דרך אחרת לחזק את השקל

ברמת המשק היחלשות הדולר היא בעיה קשה. אמנם בחודשים הנוכחיים בנק ישראל התמודד עם התופעה בגבורה, אבל יהיו מי שיגידו שגם את ההצלחה הזו יש ליחס למגמת המסחר של הדולר בעולם יותר מאשר ל-100 מיליון דולר ביום.

כל עוד שוק היעד העיקרי של תוצרתנו הוא דולרי, כדי שכלכלת ישראל תחזור לצמיחה, נדרש פיחות. צריך שכל שקל המושקע בייצור ובפיתוח מקומי, יהיה תחרותי בזירה הגלובלית ויניב כמה שיותר דולרים לקופת המדינה.

כרגע, בוודאי בתחומי הטכנולוגיה, משכורות משולמות בשקלים יקרים והתוצרת מתחרה בדולרים זולים. עם כל הכבוד לעצמתה של מדינת ישראל, יכולתנו להשפיע על שער הדולר מוגבלת, וצריך לקחת בחשבון שיש תעשייה לא מבוטלת, שדולר חלש מהווה עבורה בעיה.

מדיניות המחלישה את השקל אינה רצויה משום שתגרום לגירעונות גדולים שיביאו לעליה חדה בחוב המשק ובמשקלו בתקציב השנים הבאות, דבר שיוביל לירידה ודאית בדירוג האשראי של ישראל ובמקרה קיצון לקושי במימון החוב.

פתרונות אחרים לחיזוק השקל

קצת יותר יצירתיות וקצת יותר אחריות (פחות פוליטיקה) עשויים להביא פיתרונות אחרים:

קחו כדוגמא את ההשקעה הצפויה בנמלים. כיום הנמלים עובדים הרחק הרחק מתפוקה מלאה ולמרות זאת מישהו החליט להשקיע בהם מיליארדי שקלים (לפי הפרסומים בתקשורת למעלה מ-7 מיליארד שקלים) בהוספת רציפים.

עכשיו הבה נניח שאנחנו משתמשים בשבעה מיליארד שקלים ליצירת ביקוש מקומי לתוצרי תעשיית ההי טק, שאנחנו משתמשים בשבעה מיליארד שקלים להשקעה במחקר ופיתוח טכנולוגי. אלה שבעה מיליארד שקלים שאינם חורגים ממסגרת התקציב אלא רק מחליפים ייעוד.

קחו כדוגמא את משק החשמל: הרפורמה שנכנסה לתוקף השנה הביאה להקמה של עשרות חברות העוסקות בהקמה ואינטגרציה של מערכות חשמל סולרי. השלב החשוב יותר בתהליך, המאפשר הקמה של מערכות גדולות ומשמעותיות יותר (לא רק מערכות "ביתיות") מתקדם בקצב ים תיכוני.

יש כאן מערכת תקציב סגורה שאינה מעיקה על תקציב המדינה, יש פוטנציאל לייצור מקומות עבודה מקומיים, לעידוד חדשנות טכנולוגית ולעידוד עסקאות מקומיות שאינן תלויות בשווקי יצוא ואפילו נהנות מדולר נמוך, יש הניסיון הרב שהצטבר בגרמניה, בספרד ובמדינות אחרות שעשו תהליך דומה כבר לפני עשור, וכן יש גם סיכון לאינפלציה.

סכנת אינפלציה

אם נניח שהשקל עשוי להוסיף ולהתחזק בתקופה הקרובה חשוב לקחת בחשבון גם את ההשפעה שיש לייסוף המדד, שמקורו בהיחלשות הדולר בעולם ועשוי להביא לעליה במחירי הסחורות (לה אנו עדים כיום).

זה עשוי לקזז את הכוחות הדפלציוניים מצד הדיור, כפי שראינו בשנה שעברה, שבה למרות הייסוף, האינפלציה הגיעה בשיא בספטמבר-אוקטובר ל-5.5%, בשל עליה במחירי הסחורות (נפט וחקלאיות).

אם נוסיף לזה סיכוי להתאוששות כלכלית בעולם (אצלנו יהיה יותר קשה להתאושש אם היצוא יפגע ולא יהיה עידוד ממשלתי לביקושים פנימיים), הרי שקצב עליית מחירי הסחורות עשוי להיות מהיר מאד.

ויש גם התסריט האופטימי

אופרטיבית, בצד החיובי, זה מצביע על פוטנציאל השקעה לא נמוך בכלל בסחורות ובזהב באופן ספציפי, כהגנה מפני תסריט של עליה באינפלציה וירידה בדולר.

תמיד חשוב לתת משקל גם לתסריט ההפוך. יש בהחלט מקום להעריך שהצעדים הנחרצים שנוקט הממשל האמריקאי יחזרו לחזק את הדולר כפי שראינו במחצית הראשונה של השנה ואז הן השיפור בביקושים והן הפיחות בשקל דווקא יתנו יתרון ליצוא הישראלי ובא לציון גואל.

המאמר נכתב בשיתוף אילת ניר, כלכלנית ראשית באיי.בי.איי

הכותבת היא סמנכ"ל פיתוח עסקי באי.בי.אי בית השקעות ועל כן עשוי להיות לה או לאי.בי.אי עניין אישי באמור במאמר זה. אין באמור כדי להחליף ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם