מוזס, נמרודי, בארינבוים ויוכמן הגישו הצעות לרכישת דפי זהב

ל"גלובס" נודע כי מלבד "מעריב " - גם גוף העיתונות הגדול במדינה, "ידיעות אחרונות", הגיש הצעה לרכישת החברה. עוד נודע כי שתי ההצעות הנוספות הן של צביקה בארינבוים וכן של קרן סקיי וקרן המנוף בראשותו של גבי פרל שהגישו הצעה משותפת. שווי החברה בהצעות השונות עומד על 300-350 מיליון שקל.

על-פי הערכות בשוק ההון, הסיכויים שהמשקיעים המוסדיים יקבלו את ההצעות ברמות המחירים הללו הם נמוכים. "המספרים שהוצעו לא יעברו אצל המוסדיים", אומר גורם בשוק ההון. מנגד, ספק רב אם יוגשו למוסדיים הצעות גבוהות יותר.

נראה, אם כן, כי במצב הנוכחי גוברים הסיכויים שמחזיקי האג"ח ישתלטו על החברה, באמצעות המרת חלק מהחוב למניות.

בשוק ההון מציינים כי החברה, שנמצאת כיום בשליטת קרן בבקוק אנד בראון שנמצאת בעצמה במצב פיננסי קשה, אינה יכולה להתנהל ברמת החוב הנוכחית שלה.

דפי זהב חייבת 350 מיליון שקל למחזיקי האג"ח שלה ו-160 מיליון שקל לבנק הפועלים . בנק הפועלים ומחזיקי האג"ח עובדים בשיתוף-פעולה בנושא.

אופציה נוספת שנראה כי סיכויה הולכים וגוברים היא המרת חלק מהחוב בתמורה להשתלטות על החברה, ביצוע של שינויים בהנהלה והובלת תהליך של התייעלות. בסופו של דבר המוסדיים מתכוונים למכור את החברה, בתקווה שכך יוחזר להם חלק משמעותי מהחוב.

בתקופה האחרונה התקבלו הצעות רבות לרכישת דפי זהב ממשקיעים זרים, ישראלים וגם פיננסיירים ומתווכים שונים, שהריחו הזדמנות לסיבוב פיננסי. אולם, ההצעות השונות היו נמוכות למדי לטעמם של מחזיקי האג"ח.

לקו הגמר הגיעו, כאמור, 4 הצעות. בשני מקרים מדובר בהשקעה אסטרטגית וסינרגטית לפעילותו של הגוף הרוכש, ובשני המקרים מדובר בהשקעה פיננסית.

שני המשקיעים האסטרטגיים הם כאמור שני העיתונים הגדולים בישראל, "ידיעות אחרונות" ו"מעריב". היו גורמים שהרימו גבה באשר ליכולתו של "מעריב", שנמצא בעצמו במצב פיננסי לא פשוט, להרים עסקה שכזו, אולם מדובר בעסקת מניות ולא בעסקת מזומן.

בנוסף, הנושה הגדול ואחד מבעלי המניות של "מעריב" הוא בנק הפועלים, בנק שהוא כאמור גם נושה מרכזי בדפי זהב. לפי הערכות, ההצעה של "מעריב" קיבלה את ברכת הדרך מהפועלים.

"מעריב" מעוניינת להתמזג עם דפי זהב לחברה חדשה. מחזיקי האג"ח יוותרו על רוב החוב, והוא יירד מ-350 מיליון שקל ל-60 מליון שקל. הכשרת היישוב , שהיא בעלת השליטה ב"מעריב", תעניק ערבות לאותם 60 מיליון שקל. בתמורה, מחזיקי האג"ח יקבלו 20% מהחברה הממוזגת, ותהיה להם אופציה להגדיל את אחזקותיהם ל-45%. היתרון בהצעה זו לעומת ההצעות האחרות הוא שיש בה אפסייד למחזיקי האג"ח, אולם, כאמור, היא אינה כוללת תשלום במזומן.

ברכישת דפי זהב יש פוטנציאל גבוה לסינרגיה עם "מעריב". כשמלבד סינרגיה בתחום האינטרנט ומערך המכירות, כבר כיום מדפיס "מעריב" את המדריכים של דפי זהב - כך שמיזוג כזה יביא לחסכון בהוצאות.

כאמור, גם "ידיעות אחרונות", שבשליטת נוני מוזס, מתמודד על הרכישה. לפי ההצעה של "ידיעות", מחזיקי האג"ח ימירו כ-250 מיליון שקל מהחוב בתמורה ל-25% ממניות דפי זהב, כאשר ידיעות אחרונות יחזיק ב-75% תמורת תשלום של כמה עשרות מיליוני שקלים.

במקביל להצעות הללו הגיעו גם שתי הצעות ממשקיעים פיננסיים. ההצעה הראשונה היא מקרן סקיי שבראשות צבי יוכמן, שהגישה את הצעתה ביחד עם קרן המנוף בראשית של גבי פרל. ההצעה כוללת המרת חלק מהחוב של המשקיעים המוסדיים למניות, ושווי דפי זהב בהצעה זו מוערך בכ-300 מיליון שקל. גם צביקה בארינבוים, שידוע כפיננסייר שמחפש הזדמנויות, נמצא בתמונה - והגיש אף הוא הצעה.

דפי זהב, בניהולו של ניר למפרט, החלה את דרכה בייצור ושיווק של מדריכי עסקים מודפסים, תחום שנחלש משמעותית מאז הפך האינטרנט לכלי המוביל בחיפוש מידע. לפני 4 שנים נקטה החברה במדיניות אגרסיבית של רכישות וקנתה שורה של אתרי אינטרנט, בהם אתר השוואות המחירים זאפ ומדריך המסעדות rest.

אולם, רמות המינוף הגבוהות שנטלה החברה לצורך הרכישות השונות הביאו אותה למצב בעייתי. לפני כ-3 חודשים הודיעה דפי זהב, שבשליטת קרן BCM האוסטרלית, כי היא אינה עומדת בהתניות הפיננסיות וצופה כי לא תעמוד בפירעון מיידי בגובה של 350 מליון שקל. על רקע זה החליטו מחזיקי האג"ח למנות נציגות ויועצים פיננסיים שינהלו הסדר חוב, ולדחות את פירעונו המיידי של האג"ח.

למרות מצבה של החברה, ובניגוד להסדרי אג"ח אחרים המתנהלים בימים אלה, מחזיקי האג"ח של דפי זהב כבר התבטאו בעבר כי יש להם אמון בהמשך קיומה של החברה. דפי זהב היא חברה רווחית, וב-6 החודשים הראשונים של 2008 הציגה החברה גידול של 15% ב-EBITDA לרמה של 33.6 מיליון שקל.

העובדה שדפי זהב מייצרת תזרים מזומנים חיובי היא גם הסיבה בגינה הסכימו המוסדיים שלא לממש את הזכות לפירעון המיידי ואת תשלום האג"ח בגובה של כ-10 מליון שקל, שתוכנן לתחילת אפריל.