מוסדיים ללא כוונת רווח

קל להאשים קרנות שגייסו הרבה מדי, מדוע לא מאשימים את אלו שדחפו להן את הכסף?

הטענה שקרנות רבות מדי גייסו הון רב מדי, מוכרת במחוזותינו. לפי גישה זו, ההון הרב הזה יצר מצב שחברות לא ראויות קיבלו מימון, וכך כידוע נולדות להן בועות.

הכלכלן פול קדרוסקי ממכון קופמן האמריקני, פרסם בשבוע שעבר מחקר מרתק, שעסק בגודל הנכון לקרנות הון סיכון, שם הוא גם התייחס לטענה זו.

המסקנה שלו מפתיעה מעט. לדבריו, את האשמה לכך שקרנות רבות מדי גייסו הון גדול מדי, אין להטיל לפתחם של מנהלי הקרנות, אלא דווקא על המשקיעים המוסדיים, שהזרימו את ההון לקרנות. הפתרון מבחינת קדרוסקי כבר קצת פחות מפתיע ויותר מוכר - הקטנת ההון המנוהל.

המוסדיים לא יקיימו, הקרנות יספגו

כאילו לא די בכך שחלק מהאשמה על זרימת ההון הרב, שייכת למוסדיים, נראה שמהלכיהם הצפויים יקשו על תחום ההון סיכון גם במשבר עצמו. קרן הפרייבט אקוויטי קולר קפיטל פרסמה השבוע את דו"ח על מצב התחום, תוצאה של שיחות עם 200 משקיעים מוסדיים.

הדו"ח כלל הרבה נתונים לא אופטימיים במיוחד, אבל נדמה שהנתון המדאיג ביותר הוא ש-10% מהנשאלים צופים כי לא יעמדו בחלק מההתחייבויות שלהם בשנתיים הקרובות.

המשמעות היא שהמשקיעים הללו לא יוכלו לספק את ההון כשהקרנות יקראו לכסף. אם יש משהו שמפחיד מנהלי קרנות, זה אי-עמידה בהתחייבויות של המשקיעים שלהם.

אמנם המוסדיים יסתכנו בהפעלת הסנקציה של חילוט השקעותיהם עד כה. אבל מי ממנהלי הקרנות ירצה לעשות כן ובעצם לסיים את מערכת היחסים עם המוסדיים?

אפשר להניח שיהיו לא מעט מקרים בהם המשקיעים המוסדיים לא יעמדו בהתחייבויות ומנהלי הקרנות פשוט ייאלצו לספוג את זה.

מודלים חדשים - עדיין לא אצלנו

למרות הפס הרחב והעובדה שכל קהילת ההיי-טק וההון סיכון המקומית מחוברת לחדשות מעמק הסיליקון, עדיין הטרנדים הלוהטים בארה"ב מגיעים אלינו באיחור. הפעם מדובר בגיוס קרנות הון סיכון חדשות הפועלות במודלים שונים מהמוכר, שעיקרם יותר השקעות בסכומים נמוכים יותר.

הדוגמאות המוכרות בשטח למודל זה מהשנתיים האחרונות הן Y Combinator, The Founders Fund וגוף ההשקעות של מרק קיובן, ממקימי ברודקאסט. השבוע הגיע תורם של מרק אנדרסון, ממקימי נטסקייפ ונינג, ובן הורוביץ, לשעבר בכיר ב-Opsware, שהשלימו גיוס קרן שגם תפעל במודל זה.

במקביל, תאגידים כמו גוגל, אפל ומרק, הקימו גופי השקעות. הקמת הקרנות החדשות בארה"ב מתאפשרת לא פעם הודות להון הפרטי של מנהליהן. העובדה שיש מי שמסכן את המיליונים שלו בזמן משבר, מוכיחה שלפחות בארה"ב מאמינים במודל וביכולתו לייצר כסף.

ומה בישראל? פה התעשייה עדיין בסוג של טראומה. לא מעט מהקרנות המקומיות הגדולות לא מצליחות להשלים גיוסי קרנות המשך. במקביל, קשה להבחין בסימנים לצמיחת דור חדש של מנהלי הון סיכון אמיצים וחדורי אמונה, שיסכנו את הדולרים הפרטיים שלהם ויקימו קרנות חדשות עם מודל אחר.

קשה להאשים את היזמים המקומיים, שאינם שמים את כספם על חברות חדשות. הרי אפילו אלו שעשו אקזיטים, במקרה הטוב הלכו הביתה עם מיליונים ספורים. גם גיוס קרן חדשה עם הון של משקיעים מוסדיים, הוא משימה כמעט בלתי-אפשרית, אלא אם כן אתה כמובן מייקל מוריץ.