אלי הורביץ: "היעילות הממשלתית - מתחת לכל ביקורת"

"הייתי מוותר על המאבק על המע"מ - גם אם תיהיה סטייה בגירעון התקציבי, אין לזה שום משמעות כלכלית, מקסימום יעלה הגרעון התקציבי בשנים הקרובות - אח"כ נוריד אותו" - כך אמר היום (ד') אבישי ברוורמן, השר לענייני מיעוטים, בפורום קיסריה ה-17 במסגרת המושב הפותח של הכנס שנערך השנה באילת, אשר עסק ב"גודלה הרצוי של הממשלה - בין כלכלה לפוליטיקה".

ברוורמן קרא לקדם את רעיון שתי מדינות לשני עמים. "ישראל לא עשתה ולא עושה מספיק בנושא שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינת ישראל. ההתייחסות של ערביי ישראל לא השתנתה זה שנים, כ-20% עדיין לא מכירים בזכות הקיום של המדינה". ברוורמן ציין כי בימי בייגה שוחט ירד שיעור זה ל-7%. בנוסף הדגיש כי המעורבות הציבורית של המיעוטים בישראל נמוכה מידי וישראל חייבת לשנות את המדיניות הציבורית.

"יש לשנות את השכר היחסי של עובדי מערכת החינוך. בהשכלה הגבוהה יש לתת גיבוי לאוניברסיטאות ולמערכת ההשכלה הגבוהה על חשבון ההוצאות על הבירוקרטיה והפקידות. יש לשאוף לפישוט השיטה - בלעדי זאת אין שום סיכוי לשמירה על הצמיחה הכלכלית", הוסיף השר.

צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל, אמר: "יש השפעה של גודל הממשלה והרכב ההוצאות. הצמיחה מושפעת ממו"פ, מהשקעות בתשתיות, תחבורה ותקשורת".

"למדיניות הממשלה וליעילות הממשלה יש חשיבות דרמטית בצמיחה הכלכלית במשק, אם כי רוב הצמיחה נובעת מהסקטור העסקי. לחוב הממשלתי ישנו חשיבות משמעותית על הגידול בצמיחה הכלכלית במשק. כ-3% מהתל"ג של ישראל מהוות הוצאות הריבית של ישראל, נתון גבוה יותר מהמקובל במדינות המפותחות".

"גודל הממשלה שהוא כ-45% מהתוצר, בהינתן עלויות הביטחון, והוצאות הריבית - הוא תואם למקובל במדינות המפותחות, כאשר אין אפשרות להעלות את נטל המס. אין מקום מהותי להקטנת הממשלה ולכן אין לרדת ברמת המיסוי".

פרופ' מנואל טרכטנברג ביומו האחרון בתפקיד ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, אמר: "אי אפשר גם וגם וגם - להוריד את יחס החוב תוצר, לשמור על הגירעון ולהוריד מסים. יש מי שאומר שיש להקטין את הממשלה על מנת להגדיל את הצמיחה מאחר וממשלה גדולה באה עם מנגנונים גדולים שמכבידים על המערכת".

הרכב הוצאות הממשלה הוא העניין המשמעותי ולא גודלה של הממשלה. טרכטנברג מציין את תקציב הביטחון, החינוך והריבית כהוצאות העיקריות של הממשלה. "לאחר מלחמת לבנון השנייה פקחנו עיניים והבנו שלא נוכל להמשיך ולהתמודד עם האיומים עמה מתמודדת המדינה ללא העלאה של תקציב הביטחון, עם כי הגידול בו נמוך יחסית לגידול בצמיחה, וחלה התייעלות בשימוש בתקציב הביטחון". מציין כי פיתרון הפרטה אינה מקבילה של יעילות, וטוען כי אפשר לייעל את משרדי הממשלה באופן אנדוגני.

מישל סטרבצינסקי, מנהל אגף מאקרו כלכלה ומדיניות בבנק ישראל מציג את האלטרנטיבות שעומדות בפני המשק. נדרש קיצוץ תקציבי בשנת 2011 שהוא פשוט לא ישים. בנושא המיסים אומר כי בימי מיתון יש נטיה להעלות את שיעור המס, על מנת לפתור את הבעיות -זה קורה לקראת סוף המיתון. בעיקר מדובר במיסים העקיפים שעולים. "אני לא בטוח שהגישה הזו היא נכונה".

תנאי הפתיחה של ישראל במיתן הנוכחי היו הרבה יותר טובים כאשר היחס חוב תוצר היה טוב יותר מבמיתון הקודם. בשני המיקרים הגירעון עלה , אבל בעוד שבמיתון הקודם חל קיטון דרסטי בהוצאה, הרי שבמיתון הנוכחי נמנעה הממשלה מהורדת ההוצאה. הפחתת החוב יצרה גיבוי מאקרו כלכלי משמעותי שהשפיע על דיוני התקציב האחרונים. במידה ולא יפחיתו את המיסים בשנים הבאות ירד יחס החוב תוצר עד שנת 2020 ל-72%, במידה ויופחתו המיסים ירד יחס זה ל-80%.

פרופ' עומר מואב אומר כי המחקר האימפירי לא מצליח לקבוע באופן שיטתי מה השפעתה של גודל הממשלה על הצמיחה הכלכלית, אך אומר כי ישנה השפעה במידה וישנה חריגה מגודל מסויים למעלה ולמטה - לדעתו הגודל כן קובע. גם כאשר מפנים משאבים למקומות הנכונים כגון חינוך או ביטחון, יש משמעות גבוהה לאופן בו מנוצל התקציב. לדעתו הרבה פעמים לחץ תקציבי מביא את המערכת להתייעלות. נטל המס בישראל הוא כבר היום גבוה, אין מקום להעלות מיסים. מודאג מכך שהעשירונים העליונים הנושאים במרבית נטל המס - יקומו וילכו. באופן ציני בהתייחסו למערכת החינוך אמר מואב "כיום מקבלים תוספות שכר דווקא אלו שהמוח שלהם לא בורח לשום מקום".

ד"ר יוסי בכר: "כמובן אני מאד בעד מסגרת תקציבית ומסגרת גירעון המכניסה משמעת לפעילות הממשלה". אנחנו מנסים למצוא את הגודל האופטימלי של הממשלה - ולא ניראה לי שלאף אחד מאיתנו יש פיתרון חד משמעי. "השיקולים המנחים ראוי שיהיו השיקולים הסוציאליים, כאשר השכבות החזקות יותר תמכות בשכבות החלשות יותר".

בעניין חינוך בריאות ושירותים ציבוריים נוספים אמר: "העשירים תמיד יסתדרו מאחר שהם יוכלו להרשות לעצמם לרכוש שירותים אלו, אך הממשלה צריכה לשאוף לשיוויון הזדמנויות תוך סיבסוד מסויים. השכבה שמרוויחה יותר מסבסדת את השירתים החיונים לשכבות הנמוכות יותר".

"אין ספק שאפשר להגדיל בשוליים את הוצאות הממשלה, כאשר בקונסטלציה הקיימת נראה זה הולך לכיוונים נכונים, כשהוא מציין את ההוצאה לחינוך ומו"פ להם יש השפעה חיובית על הצמיחה בכלכלה, במידה שיפנו את התקציבים להוצאות שאינן ראויות - זה מצב שאינו רצוי".

אלי הורביץ, יו"ר טבע אמר: "בלי אסטרטגיה לא יכול ארגון כל כך גדול להצליח, קרי הממשלה הממונה על כמחצית מהתוצר במשק, ומוסיף "בלי אסטרטגיה רב שנתית - אנחנו נשגה ונלך אחורה, כאשר העולם כולו ובראשו ארה"ב מהווה תחרות ממשית על הכוחות הקיימים פה". לדעתו הבעיה היא לא יותר או פחות כסף, אלא המבחן של הטווח הארוך - חסר. לדברי הורוביץ "היעילות הממשלתית היא מתחת לכל ביקורת". "הבירוקרטיה כיום מעכבת תוכניות שניתן היה לפתור אותן בשלושה שבועות - ונמשכות כיום 3 שנים".

ארז ויגודמן אומר כי מה שחשוב הוא פחות גודל ההוצאה הממשלתית, והרבה יותר חשוב לבחון מהו התפקיד של הממשלה לשם הבאת הצמיחה ומה האופן בוא היא בוחרת לבצע את הוצאותיה - לדעתו על הממשלה להביא לשיפור בפיריון, לייצר פלטפורמה שתאפשר צמיחה לאורך זמן של עסקים בישראל. רק כשנתיחס לעתיד ברצינות נגיע לתוצאות רציניות. יש הבדלים משמעותים בין ממשלות בעולם המנהלות את פעילותם באופן אסטרטגי תוך התייחסות לגלובליזציה. מדינה שלא מגדירה מהו הערך המוסף שלה ולא משקיעה בכיוון זה בהתאם, יש לה בעיה.

שר האוצר לשעבר, בייגה שוחט אומר כי לאחר ששמע את מגוון הדעות בפאנל ועל סמך הניסיון שצבר במהלך השנים, חושב כי השאלה ביחס לגודלה של הממשלה מגיעה לשיווי משקל יחסי בישראל. שולל מכל וכל את הצעות הממשלה בעניין העלאות רמות המיסוי העקיף. ומציין את הקריקטורה בה מצוייר המגזר הציבורי רוכב על גבו של המגזר העסקי".

יוסי קוצ'יק אומר לקראת סיום הפאנל: "ליבי נכמר עלינו - זוהי מערכת לא יעילה, לא מתפקדת, מתכננת". מי יודע מה צריך לעשות על מנת שפרויקט תשתיות יגיע מ-א' עד ת'? המפתח הוא שינוי המערכת הפוליטית במדינת ישראל.

פרופ' יוסף זעירא מסכם בדברי תודה לחברי הפאנל על הדיון המרתק. ישנם שני סעיפים שברור לכולנו שחייבים לרדת - האחד הוא תשלומי הריבית על ידי עצירת הורדות המיסים הישירים, והשני הוא תקציב הביטחון שהוא גדול מאד. אני יודע שתקציב הביטחון ירד בשנות השמונים בכמחצית מ-20% לכ-10% מהתקציב בעקבות הסכם השלום עם מצרים וגם על רקע זה קורא לשלום עם הסורים והפלסטינים בהקדם.