תופרים תיק השקעות למידותיך

במבט לאחור, ניתן לומר שחייו של המשקיע הישראלי היו פשוטים יחסית עד לפני כעשור. היצע קרנות הנאמנות היה דל, תעודות סל או חלופות נוחות להיצמד למדדים בארץ או בעולם לא היו קיימות, ואת כמות איגרות החוב הקונצרניות אפשר היו למנות בקלות. כמובן שחשיפה לזהב או לנפט בבורסה בת"א הייתה בלתי אפשרית.

בעשור האחרון אנו נמצאים בעיצומו של תהליך גלובליזציה ושכלול השווקים הפיננסיים. העלייה המשמעותית במשקלם של משקיעים זרים בשוק המקומי מחד, והשקעות ישראליות בשוקי חו"ל מאידך, הינם העדות כי "העולם הוא שטוח" - כשם רב המכר של הפרשן הכלכלי תומס פרידמן.

כיום, שוק ההון מכיל הרבה יותר כסף "חכם" (מנוהל) לצד יותר כסף "טיפש" (פאסיבי), הצמוד למדדי מניות ואג"ח. עודף המידע בו אנו מוצפים העלה את חשיבות יכולות הניתוח והשגת הידע. בנוסף, עולם ההשקעות הנוכחי מאופיין בעלייה ברמת התנודתיות והסיכונים ובהיצע חסר תקדים של מכשירי השקעה חדשים ומתוחכמים, הדורשים מיומנות גבוהה. ההשלכה העיקרית של התמורות שחווינו בעשור האחרון היא שמלאכת ניהול ההשקעות נעשתה קשה ומורכבת יותר מבעבר, ולכן יש צורך לבצע את התהליך באופן זהיר ומדורג.

לשאול את השאלות הנכונות

בתום יישומו של הליך אפיון צרכי המשקיע, שאיבחן בין היתר את גילו של המשקיע, היכרותו את שוק ההון, יכולתו לספוג הפסדים, וכמובן מבנה ההכנסות וההוצאות שלו, יש צורך לקבוע מדיניות השקעות שתתאים למטרות שלשמן אמור לשמש החיסכון - חלקו ייצרך תוך פרק זמן של מספר חודשים עד שנים ספורות, והיתר, שמיועד לצרכים ומטרות בטווח של יותר משלוש-ארבע שנים, יסווג כהשקעה לטווח בינוני.

ברגע שהצלחנו לסווג את פרקי הזמן המיועדים להשקעה - טווח קצר ובינוני - ניתן להתפנות למשימה החשובה ביותר בבניית תיק ההשקעות - קביעת אופן הקצאת הנכסים (Asset Allocation). תהליך זה מלווה בשאלות רבות לגבי מידת החשיפה לכל אפיק השקעה: מהו שיעור החשיפה למניות המתאים ללקוח? מהו יחס החלוקה "הנכון" בין הרכיב השקלי לצמוד המדד? האם יש לאיגרות חוב קונצרניות לא מדורגות מקום בתיק? וכן הלאה.

על מנת לעמוד במטרות שלשמן מיועד החיסכון, חשוב לקבוע את מידת החשיפה למט"ח בהתאם לצרכים הספציפיים של המשקיע. לדוגמה, חלק מהחיסכון מיועד לטיול משפחתי באירופה בקיץ הבא, ולצורך כך הוקצב סך של 40 אלף שקל. לפיכך, על המשקיע להקצות נתח דומה מתיק ההשקעות בחשיפה לאירו - ישירה, או לחילופין בהשקעה שקלית צמודת אירו.

החשיפה המטבעית הינה אחת ההחלטות המשמעותיות שעלינו לקבל במסגרת תהליך ניהול ההשקעות. נשאלת השאלה האם היא בכלל נחוצה, וכיצד למדוד את ביצועיה בהיעדר מדד ייחוס להשקעה במט"ח? בפסגות אנו לא ממליצים להשקיע במט"ח במסגרת הרכיב הסולידי בתיק, או כחלק מהשקעה המיועדת לטווח קצר, כמובן כל עוד לא עומד מאחורי ההחלטה צורך ספציפי של המשקיע. התנודתיות באפיק זה דומה יותר למניות מאשר לשוק האג"ח, ועלולה להביא להפסד כספי משמעותי תוך פרק זמן קצר, כפי שאירע עם ירידת שער הדולר בשנה שעברה.

בנוסף לסוגיית המטבעות, חשובה לא פחות ההחלטה על מידת הפיזור בכל אפיק, והאם הפיזור יושג באופן גיאוגרפי, סקטוריאלי או שניהם גם יחד.

לשאול את האנשים הנכונים

בדומה להליך אפיון הצרכים, גם בשלב הקצאת הנכסים מומלץ להסתייע בגורם מקצועי, כדוגמת יועץ ההשקעות האישי בבנק. לאחר קביעת הקצאת הנכסים הרצויה, יש להתפנות לבחירת ניירות הערך ומוצרי ההשקעה שיהלמו את מטרות ההשקעה. במסגרת יישום שלב זה, נדרש המשקיע לקבל החלטה על אופן ניהול תיק ההשקעות שלו: עצמאי, דרך יועץ השקעות או באמצעות מנהל תיקים, כאשר לכל החלטה יש השלכות שונות.

ניהול השקעות עצמאי מחייב את הלקוח להשקעת זמן ומשאבים יקרים להבנת שוק ההון, מגמות בכלכלה, וכמובן במעקב השוטף ובניהולו של תיק ההשקעות. מחקרים רבים הראו שמשקיעים פרטיים שניהלו עצמאית את כספם, השיגו תשואה נמוכה מהמדדים ומקרנות הנאמנות, וזאת משום שניסו לתזמן את השוק, ביצעו מספר רב של פעולות (עליהן שילמו עמלות גבוהות) ולא פיזרו את השקעתם, אלא השקיעו במספר מצומצם של מניות. הרציונל הכלכלי קובע כי ככל שמספר ניירות הערך בתיק קטן יותר, כך גדלה רמת התנודתיות ויורדת יכולת המשקיע להתמיד בהשקעה.

לפיכך, הפתרון המרכזי למי שנרתע מניהול חסכונותיו עצמאית, הוא פנייה ליועץ השקעות, שיתרונו הוא בזמינותו ללקוח, מומחיותו בשוק ההון והקשר ארוך השנים ביניהם. באופן זה, המשקיע מתייעץ עם יועץ ההשקעות לפני כל השקעה בני"ע או מכשיר ההשקעה, בין אם מדובר ברעיון השקעה שלו או של היועץ. בחלופה זו, היועץ הוא זה שאחראי לבצע מעקב רציף אחר השקעותיו של הלקוח, ולייעץ לו בהתאם להתפתחויות בשוק ההון או בצרכיו האישיים.

אפשרות נוספת היא פנייה לגוף המנהל תיקי השקעות, ומתן ייפוי כוח עבורו לביצוע ההשקעות בחשבונו. חשוב להדגיש כי בחלופה זו אין צורך להוציא את הכספים המיועדים להשקעה מחשבון הבנק של הלקוח. ייפוי הכוח מאפשר למנהל התיקים לפעול בחשבון הבנק על פי הנחיית הלקוח, וכך גם מתאפשר ליועץ ההשקעות האישי שלו לבחון את פעילות מנהל התיק. יש לציין, כי אפשרות ניהול תיק ההשקעות באמצעות מנהל תיקים פתוחה רק עבור משקיעים בעלי סך השקעה מינימלי של מאות אלפי שקלים ומעלה.

בלי משמעת זה לא ילך

בעת יישום תהליך ההשקעה, קרי בחירת הני"ע ומכשירי ההשקעה, נדרש המשקיע להחליט על דרך החשיפה לאפיקי ההשקעה שנקבעו במסגרת הקצאת הנכסים בתיק. כיום, קיים מגוון אפשרויות חשיפה לכל אפיק: נניח שבמסגרת ההקצאה שביצענו לאפיק המניות אנו מעוניינים להשקיע שליש בחו"ל והיתרה בישראל. כעת, עלינו לבחור האם ליישם את ההשקעה בחו"ל באמצעות רכישה ישירה של מניות מעבר לים, או בהשקעה בתעודת סל או קרן נאמנות שיאפשרו חשיפה לני"ע בחו"ל.

חשוב לציין כי את בחירת מכשירי ההשקעה המתאימים ביותר לתיק ההשקעות יש לבצע על בסיס שיקולי פיזור, חיסכון בעמלות ומיסוי, מידת הנזילות שהמכשיר מעניק, וכמובן התאמתו לרמת הסיכון של המשקיע.

את תהליך בניית התיק מומלץ לפרוס לאורך מספר חודשים, על מנת למזער את התנודתיות הגלומה בשווקים הפיננסיים. יחד עם זאת, נדגיש כי עם השלמת תהליך הבנייה, תפקידו של המשקיע אינו מסתיים. מאותו רגע עליו להקפיד לעקוב אחר ביצועי התיק באופן שוטף, ולעדכנו בהתאם להתפתחויות בשוק ההון ולשינויים במצבו האישי.

בסופו של דבר, תשואת המשקיע תלויה יותר ביכולתו לפזר את ההשקעה ולהתמיד בה לאורך זמן, ללא תזמון כניסות ויציאות, מאשר ביכולתו למצוא מניה או איגרת חוב "מצטיינת". גישה תזזיתית בהשקעות מובילה לתשואות נמוכות מהמדדים, מהקרנות ומתעודות הסל. בנוסף, התנהגות זו מגדילה את עמלות המסחר, מקדימה את תשלומי המס, ובכך פוגעת פגיעה נוספת בתשואת המשקיע.

הכותב הוא מנהל מחלקת המחקר ליועצים בפסגות בית השקעות. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. פסגות אינה מתחייבת כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. פסגות בית השקעות עוסקת בשיווק השקעות ולא בייעוץ.