הנקראות ביותר

תנו ללבייב "גרייס" לשנתיים

ימים ספורים לפני האסיפה הדרמטית של נושי אפריקה: הצעה אחת להסדר חובות

בימים אלה נדרש שוק ההון הישראלי להתמודד עם הודעת לב לבייב על כך שהחברה שלו, שגייסה אגח"ים בישראל בהיקף 7.5 מיליארד שקל, לא יכולה או לא מתכוונת לעמוד בהתחייבויותיה במועדן.

הודעה דרמטית זו, שלא הצטרף אליה מהלך משפטי כלשהו בדמות בקשה להקפאת הליכים או פירוק, ואף לא הצגת נוסח מוצע להסדר על ידי החברה, גרמה למבול ספקולציות והערכות באשר לדרכים שעומדות בפני שוק ההון, כדי לפתור את הסבך.

במאמר הקודם שפרסמתי כאן בשבוע שעבר תחת הכותרת "מי יקבל ראשון כסף מלבייב" פרשתי את מערך הכוחות המתמודדים ומנסים, כל אחד, למשוך את השמיכה הקצרה אליו, את ניגודי האינטרסים ביניהם, ואת הקשיים המשפטיים.

היום אני מבקש להציע מתווה להסדר, בהנחה שמסלול המכשולים שהחברה החלה בו יסתיים בהצלחה בהסדר מוסכם. לצורך העניין אעיר, כי הנני מתעלם מהקשיים המשפטיים, ניגודי האינטרסים והשאלות שמעורר ניסיון להסדר בסדר גודל כזה.

אני סבור שהסדר עם אפריקה צריך לכלול את עקרונות היסוד הבאים:

1. דחיית מועד פירעון החובות של אפריקה לאג"חים ולבנקים בשנתיים, כל חוב יידחה לפי מועד פירעונו. הואיל ומדובר על 13 סדרות אג"ח וחובות למערכת הבנקאית, הרי שדחייה הדדית וזהה של מועדי הפירעון תיתן לחברה את ההזדמנות שהיא מבקשת לצלוח את המשבר בשווקים שבהם היא פועלת, ומנגד תשמור על ההבחנה בין אגרות החוב הקצרות לאגרות הארוכות, ועל איזון בין החובות לבנקים לחובות לאג"חים.

2. מתן פיצוי למחזיקי האג"ח במניות של החברה בהיקף עד 50% וכן מתן פיצוי בריבית על תוספת הסיכון, כאשר תוספת הריבית תיפרע בסוף הדרך.

3. הגדלת מערך הביטחונות של מחזיקי אגרות החוב, הן מנכסי החברה והן מנכסי בעל השליטה. זאת על ידי שיעבוד מניות חברות הבת ושיעבוד נכסי נדל"ן שאינם משועבדים לצדדי ג'. על נכסי נדל"ן שמשועבדים כבר, לרשום שעבודים בדרגה שנייה לטובת מחזיקי אגרות החוב.

4. יצירת מנגנוני פיקוח על החברה תוך כדי תהליך ההבראה, בדמות מינוי משקיפים בדירקטוריון החברה שיקבלו סמכויות כמבקר פנים, הגדלת חובת החברה לפעול בגילוי וחשיפה ככל שניתן כלפי מחזיקי אגרות החוב.

5. הגבלת החברה במספר נושאים עד לפירעון החוב למחזיקי אגרות החוב:

  1. איסור על מכירת נכסים מתחת לשווי שלהם במאזן ללא אישור מחזיקי אגרות החוב.
  2. איסור חלוקת דיבידנדים.
  3. איסור על החזרת הלוואת בעלים.
  4. איסור על רישום שעבודים חדשים להבטחת חובות ישנים או חדשים.
  5. איסור העברת השליטה לגורם שזהותו לא תאושר על ידי מחזיקי אגרות החוב.
  6. איסור ביצוע עסקאות תוך שימוש באגרות חוב שמוחזקות על ידי החברה או על ידי חברות בנות של החברה, היינו למנוע הגדלה עקיפה של היקף החוב.
  7. הגבלה על הנפקת אגרות חוב חדשות או אשראי בנקאי חדש, למעט לצורך תפקוד שוטף והחזר החוב לאגחים.

6. מימון הוצאות המחזיקים במלואם, לרבות שכירת יועצים ואנשי מקצוע.

7. שמירת זכויות מחזיקי אגרות החוב כלפי הבנקים, באופן שכל עוד ההסדר לא מקויים, המחזיקים יהיו רשאים לפעול לביטול השיעבודים והתשלומים המוקדמים שבוצעו על ידי החברה לבנקים בשנה שחלפה. לצורך כך דרוש ויתור של הבנקים על טענת התיישנות באשר לאפשרות לפעול לביטול שיעבודים בגין העדפת נושים שלכאורה נעשתה.

עקרונות הסדר הללו מתאימים למצב שבו מחזיקי האג"ח ממשיכים לתת אמון בבעל השליטה וביכולת שלו לקדם את עסקי החברה. ככל שמשבר האמון הנוכחי בין הצדדים לא מאפשר את המשך השליטה הנוכחית החברה, כל העקרונות היפים הללו לא רלוונטיים, וכנראה שעדיף לכולם לפנות להליכים בפיקוח בית המשפט.

  1. גילוי נאות - עו"ד נאור הוא מבעלי משרד נאור גרשט, עורכי דין, מייצג מחזיקי אגרות חוב במספר חברות, ואף מייצג מחזיקי אגרות חוב של אפריקה ישראל. לאחרונה גם דרש עו"ד נאור כי תכונס אסיפת מחזיקי אגרות חוב לסדרה כד'.
עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
לכתבה הקודמת5 סוגים של בעלי שליטה