למה לא ועדת בדיקה

אהוד ברק הכחיש בתוקף את הידיעה ב"ידיעות אחרונות" על פנייה לאהרן ברק לעמוד בראש ועדת בדיקה על המבצע בעזה. בפעם הזאת יש יותר מסיבה אחת לפקפק בנכונות הידיעה מאשר באמיתות ההכחשה. לעומת זאת לא הוכחשה כוונתו של בנימין נתניהו להתייעץ עם שריו לגבי אפשרות הקמתה של ועדה כזאת. אם כי, צריך להדגיש, ראש הממשלה ממשיך להביע את התנגדותו לוועדה כזאת. בשוליים מצייצים השרים המשוכנעים שגם קולם צריך להישמע בסוגיה זו, ובכל סוגיה שהיא. ריבוי הדיבורים בנושא גורם לתחושה של התלבטות, אולי בלבול, בוודאי העדר עמדה אחת נחושה.

משקל קיומי

אנחנו מכירים היטב את הנימוקים בעד הקמתה של ועדת בדיקה. בהחלט אין לנו שום סיבה לרצות להגיע אל בית הדין הבינלאומי בהאג. ודאי שיש מקום לדאגה לגבי תביעות נגד בכירים, בצבא ובממשלה, במדינות שונות. אלה נימוקים שבהחלט אי אפשר ואסור לבטלם כלאחר יד. אבל כנגדם ניצבים נימוקים שהם הרבה יותר כבדי משקל - הייתי מגדיר אותם אפילו, בזהירות רבה, כבעלי משקל קיומי.

לגיטימציה לגולדסטון

המשמעות של ועדת בדיקה, או חקירה, או כל ועדה אחרת, היא מתן לגיטימציה לדו"ח גולדסטון, המאשים אותנו בפשעים נגד האנושות והחוק הבינלאומי. שכן ברור שללא הדו"ח רעיון ועדת הבדיקה כלל לא היה עולה, ומכלל הלאו אנחנו שומעים את ההן, כלומר - מתן לגיטימציה שלנו לדו"ח משמעותו ויתור על היכולת להגן על עצמנו באופן שאנחנו רואים לנכון.

כי מה יהיה מחר, אם וכאשר החמאס יתחיל שוב להפגיז את יישובינו וערינו? מה נעשה? כיצד נפעל?

אפולוגטיקה וכוח ההרתעה

זאת השאלה שאנחנו חייבים עליה תשובה לעצמנו. אם התשובה היא ששוב לא נחזור על מה שעשינו בעופרת יצוקה - אז קדימה לוועדה. אסור לשגות באשליות - ככל שנהיה יותר אפולוגטים ביחס לדו"ח גולדסטון, כך יפחת כוח ההרתעה שלנו.

כי אי אפשר להחליט שאכן פשענו - ולחזור על כך שוב. לכן, לפני שמישהו מחליט בעניין, עליו לשאול את עצמו אם הוא מוכן לוותר על האופציה של תגובה בצורה ובאופן שנעשה בעזה.

אויב לא פרופורציונלי

האם אנחנו יכולים לאפשר לעצמנו ויתור על תגובה מסיבית, "בלתי פרופורציונלית"? האם יש אפשרות שהאויב יאפשר לנו לנהל מלחמה רק באזורים נטולי אזרחים חפים מפשע? נראה שהתשובה לכך ניתנת באופן הכי דרמטי מדי יום מאז סיום הלוחמה. אין פגזים. יש שקט. האם זה היה קורה לולא הגבנו בכוח רב? לולא פגענו גם בריכוזים אזרחיים שבהם מסתתרים פעילי הטרור? אף אחד לא מכיר כמונו את סוג האויב הבלתי פרופורציונלי שנגדו אנחנו מתגוננים - לכן אסור לאף גורם להכתיב לנו איך וכיצד ומתי ננהל את ההגנה על חיינו כאן.

ועדת הרשעה, לא בדיקה

מי שטוען שוועדת בדיקה שלנו תוריד מאיתנו את הלחץ המשפטי בעולם אינו יודע מה הוא סח. קודם כול, אף אחד לא יקבל את מסקנות ועדת הבדיקה שנקים - אלא אם תפנה אצבע מאשימה כלפי כל מי שהיה קשור למבצע. כלומר, האלמנטים הגולדסטוניים בעולם לא רוצים ועדת בדיקה, אלא ועדת הרשעה. כל תוצאה אחרת תוגדר כטיוח, ולא תתקבל.

ועדה לבדיקת גולדסטון

ההתייחסות אל דו"ח גולדסטון כאל מסמך המבוסס על עקרונות משפטיים מופרך. אנחנו הרי יודעים שחברי הוועדה הביעו את דעתם נגד ישראל עוד בטרם התחילו הדיונים. ושהוועדה כלל לא טרחה לקיים בדיקה רצינית עצמאית על האירועים. מדובר בדו"ח פוליטי, שהתשובה הנכונה נגדו היא גם כן פוליטית.

במקום להקים ועדה שתתן לגיטימציה לגולדסטון, צריך לנהל מאבק חריף וחסר פשרות שייטול מהוועדה את הלגיטימציה שלה. מאבק כזה צריך להוכיח שחברי הוועדה היו מוטים, שהראיות לא נבדקו כראוי, שהיתה התעלמות ממשמעות שמונה שנות הקסאמים והגראדים שקדמו ל"עופרת יצוקה". יש לנו הכלים והאנשים, בארץ ובעולם, שיכולים לנהל מאבק כזה בהצלחה. האו"ם רוצה ועדת בדיקה - בהחלט, אבל כזאת שתבדוק איך התקבלו הממצאים בדו"ח גולדסטון.

matigolan@globes.co.il