"יש פער בין כותרות על משבר דיפלומטי למציאות של 'עסקים כרגיל'; הטורקים יודעים להפריד ולא יוותרו עלינו"

איך תשפיע התחממות היחסים עם טורקיה על הקשרים הכלכליים עם ישראל? הצד הישראלי לא מתרגש: "בכל פעם שארדואן מתעטש, התיירות לטורקיה רושמת ירידה. אבל בכל פעם זה עושה פחות רושם על הישראלים" ■ אורן נהרי: טורקיה החילונית איננה עודמארס טורקי - פרויקט מיוחד

שר החוץ האגדי של ארה"ב, הנרי קיסינג'ר, אמר פעם שלישראל אין מדיניות חוץ, אלא רק מדיניות פנים. עם השנים, שנינה זו הפכה לקלישאה שמוזכרת בכל אירוע דיפלומטי, שלא לדבר על תקריות דיפלומטיות. הקרע בין ישראל לטורקיה עלה השבוע על פני השטח ולא במקרה.

זה התחיל בביטול התרגיל האווירי המשותף, המשיך בהודעה על תרגיל משותף חלופי עם סוריה, וכדי לחמם את העניינים כמו שצריך, שידר שלשום בערב הערוץ הממלכתי הטורקי סדרת טלוויזיה המציגה את חיילי צה"ל כרוצחי ילדים. לטורקים, כך מתברר משיחות עם מומחים, היו כל הסיבות להביא את התסכול שלהם מהמדיניות של ממשלת ישראל אל הרמה הגלויה, אפילו במחיר של משבר מתוקשר.

ממה לפני תחילת התרגיל האווירי המשולב (של כוחות אמריקניים, איטלקיים, ישראליים, וכמובן - טורקיים) הודיעה המדינה המארחת שהיא מבטלת את השתתפות ישראל. לביטול זה היו נימוקים רשמיים ובלתי-רשמיים, אבל לאף אחד מהצדדים לא היה ספק שההצטננות ביחסים בין המדינות קשורה למבצע "עופרת יצוקה".

באחד הפאנלים שנערכו בכינוס הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, כשבועיים לאחר תום המבצע של צה"ל בעזה, התעורר ויכוח בנושא בין נשיא המדינה, שמעון פרס, לבין ראש ממשלת טורקיה, רג'יפ טאיפ ארדואן. האירוע הסתיים בכך שארדואן, שהרגיש שמונעים ממנו לדבר, נטש את הבמה בזעם, כשהוא מאשים את ישראל בפגיעה מכוונת בחפים מפשע.

תקרית דיפלומטית זו סימנה את המפנה לרעה, אבל רק השבוע הבינו בישראל שהטורקים רחוקים מלהירגע. אלון ליאל, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ ושגריר ישראל בטורקיה, מצביע על מספר התבטאויות לא פחות חריפות של דוברים טורקיים נגד מדיניות ישראל מאז תקרית דאבוס. הוא מתרשם שלא במקרה ביטול התרגיל הוכרז ברגע האחרון, ושהעניין נבע מהצורך של הטורקים לעורר תשומת לב תקשורתית, לאחר שהם הבינו שבישראל "ממשיכים כרגיל".

בעיתונות הטורקית ניסו לטעון שהמשבר הנוכחי ביחסי ישראל-טורקיה פרץ בגלל עסקה ביטחונית מורכבת בין התעשייה האווירית ואלביט לצבא טורקיה, אולם גורם בתעשייה הביטחונית העריך שהרקע לסכסוך הנוכחי נעוץ בכך שכשאולמרט, בהיותו ראש הממשלה, נפגש עם ארדואן - ימים ספורים לפני תחילת המבצע בעזה - הוא לא הזכיר את העניין אפילו ברמז.

על רקע המתיחות עם טורקיה, ולמרות ניסיונות הפיוס שלהם, ועדי העובדים הגדולים במשק הישראלי לא מתרשמים. אתמול מכריזים הועדים הגדולים כי החליטו לעצור את החופשות המאורגנות בטורקיה לעובדיהם, בגלל "ביטול התרגיל הצבאי המשותף וסדרת הטלויזיה האנטישמית", כלשונם.

בנוסף, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר במסיבת עיתונאים בירושלים, שהוא "מאוכזב מסדרת הטלויזיה הטורקית, ומצעדים נוספים שאנקרה נקטה בזמן האחרון". לדברי ראש הממשלה, "נשאלת השאלה האם פניה של טורקיה לשלום או לחיזוק הגורמים הקיצוניים".

התרגיל הצבאי הבינלאומי שנדחה מרכז עניין גם בתקשורת הטורקית. ראש ממשלת טורקיה אמר שההחלטה לדחות את התרגיל התקבלה בגלל רצון עמו, אבל שגריר ארה"ב במדינה טוען אחרת.

"ההחלטה לדחות את התרגיל הצבאי התקבלה על-ידי כל הצדדים המעורבים", אמר השגריר האמריקני באנקרה, ג'יימס ג'פרי, בראיון לרשת CNN. וכי "טורקיה, היא מדינה עצמאית שיכולה לקבל החלטות בעצמה".

ראש ממשלת טורקיה מצא את עצמו מבוזה, מפני שסמיכות הביקור למבצע הפכה אותו בעיני העולם הערבי לשותף סוד, ואולי גם למי שנתן הסכמה שבשתיקה. הגורם הביטחוני מעריך שמאותה נקודה החלה להתפתח עוינות שעלתה אל פני השטח בהדחתה של ישראל מהתרגיל.

* אז לא מדובר בעיכוב באספקה של מל"טים תוצרת אלביט ותע"א לצבא טורקיה?

ליאל: "עיכובים כאלה היו גם בעבר והם לא יצרו תקריות דרמטיות כאלה. היו כבר תקריות, אבל הן פשוט לא קיבלו סיקור כמו המקרה הזה. ברור שארדואן מתוסכל מאוד מהמבצע בעזה, וגם מכך שהוא החל להבין שתהליך השלום תקוע בגלל ישראל".

ליאל מאבחן שתי תקופות של התחממות ביחסי ישראל-טורקיה מאז עלתה לשלטון מפלגת הצדק והפיתוח האסלאמיסטית המתונה בראשותו של ארדואן. למרות שהניצחון של מפלגה זו בבחירות שהתקיימו ב-2002 עורר דאגה בישראל, הקשרים לא נפגעו. התקרבות של ממש, אומר ליאל, התרחשה ב-2005, בעקבות ההתנתקות, וב-2007, כשישראל ביקשה מטורקיה לתווך בינה לבין סוריה כדי להניע את תהליך השלום בין המדינות.

ד"ר גליה לינדנשטראוס, מומחית לטורקיה מהמכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל-אביב, מסבירה שהמבוי הסתום של הערוץ הישראלי-סורי פגע אישית ביוקרתו של ארדואן. "הוא ממש תיווך אישית בין הצדדים. ייתכן שהכישלון של המגעים פגע ביוקרתו".

מארס טורקי / צלם רויטרס

מעודדים הידברות

מקור כלכלי בכיר התרשם שטורקיה ציפתה לצאת מסיפור התיווך בין ישראל לסוריה כמשכינת שלום, האכזבה מהתפוצצות המגעים רק העמיקה כשהחל מבצע "עופרת יצוקה".

ארדואן אמר שלשום (ד') במפורש שביטול התרגיל עם ישראל נבע מהמבצע של ישראל בעזה בינואר השנה. האם אפשר לראות כאן יחסים במדרון, שיכולים להגיע על ניתוק הקשרים המסחריים והדיפלומטיים?

ליאל ולינדנשטראוס מביאים הוכחות לכך שלממשלת טורקיה אין כוונות מרחיקות לכת. "העובדה שהיחסים לא נותקו במהלך עופרת יצוקה מעידים על כך שהטורקים לא מעוניינים בכך", אומרת לינדנשטראוס. "מדיניות החוץ הטורקית נוטה לעודד הידברות. בכלל, לשר החוץ הטורקי, אחמט דבוטוגלו, יש אספירציות להיות קיסינג'ר".

החשש הטבעי במצב הדברים הנוכחי הוא של פגיעה ביחסי הסחר שבין המדינות. "במבט רחב, ישראל תמיד הייתה הצד היותר נזקק. זו שמחזרת", אומרת לינדנשטראוס. "גם היום רואים שישראל מתנהגת בעדינות יוצאת דופן ונזהרת שלא להחמיר את המצב".

האם האינטרסים ינצחו?

השאלה הגדולה היא האם היחסים נפגעו באופן שיעיב על הקשרים הכלכליים בין שתי המדינות. במגזר התעשייתי ובממשלה מאמינים שהאינטרסים הכלכליים חזקים מהכעסים הדיפלומטיים. "כבר ראינו משברים דיפלומטיים שבהם כותרות פומביות העבירו מסר אחד, אבל המציאות הייתה אחרת לגמרי, מציאות של עסקים כרגיל", אמר ל"גלובס" גורם בכיר בממשלה.

לפני שבוע ביקרה משלחת של אנשי מפתח בכלכלה הישראלית בראשות שר האוצר, יובל שטייניץ, בכנס של קרן המטבע העולמית והבנק העולמי שהתקיים באיסטנבול. 182 שרי אוצר מרחבי העלם היו שם, אבל שר האוצר הטורקי, עלי באבג'ן, בחר להקדיש זמן רב לפגישה עם עמיתו הישראלי. הפגישה הוגדרה כחמה ולבבית, וגורמים דיפלומטיים הגדירו אותה כקרן אור בתוך העננה שמרחפת על יחסי ישראל-טורקיה.

בפגישה העלה שטייניץ את סוגיית המשבר והביע תקווה שהיחסים הכלכליים בין המדינות לא ייפגעו. הוא גם ביקש מבאבג'ן לסייע לבנק הפועלים שרכש בנק טורקי והוא ממתין לאישורים מקומיים כדי להפעיל אותו. באבג'ן הבטיח לסייע, למרות שיש בכך חריגה מהחלטה גורפת בנושא רישוי בנקים.

באוצר התרשמו שאינטרסים כלכליים ודיפלומטיים יכולים להתקיים גם כשיש מתיחויות פוליטיות. "יש פה אינטרסים משותפים עצומים בשני הצדדים", אמר ל"גלובס" גורם כלכלי בכיר, "נעשו טעויות אבל הפלונטר פתיר. אני לא יודע בוודאות אם נצא מזה, אבל יש עתיד ליחסים בינינו".

הרגישות הגדולה ביותר היא כמובן בתחום היחסים הביטחוניים. זו גם הסיבה ששר הביטחון, אהוד ברק, הורה לאנשי התעשייה הביטחונית לא להתראיין בנושא כדי "לא להוסיף שמן למדורה".

אלה שמוכנים לדבר שלא לייחוס מספרים שהעסקאות נמשכות. גם הרגישות ביותר. אמנם עסקת המל"טים של תע"א ואלביט מצטיירת כבעייתית, אבל לדברי גורם במערכת הביטחון, "קשיים קיימים לא אחת בעסקאות מהסוג הזה וניתן לפתור קשיים".

לדבר שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, "הסחר עם הטורקים חשוב מאוד גם למגזר הפרטי הטורקי וגם למקבילה הישראלית. הסחר הזה הוא לא בין מדינות ולא בין ממשלות, אלא בעיקר בין אנשים פרטיים. אני משוכנע שאנשי התעשייה הפרטיים ימשיכו לסחור עם העמיתים הטורקיים שלהם. טורקיה נמצאת בצומת מבחינתנו מול אירופה, ועם קשר טוב למדינות בריה"מ לשעבר. זה ציר לוגיסטי מאוד חשוב".

"יודעים להפריד"

מקור אחר מתרשם ש"הטורקים רוחשים הרבה כבוד לידע ולטכנולוגיה הישראליים בתחומי הביטחון במיוחד. קשה להאמין שהם יוותרו על מה שיש לנו להציע להם". בכיר אחר בתעשייה הביטחונית אומר: "הטורקים יודעים להפריד בין כלכלה לבין פוליטיקה וגם אנחנו בצד שלנו יודעים לעשות את ההפרדה. אני לא צופה כרגע שיהיה משבר כלכלי בין הצדדים. יש אינטרס זהה בין שתי המדינות שהיחסים הכלכליים שנבנו לאורך שנים ארוכות יימשכו".

גם שר התמ"ת, בנימין בן-אליעזר, מתרשם שהמצב אינו גרוע כל-כך. "אנחנו לא רואים כל שינוי מהותי ביחס לחברות הישראליות", הוא אומר. "אנשי עסקים משני הצדדים מודאגים יותר מהמשבר הכלכלי העולמי והשלכותיו, ולכן קשרים עסקיים שנוצרו לא יפורקו".

טורקיה היא שותפת הסחר ה-11 של ישראל, ולקשרי המסחר עמה חשיבות אדירה, לא פחות מהקשרים בזירה הדיפלומטית. ישראל מייצאת לטורקיה סחורות בהיקף של יותר ממיליארד דולר בשנה, בעיקר כימיקלים, מכונות וציוד חשמלי, מוצרי פלסטיק וגומי, טקסטיל ומכשירים וכלים אופטיים.

הייבוא מטורקיה הוא בעיקר של כימיקלים, מוצרי אבן, גבס מלט וטקסטיל מגיע להיקף של כמעט 2 מיליארד דולר בשנה. בלי קשר לאירועי השבוע, המשבר הכלכלי העולמי פגע גם בהיקף הסחר ההדדי עם טורקיה. היצוא הישראלי צנח מתחילת השנה ב-38% והיבוא ב-31%.

לדברי פיני אוסט, מנכ"ל "אורגון מעצב החלונות", "אנחנו בקשרים מסחריים הדוקים וחזקים עם הטורקים למעלה מ-30 שנה. אם היו מורדות במרוצת השנים, אז הן על רקע עסקי ולא על רקע פוליטי. הרצון למכור ולהתפרנס חזק מכל דבר אחר".

אוסט מאמין בקשר האישי. "זה מה שחשוב וקובע, ולא מה שראש הממשלה שלהם אומר נגד ישראל. לא די ב'משבר' הנוכחי כדי להעכיר את האווירה העסקית בינינו".

חבל להפסיד מכרז

רוני בורנשטיין הוא אחד המודאגים הבודדים מהמשבר הנוכחי, ובכלל. "אני מודאג כי לאנשי העסקים - הטורקים והישראלים - אין שליטה על ההשלכות הפוליטיות". בורנשטיין, הבעלים של מפעל "ביו דליה" לייצור הדברה ביולוגית בקיבוץ דליה, מוכר לטורקים חומרים ביולוגיים להדברת יערות ויתושים מזה שמונה שנים.

"הלקוחות העיקריים שלנו הם רשויות מקומיות ורשות היערות הטורקית. כשהלקוחות שלך הם ממשלתיים, יש במשבר הנוכחי כדי לעורר דאגה". לבורנשטיין יש סיבה לדאגה. "אחרי 'עופרת יצוקה', ההזמנות פתאום נעצרו, ובמיוחד ההזמנות של עיריית איסטנבול", הוא מספר.

"כשניסינו לברר איתם למה, הם אמרו לנו שאי-אפשר לקנות מוצרים ישראליים אחרי מה שקרה בעזה".

בכל פעם שארדואן מתעטש, התיירות לטורקיה נפגעת

מסכנים עדרי התיירים, שהגאווה הלאומית הפגועה שלהם גרמה להם להכריז על חרם לא-רשמי על טורקיה כיעד לנופש זול, שלאט לאט הלך והתפוגג, והנה השבוע הגיע הבום האמיתי, בעיטה היישר לכבוד של צה"ל.

כ-560 אלף הישראלים שביקרו בשנת 2008 בטורקיה הפכו אותה ליעד מספר אחת של התיירות היוצאת בשנה זו. גם מנתונים שפרסמה אתמול רשות שדות התעופה עולה כי נמל התעופה של אנטליה היה היעד המוביל בתנועת הנוסעים הבינלאומית בנתב"ג בספטמבר: 78.5 אלף נוסעים יוצאים ונכנסים.

לדברי דני צימט, דובר משרד התרבות והתיירות של טורקיה בישראל, הנתונים נכון לסוף אוגוסט מצביעים על ירידה של 47% במספר הישראלים שיצאו לטורקיה בהשוואה לחודש המקביל ב-2008. צימט מודה כי המשבר המעמיק שהחל להתגלגל השבוע נראה רציני יותר ממשברים קודמים, אולם הוא מסרב להתרגש.

"שמונה שנים אני מכהן בתפקיד, ובכל התקופה אני עוסק בכיבוי שריפות ופתרון משברים. חשוב לזכור כי מדובר בתקופה של אחרי החגים ולפני הכניסה לחורף, ולכן מטבע הדברים יש ירידה בנפח הנוסעים". הוא מדגיש שמדובר בחדשות טריות, "ולכן קשה לצפות מה יילד יום. בעומק ליבי אני רוצה להאמין שההשפעה של המשבר הנוכחי לא תהיה קריטית".

גם סיטונאי התיירות מדווחים כי לפי שעה אין שינויי משמעותי בביקושים לנופש באנטליה, וכולם כאחד גורסים כי במידה שתהיה פגיעה כלכלית, זו תהווה בעיה לטורקים ולא לשוק התיירות הישראלי. מנכ"ל חברת קשרי תעופה, יורם מוטעי, מסביר כי כשמישהו מחרים את אנטליה כיעד לחופשה, הוא פשוט בוחר ביעד אחר. "בקיץ האחרון ראינו עלייה משמעותית ביציאת ישראלים ליעדים חלופיים כמו קפריסין ורודוס. תמיד יימצאו חלופות".

איל אטיאס, סמנכ"ל תיירות יוצאת של אשת טורס מסביר כי הסיטונאים למודי משברים בענף התיירות, שהוא הראשון להיפגע בכל משבר. "כל פעם שארדואן מתעטש, התיירות לטורקיה רושמת ירידה. התחושה שלנו היא שבכל פעם זה עושה פחות רושם על הציבור הישראלי".

צרו איתנו קשר *5988