יוכמן: "ב-99% מהסדרי החוב בעלי השליטה לא נותרים כאלה"

צבי יוכמן בכנס הנדל"ן של S&P מעלות ומכון כצמן: "ייתכן שאם לבייב היה רואה מה יקרה לא היה הולך להסדר" ■ "כבר שכחו שאל על הייתה בפירוק 20 שנה והמטוסים לא התפרקו"

"בשיחות שלי עם מנפיקים עולה הטענה 'הקולגות שלכם לא מכירים אותנו, את הפרויקטים, את בעלי העניין'. אני רוצה להגיד שאנחנו מכירים את החברות היטב"- כך אמרה היום (ד') דורית סלינגר, מנכ"ל S&P מעלות במסגרת כנס נדל"ן של חברת דירוג האשראי ומכון כצמן באוניברסיטת תל-אביב.

סלינגר דיברה בזכות השוואת סולם הדירוג עם זה הנהוג בעולם. "המשבר הזה הראה שיש קורלציה מאוד גבוהה בין השווקים למרות עוצמות שונות של משבר. בנקים זרים יצאו כאן בהצהרה שבכוונתם להגדיל את ההשקעה באג"חים קונצרניים בארץ. השוואת הסטנדרטיים תעזור להגדלת ההשקעה בשוק הישראלי".

בחברת הדירוג ציינו כי התחזית למגזר הנדל"ן עודנה שלילית, בשל סיבות כמו המשך שערוך הנכסים כלפי מטה, סיכון נזילות שייצור לחץ על תזרים המזומנים, יחד עם ההרעה בתנאים המאקרו כלכליים. בתחום הנדל"ן המסחרי כבר ניתן לראות ירידות בפדיונות בקניונים ועד שזה בא לידי ביטוי בשכ"ד,הדבר יקח זמן- בשל חתימה על חוזים ארוכי טווח מבעוד מועד.

יעל אנדורן, מנכ"לית עמיתים, קרנות הפנסיה הוותיקות, ציינה: "לנו לא היה ממשק מול הבנקים - בעיקר בנקים בחו"ל - בהסדר החוב של צים". לדבריה, צריך להתבונן בשיעורי ה-Recovery, כלומר מה יוכלו לקבל הנושים במקרה של הסדר לעומת התמורה בפירוק. "זה לא פשוט לחיות בזבל שם. כשאתה עם תשואה לפדיון של 60% באג"ח, הבנק אומר 'למה שאני אתן לך הלוואה, אני לא יודע אם אתה תחיה'.

"יכול להיות שאם לבייב היה רואה מה יילד יום הוא לא היה הולך להסדר. לפעמים הזמן עושה טוב, והעננה חולפת. אבל בנדל"ן, הכל תלוי בשווי הנכסים ואם לא מטפלים בבעיה בזמן, קורה מה שקורה למי שלא הולך לרופא בזמן", אמר רו"ח צבי יוכמן, שותף מנהל בקרן ההשקעות סקיי. לדבריו, חייב שגילה פתיחות כלפי הנושים, יביא לצעדי בוני-אמון. "לבנק יש תפקיד מרכזי פה".

"במקרה של אפריקה ישראל, אני לא יודע אם בשלב הזה הבנק (פועלים, א"ו) הוא בנק מלווה או בעל מניות", אומר יוכמן. "בהסדר חוב צריך שניים לטנגו. פירוק אינו נורא אם מדובר בחברת נדל"ן. כבר שכחו שאל על הייתה בפירוק 20 שנה והמטוסים לא התפרקו. ב-99% מהמקרים של הסדרי החוב בעלי השליטה לא נותרים בעלי השליטה, אלא אם כן הם מביאים עוד כסף".

אריק פרץ, סגן בכיר לממונה על שוק ההון במשרד האוצר, ציין כי "לאף אחד אין אינטרס לשפר את המוצר שנקרא איגרת חוב. לכאורה, הגופים המוסדיים לא רוצים לקבל איגרת דפוקה. יושבים פה 3-4 משרדי עו"ד שבסופו של דבר מייצרים תשקיף, ואומרים למוסדיים שלא רוצים להשתתף בגיוס, 'אתה לא רוצה, לא צריך. יש מוסדי אחר שירצה'. מכלול העובדות מגיע לכך שאיכות המוצר שמגיע לתיקים הפנסיונים של הציבור נחותה בגלל חוסר היכולת של המוסדיים להתאחד".

"הבנקים זעקו בשנה האחרונה כמה המוסדיים לא יודעים לתת אשראי. אין ספק השגופים המוסדיים והחברה יחד צריכים לכונן מערכת יחסים מעט שנה. אין ספק שמצבם של הבנקים כמלווים לא יהיה אותו הדבר כמו לפני כן", הוסיף.

צרו איתנו קשר *5988