הטרנד העכשווי הוא לבכות את העובדה שהקרנות לא משקיעות בסטארט-אפים חדשים, וכל משקיעי ה-Seed נעלמו. אומרים, שאם לא נשקיע עכשיו לא יהיו חברות חדשות, לא נייצר מקומות עבודה חדשים, הייצוא של מדינת ישראל יקטן וענף ההיי-טק יוכחד.
אחת הטענות הנשמעות בקרנות היא, שאם הן בהיקף של 150 מיליון דולר ומעלה, הרי שהן לא יכולות להתמקד בהשקעות Seed. אז מה עושים?
בואו נפתח את המודל הבא: ניקח 10 קרנות הון סיכון, כל אחת תקצה 3 מיליון דולר - סכום קטן מהיקף הקרן (פחות מהשקעה אחת בסיבוב גיוס של חברה), כדי ליצור גוף בהיקף של 30 מיליון דולר. נקרא לו Fast Seed.
Fast Seed יתחייב להשקיע ב-40 חברות בשנה, כשכל השקעת Seed תהיה בהיקף 250 אלף דולר (תמורת 20%-25% מהחברה). כך, בתוך שלוש שנים Fast Seed תשקיע ב-120 חברות חדשות, שייצרו בממוצע על פני ארבע-חמש שנים כ-6,000 מקומות עבודה חדשים. ל-Fast Seed לא תהיה יכולת לבצע השקעות המשך, וכל חברה שקיבלה השקעה תהיה רשאית לגייס בהמשך מכל קרן שתבחר, מבלי מחויבות לקרנות שהשקיעו בהתחלה.
מאזן הרווח וההפסד:
1. קרנות - נניח שחמש חברות, שהן 4%, יעשו אקזיט של 150-200 מיליון דולר. ונניח שבאקזיט יהיה ל-Fast Seed בממוצע 5% מכל חברה (אחרי דילולים מסיביים). קיבלנו: 5 כפול 150 שווה 750 מיליון דולר. 5% מכך ייתנו לנו 37.5 מיליון דולר.
אם 10 חברות, שהן 5%, יימכרו ב-50-100 מיליון דולר, הרי שעם אותה הנחה לגבי דילולים נקבל שוב 37.5 מיליון דולר. אם 15 חברות (12%) יעשו אקזיט של 20-50 מיליון דולר, הרי שנקבל 26 מיליון דולר.
נניח גם הנחה מחמירה - שכל יתר החברות, 90 במספר, לא יצליחו וייסגרו בשלב כזה או אחר. ההחזר לקרנות יהיה של 101 מיליון דולר. אם הגזמנו, וצריך לחתוך את כל ההנחות בחצי, אז קיבלנו 50 מיליון דולר על השקעה של 30 מיליון דולר, תוך התעלמות מדמי הניהול. מעבר לכסף, יצרנו הזדמנות השקעה בסיבובים נוספים בהרבה חברות חדשות.
2. יזמים - השקענו בכמות נכבדה של יזמים, שניתנה להם הזדמנות אמיתית להקים חברה, לפתח טכנולוגיה ולצאת לעולם החופשי. בהמשך, הם יבצעו גיוסים, פיתוח ושיווק.
3. מדינה - יצרנו אלפי מקומות תעסוקה. דרך בניית החברות, פיתוחן ומכירתן, או הנפקתן, יצרנו הכנסות של מאות מיליוני דולרים למדינה.
כמו-כן, המהלך אפשר הגדלת הייצוא דרך השקעה בחברות ש-99% מתוצרתן מופנה לייצוא, וכן את המשך פיתוחה של תעשיית ההיי-טק, אחד ממנועי הצמיחה הכי חשובים של מדינת ישראל.
אפשר להגיד על כך שזה נשמע טוב מדי, ולכן אין סיכוי. אחרים יגידו שהחישוב אינו מדויק כי לא נלקחה ריבית דריבית בחישוב ה-IRR, החזר ההשקעה על פני תקופה. יהיו מי שיגידו שקל לכתוב וקשה לעשות. אז שיגידו.
המודל הזה נותן סיכוי אמיתי בתקופות אלו להמשיך ולפתח פה תעשייה מפוארת.
בואו נבצע, במקום לבכות.
טל ברנח הוא יזם המשקיע בחברות סטארט-אפ בשלבים מוקדמים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.