הורים - קחו אחריות על האוטו

המדינה לא תסיר מהאחריות המונחת על כתף ההורים בכל האמור לעיצוב הנהג הצעיר

מדי שנה עולים לכבישי ישראל 100 אלף נהגים חדשים. רובם צעירים, מלאי מרץ וטמפרמנט וכל החיים לפניהם. אולם, עד שיגיעו לגיל 24, ובמיוחד בחודשים הראשונים לנהיגתם, הם יהיו מעורבים ביותר תאונות דרכים מאשר כל קבוצת גיל אחרת במדינת ישראל. יתרה מכך - שיעור התאונות הקשות והקטלניות מכלל התאונות בהן הם יהיו מעורבים, יהיה הגבוה ביותר.

השאלה המונחת לפתחנו איננה האם לשלול מהם את הזכות לנהוג, את הזכות לחופש תנועה ולמימוש עצמאותם, אלא האם אנחנו כהורים, כחברה וכמדינה עשינו כל שביכולתנו על מנת לספק להם את מירב הכלים, האחריות, הניסיון והביטחון לעלות לכבישי הארץ ולנהוג בהם בבטחה.

תפקידה של המדינה בהקשר זה ברור ומוגדר: עליה לספק חינוך נאות לבטיחות בדרכים, להכשיר את הנהגים הצעירים ברמה התיאורטית והמעשית ולוודא כי רמת הכשרה זו נשמרת באמצעות מערכת הסברה-אכיפה-ענישה. מדינת ישראל משקיעה בשנים האחרונות מאמץ אדיר בכל הקשור להקניית כלים לנהג החדש ולתהליכי הטמעת רישיון נהיגה מדורג כחלק מניהול נכון יותר של תהליך הכשרת הנהג. אולם אל לנו לטעות - המדינה לבדה לא תסיר את האחריות המונחת לפתחם של ההורים בכל האמור לעיצוב הנהג הצעיר, הזהיר, האחראי והבטוח בדרכים.

בכל תרבות בעולם, לאורך כל ההיסטוריה, נשען החינוך על חיקוי והפנמה, על הנחיה והכוונה של הורים את ילדיהם. אין שוני בכל האמור לתרבות נהיגה - הנהג הצעיר מחקה את שלל התנהגויות הכביש אותן ספג לאורך השנים מהוריו כנוסע ברכב וכחבר צעיר בחברה ובקהילה. הענקת רישיון הנהיגה איננה תעודת שחרור להורי הנהג הצעיר מאחריות לתרבות הנהיגה ולהתנהגותו בכביש.

עלינו לקחת אחריות על בנינו ובנותינו הנוהגים בכבישי ישראל. אנחנו, המחזיקים במפתחות, מחויבים לסייע להם להפוך לנהגים אחראיים וזהירים יותר. אסור לנו להתבייש ולשאול עם מי ילדנו נוסע, האם הם שותים ונוהגים לאחר מכן, האם הם עייפים או האם הם מכירים את הדרך. חובה עלינו לשלול מהם, כהורים, את מפתחות הרכב המשפחתי כאשר איננו בטוחים בתנאי נהיגתם, חובה עלינו לספק להם את תחושת הביטחון שאנחנו נבוא ונחזיר אותם הביתה מכל מקום אם הם מרגישים שהם אינם כשירים לנהיגה.

נהגים צעירים אינם חסרי שם וייחוס. הם העתיד של ישראל ועלינו לשמור עליהם, להדריך אותם, לכוון אותם ולסייע להם לממש את הפוטנציאל האדיר הטמון בהם, שאם לא כן - הרי דומים אנחנו למי שמוכן להשליך את עתידו שיכור ומרוסק בצד הדרך. *

הכותבת היא יו"ר מועצת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים