שעון נוכחות חדש בשקמיות בצה"ל עוקב אחר מיקום העובדים

התיקון לחוק הגנת השכר שנכנס לאחרונה לתוקף נועד לשמור על זכויות העובדים ע"י הקפדה מצד המעסיק על דיווח מפורט של שעות העבודה בתלוש המשכורת, לרבות ציון השעות הנוספות ■ ואולם, במקרים רבים הוא מחולל סערה

התיקון לחוק הגנת השכר שנכנס לאחרונה לתוקף נועד לשמור על זכויות העובדים על ידי הקפדה מצד המעסיק על דיווח מפורט של שעות העבודה בתלוש המשכורת, לרבות ציון השעות הנוספות. ואולם, במקרים רבים הוא מחולל סערה במקומות עבודה, בין היתר, משום שישנם מעסיקים שהחליטו לנצלו כדי להעמיק את המעקב אחרי עובדיהם.

כזה הוא הסיפור ב"שירן", חברה בת בבעלות האגודה למען החייל, המפעילה 720 שקמיות בבסיסי צה"ל ומעסיקה כ-810 עובדים. ל"גלובס" נודע כי ההסתדרות מאיימת להכריז על סכסוך עבודה בחברה ולהשבית את השקמיות, לאחר שבמשכורת האחרונה של העובדים נוכו כל השעות הנוספות ונפגעו, לטענתה, זכויות נוספות של העובדים.

מנכ"ל שירן, צביקה גולדנברג, החליט לאחרונה לחייב את עובדיו לדווח על שעות העבודה שלהם באמצעות שליחת SMS למערכת מיוחדת עם ההגעה למקום העבודה או באמצעות חיוג למספר טלפון מסוים. במקרה של עובדים שמתניידים ממקום למקום, הוכנסה מערכת שיודעת לאתר את מיקום העובד המדויק כמעט בכל זמן נתון - באמצעות הטלפון הקבוע ברכב הצמוד.

העובדים טוענים שהשיטה החדשה חודרת לפרטיותם ושעובדים בבסיסים אליהם אין תחבורה ציבורית מסודרת מבלים שעות ארוכות בדרכים מבלי לקבל בגינן תשלום. יו"ר ועד העובדים, יעיש חיים, קרא לעובדים להימנע מהדיווח הדיגיטלי ודרש מהם לדווח ידנית בלבד, כפי שהיה נהוג שנים.

מאבק אישי בין יו"ר הוועד להנהלה

מאחורי מאבק העובדים קיים גם מאבק אישי בין יו"ר הוועד להנהלת החברה. מסתבר כי באמצעות אמצעי המעקב, בהנהלה הגיעו למסקנה כי בזמן שחיים דיווח על שעות עבודה ארוכות, כבר בשעות הצהריים הוא נהג להגיע לביתו. חיים, שהכחיש את הטענות, זומן לשימוע על ידי ההנהלה אך בחר שלא להגיע אליו. במקביל, הגישה ההסתדרות תביעות משפטיות בדרישה לפצות את חיים בגין מעקב בלתי חוקי לכאורה ובגין הלנת שכרו.

העובדים טוענים שמדובר בהתנכלות לחיים בשל עמידתו כנגד כוונת ההנהלה להרע את תנאי ההעסקה של העובדים. רובם מקבלים השלמה לשכר מינימום גם אחרי עשרות שנות עבודה וכעת הם נדרשים לוותר על הטבות נלוות. לטענתם, ההנהלה מפרה הסכם קיבוצי בדרכים מגוונות, למשל באי תשלום תוספת ותק כנדרש.

העובדים זועמים עוד על כך שבמקביל לפגיעה בהם, הוצאות ההנהלה מנופחות: המנכ"ל, למשל, קיבל בונוס של חמש משכורות בגין שנת 2008 והוא אמור לקבל סכום דומה גם בסוף השנה הנוכחית. בכינוס מחאה שנערך אמש (ג') בהסתדרות טענו אנשי הוועד כי המנכ"ל משתכר 70 אלף שקל בחודש, ושלושת הסמנכ"לים 50 אלף שקל בחודש. לטענתם, הדבר סותר את טענות גולדנברג על המצב הקשה של החברה, המצדיק כביכול פגיעה בשכר העובדים.

בוועד ביקשו לקבל נתונים כספיים על מצבה של החברה, אולם לטענתם ההנהלה מסרבת לגלות שקיפות. ראובן פרי, מזכיר חטיבת המסחר בהסתדרות, אמר כי לאחר שתינתן בקרוב פסיקת בית הדין לעבודה ייבחן המשך המאבק. "אם צריך אז נלך עד הסוף, גם במחיר סגירת כל השקמיות", אמר. העובדים מציינים כי שביתה לא התבצעה מעולם בשקמיות, כך שמדובר במהלך תקדימי אם יתבצע.

המנכ"ל: "לא מוכן לפתוח ספרים"

באגודה למען החייל סירבו להתייחס לנושא בטענה כי הם אינם מתערבים בהתנהלות של החברה הבת. גולדנברג עצמו טוען כי החברה נמצאת באיזון תפעולי, ביחס למצב "על סף פשיטת רגל" כפי שקיבל אותה ב-2005. עוד הוא טוען כי הציג לעובדים שקפים על מצב החברה, אך אינו מוכן "לפתוח ספרים".

"לא נוכל להיכנע ללחצים של ועד העובדים, שבמסווה של 'טובת ציבור העובדים', מבקשים למנוע דיווח שעות עבודה כמתחייב על פי החוק תוך ניסיון לתת זכויות יתר לחברי הוועד", מסר גולדנברג. "חשוב לציין שגם בשנת מיתון זו לא היו קיצוצים בתנאי העובדים ושכרם שולם במלואו, פרט לשעות נוספות של חודש אוקטובר 2009 שלא שולמו בהיעדר דיווח ממוחשב על שעות עבודה".

גולדנברג טוען שהבונוס שלו הוא חלק מהסכם עבודה המאושר על ידי דירקטוריון החברה. יצויין כי יו"ר דירקטוריון שירן הוא אביגדור קהלני, המשמש כיו"ר האגודה למען החייל.