נתן חץ: "מי שאין לו תזרים שוטף שלא יגייס חוב, ושלא יתנו לו כסף"

אחרי שזינקה ב-280% מתחילת השנה, מציגה חברת אלוני חץ שבשליטת נתן חץ ומשפחת ורטהיים, דוחות טובים לרבעון השלישי של השנה ולסיכום תשעת החודשים הראשונים שלה. "התוצאות מדברות בעד עצמן", אומר היום ל"גלובס" מנכ"ל החברה, נתן חץ. "כבר לפני חצי שנה אמרנו שההפסדים של השנה שעברה כבר כוסו, חברות הבת פרסמו תוצאות טובות ורמות התפוסה גבוהות מאוד".

הכנסות חברת הנדל"ן המניב צמחו ברבעון השלישי ב-218% ל-261 מיליון שקל. בשורה התחתונה נרשם רווח נקי של כ-120 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-74 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של השנה צמחו ההכנסות ב-96% ל-617.6 מיליון שקל, ובשורה התחתונה נרשם רווח של 244.7 מיליון שקל. זאת לעומת הפסד של 167 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

מחיקות הענק שביצעה אלוני חץ בגין השקעה במניותיהן של חברות נדל"ן שונות באירופה, ובגלל שערוך נכסים כלפי מטה, נמצאות, לדברי חץ, מאחורי החברה: "מבחינת החוסן הפיננסי אנו ביחס של הון העצמי למאזן של 43%. מבחינת העומס של הפירעונות, אצלנו הכל משולם מהשוטף.

"יש לנו 4 מיליארד שקל נכסים לא משועבדים שמאפשרים להרחיב את הפעילות, 750 מיליון שקל במזומן ו-570 מיליון שקל קווי אשראי מאושרים ולא מנוצלים. ננצל זאת להשקעות חדשות. אנו עוברים ממגננה להסתכלות על השקעות חדשות, ומחפשים שווקים חדשים. נקווה שבמהלך השנה הבאה נמצא".

"ירידות פה ושם, לא מפולת"

אלוני חץ עברה תקופה קשה, בין היתר כתוצאה מהשקעה של 389 מיליון שקל במניות חברת הנדל"ן האיטלקית פירלי, והשקעת ענק ב-PSP השוויצרית בהיקף של 1.9 מיליארד שקל. בכל התקופה הקשה שעברה החברה בגלל ירידת שווי השקעותיה בחו"ל, פרת המזומנים המקומית, אמות, המשיכה לספק לחברת האם יציבות ודיבידנדים (ראה מסגרת).

"הייתה סערה עולמית ועכשיו רואים מי היה במרכז הצונאמי ומי לא", אומר חץ. "ישראל, שוויץ, וקנדה בהן אנו פעילים לא נפגעו כלל בנדל"ן המסחרי, כי הן הגיעו למשבר אחרי מיתון ולא אחרי צמיחה גדולה. אם ברוסיה, אנגליה, צרפת וארה"ב היו עליות מחירים מטורפות בעשור האחרון, אז בשלוש המדינות בהן עיקר פעילותנו, לא היה משבר באופן ישיר. יש ירידות מחירים פה ושם אבל זה לא מפולות. אני בטוח שעוד תהינה תקופות קשות. נראות לי קצת מוגזמות העליות בשוק ההון ונכונו לנו עוד ירידות, לא מפולות".

*מה ניתן להסיק מהמשבר האחרון?

"צריך לחשוב תמיד על הבלתי צפוי, גם על דברים לא הגיוניים, לטוב ולרע. אף אחד, מאמצע 2007 ועד לנפילת להמן ברדרס בספטמבר 2008, לא צפה מה יקרה. מהצד השני, אף אחד בתחילת השנה הזאת לא צפה שבסוף השנה נהיה ברמות מדדים כאלה גבוהות בשוק ההון. גם כספי הפנסיה כבר ברווח. המשבר בא בצורה דרמטית, אבל כנראה שיחסית הוא כרגע תוקן, אם כי אני לא בטוח שיודעים מה ההשלכות ארוכות הטווח".

*אולי גויס אשראי בקלות רבה מדי?

"גיוס אג"ח בלי ביטחונות נהוג בכל העולם, וגם גיוס בלי דירוג. כתוצאה מזאת הריבית שמקבלים יותר גבוהה מאשר הריבית הבנקאית. כנראה שקיבלו יותר ממה שהיו מקבלים באלטרנטיבה חסרת סיכון של אג"ח ממשלתית, אבל את זה כבר שוכחים. קיבלת ריבית יותר גבוהה אז יש לך סיכון יותר גבוה. הכשל באג"ח בישראל הרבה יותר נמוך מאשר בחו"ל, ועד היום למרות הסדרי החוב, לא קרה שום אסון. גם אם יש כשל אז מקבלים משהו בסוף".

*האם נעשו טעויות במתן האשראי?

"כל מי שמלווה צריך לדעת עבור מה הוא מלווה. מינוף זאת לא מילה גסה, בלי מינוף אין עולם כלכלי. השאלה מה ממנפים ובאיזה רמת סיכון. יש הבדל בין לתת מימון לקרקע ברומניה או בקמצ'טקה ולחכות שיום אחד ישביחו את הקרקע, לבין מימון של בניין קיים עם שוכרים שמניב מהיום הראשון 7%-8% תשואה. היו טעויות מסוימות במימון של גופים מסוימים. בנו על החזר רק אם יהיה מימוש עתידי של רווחי הון, ואפשר רק חלקית לסמוך על זה. מי שאין לו תזרים שוטף שלא יגייס חוב, ושלא יתנו לו כסף".

*מה דעתך על אפריקה ישראל?

"נכון שיש שם בעיה בשנה-שנתיים הקרובות, אבל בהנחה שרוסיה לא קורסת החברה תשרוד. תראה איך סיפרו על גד זאבי שהוא קרס וכולם קיבלו את החוב בזמן והוא קיבל מאות מיליונים. אורך החיים בנדל"ן מניב ארוך, ולפעמים בדרך יש מהמורות, אז צריך אורך נשימה. גם אם כל החובות של אפריקה היו לבנקים, אז היו עושים הסדר, בשקט ובלי הרבה דיבורים. זה לחם חוקו של בנק, הבנק חי מזה שמחזירים לו חוב עם ריבית. הפכו את המילה הסדר חוב למשהו מגונה. אם הסדר נעשה בהסכמה איפה הבעיה?".