קברניטי המדינה היושבים בירושלים יכולים לומר פעם אחר פעם שהם רוצים לראות בישראל דירות קטנות וזולות, ב"מחיר השווה לכל נפש".
רק שבפועל, המפקדים בשטח - ראשי הערים והרשויות השונות, עושים שמיניות באוויר בשנים האחרונות כדי שיוקמו אצלן רק דירות גדולות, אם אפשר כמה שפחות דירות 4 ובטח 3 חדרים, בדיוק מהסיבה שהם לא רוצים לראות אצלם "כל נפש".
האמת המרה היא, שמחיר וגודל דירה מכתיבים בישראל 2009 גם את איכות וסוג האוכלוסייה. לראשי הערים בנתניה, בפתח תקווה ועוד נמאס להיות לשכת הרווחה של המדינה, והם החליטו לקלוט אוכלוסיה חדשה וחזקה בלבד, כזו שיכולה לשלם מיליון שקל לפחות לדירה.
זו הסיבה שבקרית השרון במזרח נתניה, או בכפר גנים בפתח תקווה - מתחמי ענק חדשים שאמורים היו לקלוט אלפי זוגות צעירים שרוצים לגור במרכז - בקושי נבנות היום דירות של 4 חדרים וקשה למצוא דירה בפחות ממיליון שקל.
מבחינת אותן ערים (פתח תקווה, נתניה, רחובות ועוד), המודל אכן עובד נהדר: המחירים הגבוהים מביאים את העשירונים העליונים, הדירות הגדולות מבטיחות שכמעט ולא תהיה תחלופה ושלטי "למכירה" ומיצובה של העיר צומח בהדרגה. ורק עשרות אלפי זוגות צעירים, שלא יכולים להביא הון עצמי של 500 אלף שקל לפחות מההורים, ממשיכים לתלות תקוות בהבטחה שיוקמו כאן ממש בקרוב דירות קטנות במחיר מוזל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
