קרן השפע

הסיבות להתעצמות הקרנות התאגידיות על חשבון הקרנות הקלאסיות בתחילת המשבר הן ברורות - הקרנות נקלעו לצרה כפולה בשל מחסור בכסף ומחסור באקזיטים. כתוצאה מהמחסור באקזיטים, הן השקיעו בעיקר בחברות הפורטפוליו הקיימות על חשבון חברות חדשות. החברות בשלב הסיד חשו אז במחסור כפול ומכופל בכסף.

לעומת זאת, בתאגידים הגדולים עדיין היה מזומן וגם רעב למוצרים חדשים שימלאו את הצנרות המתרוקנות. התאגידים מילאו את מקום שוק ההון כדי לקלוט במחירים נאים יותר ויותר חברות בוגרות והפכו לחלופת האקזיט היחידה. מרגע שהקרנות נטשו את חברות הסיד, התאגידים היו צריכים להיכנס במקומם כדי לבנות חברות - אחרת לא יהיה את מי לרכוש.

לטענת כתב העת, המצב הזה ימשיך בתקופה הקרובה, למרות השיפור במצב השוק. שוק ההון עדיין לא חזר לעצמו, ולא בטוח עד כמה יאפיין אותו סנטימנט חיובי לביומד גם כשישוב לאיתנו. גופים מוסדיים שוקלים מחדש השקעות בקרנות ההון סיכון המסוכנות, וחברות רבות מתחרות על השקעות מעטות. התאגידים לעומת זאת, חזקים מאי פעם, גדולים וחייבים לספק קצב צמיחה מהיר.

למגמה הזו, אם תימשך, יכולות להיות וכבר יש, השלכות לגבי החברות הישראליות.

בישראל יש קרנות הון סיכון בתחום הביומד, אך אין קרנות תאגידיות מקומיות, כי אין תאגידים מקומיים (יש תאגיד אחד ויחיד - טבע, שאכן פועל מול חברות בשלב הסיד, אך הוא יחיד בנוף).

באופן היסטורי, לחברות הישראליות לא היה קשר טוב דיו עם התאגידים, בטח לא בשלבים מוקדמים, אלא דרך קרנות הון הסיכון המקומיות והמשקיעים הפרטיים. אם לא יחוזק הקשר, הטרנד הזה יכול להשאיר את החברות הישראליות מאחור.

מצד שני, ניתן לראות כי התאגידים עצמם פועלים לצמצם את המרחק ומתעניינים בחברות ישראליות בשלב מוקדם. בשנה האחרונה בלבד, רוש הקימה בישראל שני מיזמים לחיפוש חברות סיד, פייזר השקיעה דרך תאגיד הון הסיכון שלה בחברה מקומית וגם מדטרוניק ביצעה השקעה מהותית בקרן בשלבים מוקדמים.

הפעילות הזו מעודדת, אך לחברות הביומד הצעירות כדאי שלא להסתמך עליה. אם אכן המגמה הזו תימשך, עליהן לפעול באופן פרו-אקטיבי כדי ליצור את הקשר עם החברות הגדולות על ענפיהן השונים, הרבה יותר מוקדם מבעבר.