הנישואים האזרחיים לא יצילו אותך

בית הדין הרבני קבע בפסק דין חדשני שניתן לאחרונה כי יש לו סמכות לדון לא רק בגירושים של זוג אשר נישא אזרחית, אלא גם בכל העניינים הקשורים לגירושים - כלומר המשמורת על הילדים, המזונות וחלוקת הרכוש.

בשבוע שעבר בישרה לי חברתי הטובה הדס כי היא בדרכה לקפריסין להינשא לבחיר-ליבה בטקס נישואים אזרחי. הדס לא לבד: לפי נתוני ארגון "משפחה חדשה", מתוך כל הזוגות הנישאים בישראל מדי שנה - כ-7% נישאים בנישואים אזרחיים, והמספר נמצא במגמת עלייה.

הנישואים האזרחיים מחוץ לישראל, שהתחילו כפיתרון כפוי ואפילו מעליב עבור זוגות שהוכרזו כ"פסולי חיתון" על-ידי בית הדין הרבני, הפכו בשנים האחרונות לטרנד משמעותי. יותר ויותר זוגות, אשר אין כל מניעה מנישואיהם בישראל, בוחרים לטוס מרצונם לארץ זרה ולהינשא בנישואים אזרחיים, חלקם מתוך מחשבה מוטעית שהם "עוקפים" בכך את המסלול העובר בעת פירוד דרך בית הדין הרבני.

אישור מהרבנות לקחת עוד אישה

אם נישאים בקפריסין, היכן מתגרשים? בכל מקרה מתגרשים בבית הדין הרבני. עבור זוגות שנישאו בנישואים רגילים בישראל, וזוגות שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל מחוסר ברירה, לאחר שלא איפשרו להם להנשא בישראל מסיבות שונות כמו כהן וגרושה - לא היתה מחלוקת שגירושים פרושם קבלת גט בבית הדין הרבני. אך מה לגבי זוגות שנישאו נישואים אזרחיים מרצון, למרות שיכלו להנשא בישראל, בכוונה כדי להמנע מלעבור בבית הדין הרבני?

לפני כ-5 שנים קבע בג"ץ כי גם זוגות שנישאו נישואים אזרחיים מרצונם חייבים להתגרש בבית הדין הרבני. באותו מקרה דובר בזוג שערך טקס נישואים אזרחי בקפריסין, מכוחו הם נרשמו כנשואים במשרד הפנים בישראל. הגבר שמאס בנישואיו פנה לבית הדין הרבני, הצהיר כי הוא ואשתו נישאו בנישואים אזרחיים בלבד - וקיבל מבית הדין הרבני אישור שהוא פנוי, כלומר רווק, ויכול להינשא לכל אישה אחרת.

האישה נזעקה ופנתה בערעור לבית הדין הרבני הגדול, בו טענה כי לא ייתכן שבית הדין הרבני יכריז עליהם כרווקים, בעודם רשומים כנשואים במשרד הפנים - הלא בדרך זו אם יינשאו לאחרים יואשמו בביגמיה. בית הדין הרבני הגדול הסכים עם האישה, והורה כי מעתה בית הדין הרבני לא יכריז על בני זוג שנשאו אזרחית כפנויים, אלא יתיר את הנישואים - ובמילים אחרות יהפוך את בני הזוג לגרושים ולא לרווקים.

האישה, שלא רצתה להיות רווקה או גרושה אלא להישאר נשואה, הביאה את העניין בפני בג"ץ, שבעבודה משותפת עם בית הדין הרבני הגדול ניסח מספר כללים לגירושיו של זוג שנישא בנשואים אזרחיים.

גירושים חד-צדדיים

בעיקרון קבע בג"ץ כי בית הדין הרבני הוא אכן הערכאה היחידה המוסמכת לתת לבני-זוג יהודים פסק דין לגירושים, גם במקרה של נישואים אזרחיים, ולפיכך גם זוג שנישא בקפריסין (או בכל מדינה זרה אחרת) יצטרך לעבור בבית הדין הרבני בדרכו החוצה ממוסד הנישואים.

עם זאת, בג"ץ פסק כי זוג שנישא אזרחית יצטרך לעבור הליך "גירושים" ולא הליך "גט", וגירושים, בניגוד לגט, אינם מותנים בהסכמת הצד השני. בנישואים דתיים, אם בית הדין נוכח כי אין עוד תקווה לשיקום הנישואים - הוא יכול לחייב את הצד שמתנגד לגירושים להתגרש, הוא יכול לנסות לכפות עליו להתגרש, ואפילו להעניש אותו בסנקציות שונות משלילת רשיון ועד למאסר בפועל. אך עדיין, אם הצד שמתנגד לגט יעמוד בסירובו - בית הדין לא יוכל להכריז על הצדדים כגרושים.

בנישואים אזרחיים, לעומת זאת, אם בית הדין סבור כי הנישואים אבודים - הוא יכול לתת פסק דין לגירושים ללא מגבלות ההלכה, ובכך לעקוף למעשה את בעיית העגינות.

בג"ץ אף הצביע על יתרון נוסף של הנישואים האזרחיים - והוא היעדר מירוץ סמכויות בכל הנוגע לעניינים הקשורים לגירושים: משמורת הילדים, מזונות וחלוקת הרכוש. בג"ץ סבר כי בית הדין הרבני לא יוכל לדון בעניינים הקשורים לגירושים של הזוג הנשוי אזרחית, שהרי ממילא הוא לא מכיר בחיובים שנוצרים מכוח נישואים שאינם בהתאם להלכה. ובכן, עתה התברר כי בית הדין הרבני מצידו סבור כי בג"ץ טועה.

בלי בעל ובלי מזונות

בפסק דין שניתן לאחרונה קבע בית הדין הרבני כי יש לו סמכות לדון בעניינים הכרוכים בגירושים גם עבור זוגות שנשאו בנישואים אזרחיים, בהתאם לכללים ולחוקים שנקבעו בעניין זה עבור זוגות שנשאו בנישואים דתיים.

המשמעות וההשלכות של פסיקה זאת עבור נשים יכולה להיות קשה, ולמעשה אישה שנישאה בנישואים אזרחיים עלולה למצוא עצמה עתה בעמדה גרועה יותר מחברתה שנישאה בנישואים דתיים.

אם ניקח למשל סיפור שכיח של אישה אשר במשך שנות הנישואים שימשה כעקרת-בית וגידלה את הילדים, כך שלא צברה רכוש על שמה, וכעת הבעל החליט להחליפה בדגם צעיר וחדיש יותר.

אם אישה זו נישאה בנישואים אזרחיים - הרי שמצד אחד היא עדיין כפופה לכל החסרונות הכרוכים במירוץ הסמכויות בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה ולכל המגבלות שבדיון בפני בית הדין הרבני, ומאידך ניטלו ממנה הגנות הנישואים שנתנה בידיה ההלכה היהודית, כמו כתובה ופיצויים, מזונות עד הגט והאפשרות להחליט אם ברצונה להתגרש.

למרבה האירוניה, האישה שניסתה לעקוף את בית הדין הרבני כשבחרה בנישואים אזרחיים עלולה למצוא עצמה כעת גרושה בניגוד לרצונה, ללא מזונות, ועדיין מתדיינת בפני בית הדין הרבני על חלוקת הרכוש המשותף. לאור פסיקה זאת, אישה שבוחרת במסלול של נישואים אזרחיים מתוך מחשבה שזהו מסלול עוקף רבני, ובכך תשפר את מעמדה במקרה של פירוד - יכולה למצוא עצמה קרחת מכאן ומכאן.

ואולי אין זה כל-כך אירוני אם זוכרים שמטרת בית הדין הרבני היא להרתיע את הציבור מבחירה בנישואים אזרחיים, ואם פסיקה זו לא תתהפך בבג"ץ נוסף - נראה כי בית הדין הרבני יכול להיות בדרך הנכונה להשגת מטרתו.