מכורים לאקזיט

1. אווירת חג

תעשיית ההיי-טק הישראלית עוטה תלבושת חג. האקזיטים - אותם מהלכי השתלטות של ענקיות ההיי-טק על חברות צעירות - חזרו לאופנה. מיטב חברות הטכנולוגיה הישראליות מתעוררות לחיים, והמזומן שזורם לתעשייה מעלה גוון אדמדם על החיוורון של שנות המשבר.

כמו במחול חיזור מתוחכם, מובלים הסטארט-אפים המקומיים אל מול החברות הגדולות המחפשות טכנולוגיה חדשה. עם החתנים אפשר למנות את יב"מ, מיקרוסופט, סיסקו, אורקל, ברודקום, מוטורולה, ועוד ועוד. לכולן יש מה לחפש פה, לכל סיר נספק מכסה.

לאורך כמה חודשים הביטה התעשייה המקומית על גל הרכישות שהתפרץ בחו"ל מרחוק, ועכשיו הוא מגיע גם לכאן. השלל של השבוע כלל את רכישת גארדיום, חברת אבטחה אמריקנית עם שורשים ישראליים, ע"י יבמ; רכישת דיון נטוורקס, חברה לשבבי תקשורת, ע"י ברודקום; וההשקעה של פייזר בחברת התרופות פרוטליקס. לרשימה אפשר להוסיף את קופרגייט, שנמכרה לפני כחודש לסיגמה, ואת Jajah, ספקית טלפוניית האינטרנט האוסטרית-ישראלית, שככל הנראה תסיים את השנה בידיים זרות.

בכל העסקאות הללו כלל תג המחיר שלוש ספרות, במיליוני דולרים, והוא גילם החזר מכובד למשקיעים ולעובדים - דבר שלא ראינו כבר הרבה זמן, ובוודאי תורם למצב הרוח ברחובות הרצליה פיתוח ורמת החי"ל. אם המשבר הכלכלי אכן מאחורינו, מחכה לנו שלל עסקאות שכאלו מעבר לפינה. אולי לא הטירוף שראינו בשנים 1999-2000, אבל בהחלט תקופה מוצלחת.

2. נקודת הפיתול

זוהי נקודת פיתול במחזוריות של היי-טק. ההתקדמות המהירה של הטכנולוגיה, התחרות האגרסיבית, הררי המזומנים שצברו החברות הגדולות - כולם דוחפים לאותו כיוון: רכישות אגרסיביות, המתודלקות בהתאוששות כלכלית. הפעם יש מניע נוסף - שוק גיוס הכספים הראשוני כמעט סגור. בתרחיש אופטימי, נתחיל לראות חברות ישראליות אוזרות עוז ויוצאות לכיוון וול סטריט במחצית השנייה של 2010; בתרחיש הפחות מוצלח, היציאה הזו תידחה בשנה-שנתיים נוספות.

בינתיים, חסרים להיי-טק הישראלי הכספים והמוטיבציה לגדל חברות. קרנות ההון סיכון, השולטות ברוב החברות שמתפתחות פה, לא יכולות לחכות זמן רב מדי, ונדרשות אחרי 10 שנים להחזיר את הכספים שגייסו. התוצאה: הצעת רכש נדיבה מספיק מענקית טכנולוגיה זרה היא הצעה שקשה לסרב לה, בפרט אם הדרך לנאסד"ק חסומה. למרבה המזל, החיזור הנמרץ אחר ההיי-טק הישראלי והחברות המקומיות הוא סם החיים של התעשייה כאן. מעין עדות שגם ללבנט יש צדדים חיוביים.

3. הקרנות ירוצו לספר לחברה

קרנות ההון סיכון, בכיסים מלאים, יחזרו למכור מהר וירוצו לספר לעיתונות ולחבר'ה. מהדיבורים שנשמעו לאחרונה על הצורך בהקמת חברות גדולות יישאר לא יותר מהד קלוש. הטענות על "משבר" בתעשייה יישכחו, והמודל של ההון סיכון יחזור לעבוד מצוין. כמה עצוב לגלות שכדי לשפר את המצב בקטר של המשק די בכמה "אקזיטים" גדולים. הם אפילו לא צריכים להסתכם במיליארדי דולרים, רק להחזיר את ההשקעה עם קצת תוספת. כמה זול לקנות אותנו ואת המשאב היקר כל כך שמפתחים כאן.

זה בעצם הסיפור כולו. מכירת חברה עשויה להיות דבר חיובי שעושה טוב לכולם, אבל אם תעשיה שלמה נמדדת ביכולתה לייצר "החזר" על השקעה, פסק הדין כבר נכתב מראש. לאחר 15 שנה שבהן הפכה "סטארט-אפ" מילה נרדפת להישגים פיננסיים, ומכירת חברה נחשבה בהכרח הצלחה, קשה מאוד לשנות את המנטליות. התמכרנו. האקזיט נהיה חזות הכל בתעשייה הטכנולוגית בישראל, ובלעדיו, כך נדמה, אין לה זכות קיום.