לאחר קיפאון בפעילות שיווק קרקעות, נכנסת עיריית תל אביב למומנטום של הזרמת סחורה לשוק, שתחילתו במכרזים ל-155 דירות בשני מתחמים. לפני מספר ימים הוציאה הרשות לפיתוח כלכלי תל אביב-יפו מכרז לקרקע למגדל בן 105 דירות בפינת רחובות רמז וארלוזורוב. בקרוב יצא מכרז למבנה בית חולים לשעבר בבת ים, בבעלות עיריית ת"א, המיועד לבניית 55 יחידות דיור ו-4,000 מ"ר שטח מסחרי. היזם הזוכה יוכל להגיש, לפי הערכות, בקשות להגדלת הזכויות.
הרשות לפיתוח כלכלי תל אביב-יפו היא תאגיד עירוני בבעלות מלאה של העירייה. הרשות, שהיו"ר שלה הוא ראש העירייה רון חולדאי, מאתרת נכסים או משאבים שמסיבות שונות לא מומש הפוטנציאל הכלכלי הגלום בהם ופועלת למינופם ולמימושם.
לדברי מנכ"ל הרשות, שרון קרן, הקיפאון בפעילות שיווק הקרקעות החל "עם פרוץ המשבר הכלכלי ב-2008. הקפאת שיווק מתחם השוק הסיטונאי, למשל, היתה חלק מעצירת השיווק. מה שהפשיר כעת את הקיפאון היא גם ההבשלה הסטטוטוריות של הקרקעות וגם התאוששות השוק. בתקופה הקרובה נשחרר עוד שניים-שלושה מכרזים בתחום המגורים והמשרדים ואני צופה שהיקף השיווק יחזור לרמה של 2007".
"גלובס": איזה עוד מכרז גדול מחכה בצנרת?
קרן: "הרשות שוקדת על מכרזים נוספים ובהם מכרז לשטח בצומת הקאנטרי בצפון ת"א, בהיקף 20 אלף מ"ר המיועדים למשרדים ולמסחר. כל האזור הולך לעבור פיתוח אדיר. לאור התב"ע שאושרה בצפון מערב העיר ל-10,000 יח"ד בין תל ברוך לקאנטרי, האזור הזה הולך להפוך לפנינה נדל"נית. לכן, האזור שאנחנו מייעדים למכרז יכיל נפח משמעותי של מסחר ומשרדים שישרתו בין היתר את האוכלוסייה שתבוא לגור שם".
לפני עשרה ימים פורסם כי הרשות תחדש עבודות הפיתוח במתחם נמל יפו, ששטחו הבנוי, כולל ההאנגרים, יעמוד על יותר מ-30 אלף מ"ר. פיתוח השלב הראשון מסתכם בכ-100 מיליון שקל ופיתוח השלב הבא יסתכם ב-100 מיליון שקל נוספים. השאלה הגדולה היא כיצד ישתלב נמל יפו בתחרות מול המתחמים האורבאניים הקיימים והנוספים בעיר, בהם מתחם התחנה, גני שרונה ונמל ת"א.
קרן: "אני חושב שבנמל יפו יש אתגרים לא קטנים בפן השיווקי, אבל יש לו ייחודיות שאי אפשר לשחזר בשום מקום אחר. האותנטיות, המשקל ההיסטורי ופעילות הדיג שיש בו הם נכס שאנחנו מאמצים וממנפים. המקום יהיה שונה מנמל תל אביב. הוא יציע חוויה הרבה יותר שקטה. אני מקווה שתוך חודשיים שלושה נצא לשיווק והביצוע יסתיים תוך חמישה חודשים".
מה עומד מאחורי מעורבות הרשות בהנחת תשתיות תקשורת. למה נכנסתם לתחום שאיננו עירוני או ציבורי?
"במשך שנים כל חברת תקשורת רצתה להניח תשתיות ונוצר מצב בלתי נסבל, שחברה אחת מניחה, פותחת את כל המדרכות, ואחריה באה עוד חברה ורוצה להניח תשתיות. זוהי פגיעה קשה בהתנהלות החיים. פותחים, סוגרים, פותחים, סוגרים - כך נגרמים נזקים לסביבה ומכבידים על התושבים. אנחנו מנסים לעשות סדר וכגורם יזמי אנחנו מניחים תשתיות בקרקע, בניקוז העירוני, משקיעים בכך הרבה מאוד כסף לפי תכנון ארוך טווח, וכשבאות חברות יש לנו למכור להם סיבים אופטיים.
"ללא קשר, אנחנו מתכננים פרויקט גדול של אנרגיה סולארית שיכלול פריסת עשרות מערכות סולאריות בהיקף עשרות מיליוני שקלים על עשרות מבני ציבור בעיר, לצורך יישום המדיניות הירוקה של העירייה ויצירת מקורות הכנסה נוספים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
