ישיבת ממשלה על סמך העיתון

מאז נכנס בנימין נתניהו לתפקידו, מתנהל סדר היום בישיבות הממשלה של ימי ראשון על-פי הכותרות הראשיות של העיתונים ואתרי האינטרנט. השבוע הנוכחי נפתח בסימן הרצח המזעזע של בן השבע מבני עייש על-ידי תאומים פדופילים, וחניקת התינוקת בת השמונה חודשים על-ידי אביה.

לכאורה, אין פסול ברצונו של ראש הממשלה להתייחס לאירועים חריגים המתרחשים במדינה, ואין כמו ישיבות ממשלה המכוסות על-ידי כל כלי התקשורת, על מנת להעביר מסר לאזרחים.

הבעיה מתעוררת כשהאג'נדה של נתניהו נקבעת באופן קבוע על סמך האירועים האלה. הילד המנוח ליאון קלנטרוב והפעוטה פרומה אינשין ז"ל, הקפיצו משום מה את נתניהו, שמיהר להכריז על הקמת צוות שרים בהשתתפות שר המשפטים, השר לביטחון פנים ושר הרווחה, כדי לבחון צעדים שיבטיחו את ביטחונם של ילדי ישראל.

איפה היה נתניהו כשאסף גולדרינג חנק את בתו, מדוע לא נזעק נתניהו להקים את הצוות המיוחד כשהתפוצצה פרשת האם המרעיבה? כל אלה לא הספיקו כדי לגבש תוכנית פעולה מקיפה של הממשלה? היה צורך לחכות לרציחות הנוכחיות כדי להתניע את התהליך?

הריטואל הפופוליסטי הזה, המעיד על לקות בסיסית באופן שבו מתנהלים הדברים בחצרו של נתניהו, חוזר על עצמו באופן מדאיג שוב ושוב. הנה שתי דוגמאות נוספות מחודש אוקטובר האחרון. יום אחרי שהסגיר את עצמו תושב חיפה בן 45, שתקף נער שהעיז להעיר לבנו על שתיית אלכוהול, הזדעק ראש הממשלה בפתח ישיבת יום ראשון והודיע, ש"יש לנו מגיפת אלכוהול שמתפשטת כמו וירוס. אנחנו במקום השני אחרי אוקראינה ורוצים לגדוע את זה באיבו". עד אותו יום באוקטובר היו הרי רחובות ישראל נקיים משתיינים בכלל וצרכני אלכוהול בני 11 בפרט, ולכן כשהתגלתה התופעה לראשונה בעקבות אותו אירוע אלים בחיפה, החליט הראש לעשות משהו ומייד פרץ בפעילות חקיקה נמרצת למיגור התופעה.

באותו האופן התנהלה ישיבת הממשלה ב-18 באוקטובר כשכל העיתונים עסקו בפתיחת שנת הלימודים, דנו השרים, הפתעה הפתעה, בבריחת המוחות מהאקדמיה. "צריך להקים גופים שיהוו שואב אבק לכל אותם חוקרים ומרצים ישראלים ויחזירו אותם למוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל", הכריז נתניהו קבל מצלמות והטיל על שר החינוך להציג תכנית להקמת קרות שימשכו חזרה את המוחות לישראל.

מדד הפופוליסטיות הרגיש של נתניהו, זיהה שוב נושא בקונסנזוס הלאומי, כזה שיאחד סביבו את כולם וייתן לו עוד כמה נקודות זכות, ואז סחט אותו עד קליפה והוציא ממנו את המרב התקשורתי.

במדינה מתוקנת, כשמתפרסמות כותרות אקטואליות שכאלה, היו לראש הממשלה תהליכי חקיקה ובדיקה שהחל ביישומם בכל הנושאים הבוערים שעולים לסדר היום, אותם היה צריך רק לשלוף ולהציג בפני האומה הפתח הישיבות האלה. חבל שבישראל התכנית היחידה שנמצאת בעבודה אינטנסיבית ארוכת טווח, היא הפלת ציפי לבני וגניבת מספיק חברי כנסת מקדימה כדי לפרק את המפלגה.