הנקראות ביותר

מבקר המדינה על "לוחם השחיתות" ירון זליכה: הרוויח יותר מהמותר כמרצה, הפר כללים, לא דייק בדיווח שעות

זליכה, לשעבר החשכ"ל, עומד במרכזו של דו"ח שנתי חמור של המבקר לינדנשטראוס ■ עוד בדו"ח: החתמים מימנו נסיעות לחו"ל לעובדי החשכ"ל ■ מערכת הביטחון מסכנת חיים ■ ג'ובניקים מהווים תחליף לכוח-אדם זול באזרחות ■ צה"ל מציג: למה לבקש כשאפשר לקחת ■ מי צריך השכלה בנמל אשדוד ■ חגיגת כ"א במג"בדו"ח מבקר המדינה - סיקור נרחב

החשכ"ל לשעבר, ירון זליכה, חרג בשעות העבודה ובשכר שקיבל כמרצה במוסדות אקדמיים במקביל לכהונתו כעובד בכיר בשירות המדינה - כך קובע מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בדו"ח שנתי 60א שהניח היום (ד') על שולחן הכנסת.

זליכה כיהן כחשב כללי מתחילת 2003 ועד נובמבר 2007. בשנת 2003 ביקש זליכה אישור לעבודה פרטית כראש החוג לחשבונאות במכללה האקדמית קריית-אונו. ובשנת 2006 קיבל דרגה של "מרצה בכיר" והמשיך לעבוד שם כמרצה עד סוף כהונתו. בספטמבר 2006 הגיש זליכה בקשה להתיר לו להרצות באוניברסיטה העברית, נוסף על עבודתו בקריית-אונו.

בנוגע לשכר, לפי הדו''ח החמור זליכה הפר "באופן שיטתי" את תנאי התקשי''ר בכל הקשור לעבודה פרטית. התקשי"ר מכתיב כי עובד בשירות המדינה יכול להשתכר בעבודה פרטית עד 50% משכרו בשירות הציבורי או עד גובה השכר הממוצע במשק - הגבוה מביניהם. זליכה חרג ממגבלה זו, כפי שנחשף ב"גלובס" לפני 5 שנים.

אי-התאמה

בנוגע להיקף השעות, לפי הדו''ח זליכה מסר דיווח שלא תאם את הדיווח של המכללה באותה שנה (תשס"ה). לפי הדיווח של זליכה, היקף שעות העבודה שלו ירד, ולפי המכללה "היקף עבודתו גדל דווקא באופן ניכר באותה שנה".

עוד כותב המבקר כי "משרד האוצר לא עמד על כך שבטופס הדיווח ירשום זליכה את מספר שעות ההוראה שלו בפועל ויצרף אסמכתה לשכר ששולם לו בשנת הלימוד שהסתיימה, בניגוד לתקשי"ר".

יתרה מזו, זליכה לא צירף חוזה עדכני להעסקתו, ו"הסמנכ"לים למינהל באוצר לא עמדו על כך שזליכה יגיש להם דיווח מאושר על-ידי המוסדות האקדמיים, ובו פירוט של שעות העבודה הפרטית שלו. בדיקה כזו היתה מעלה כי היקף עבודתו הפרטית חורג מהמותר וגדול פי כמה מזה שביקש בעבורו היתר".

בדו''ח נכתב, כאמור, כי בספטמבר 2006 הגיש זליכה בקשה להרצות בתוכנית מצטיינים של האוניברסיטה העברית בירושלים. "בבקשתו הצהיר זליכה כי ירצה באוניברסיטה העברית שעה אחת בשבוע בסמסטר אחד", נכתב בדו''ח, אך "האוניברסיטה העברית מסרה למשרד מבקר המדינה כי זליכה הרצה כל הסמסטר שעתיים אקדמיות בשבוע".

זליכה טען, בתגובתו המצוטטת בדו"ח הביקורת, כי הכשלים המתוארים בדו"ח אינם כשלים שלו אלא של אחרים, לרבות עובדי המינהל והייעוץ המשפטי במשרד האוצר ובנציבות שירות המדינה".

לדבריו, הוא לא נדרש להמציא אישור ממקום העבודה הפרטי, ואילו היה מתבקש, היה עושה זאת. עוד טען כי "היקף עבודתו לא חרג מהמותר, והדיווח שמסרה המכללה למל"ג על היקף עבודתו איננו מעניינו ואין הוא קשור אליו. כמו כן טען כי דיווחיו תאמו את הסכמי ההעסקה עם המכללה האקדמית קרית אונו ואת היקף עבודתו בפועל".

דובר נציבות שירות המדינה מסר בתגובה: "בעקבות פנייתו של זליכה, בדק הנציב את החלטת הרשות לעבודה פרטית אשר כפופה אליו והוא משמש כערכאת ערר לגביה. על פניו, הבקשה תאמה לכללים לאישור עבודה פרטית לעובדי מדינה בכירים, ולנציב לא היתה סיבה שלא לסמוך על הצהרת העובד, במיוחד לנוכח העובדה שמדובר בחשב הכללי. לאור זאת החליט הנציב לאשר את הבקשה. לדעת הנציב היתה זו זכותו ואף חובתו לקבל את הערר".

בשיחה עם ירון זליכה / צלם: יונתן בלום
הוצגו לו הטענות העיקריות כנגדו. זליכה מסר כי הוא לא מכיר את הדו''ח והוא לא קרא אותו, והציע להפנות את התגובות למשרד מבקר המדינה עצמו.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות