קונה פיקטיבי, משכנתא פיקטיבית, מי יושיענו

מסתבר שמהלכים אלו הינם בניגוד לדין, וכל מה שנועד לאפשר להבריח נכס מידי נושים, עלול לחזור בסופו של דבר לאותה קופת כינוס או פשיטת רגל שהחייבים נקלעו לתוכה.

לאחרונה, בית משפט השלום בתל אביב התמודד עם סוגיה של הברחת נכס מידי נושים, כשהפעם תכלית ההברחה הייתה קבלת הלוואה מבנק כדי לסייע לעסק כושל. העניין היה בת.א 14167/07, עו"ד רונן מנור נגד בנק לאומי למשכנתאות ואח', בפני השופטת נועה גרוסמן.

במקרה דנן, עו"ד מנור מונה כנאמן בפשיטת רגל על נכסי חלק מהמשיבים (להלן: "החייבים"). החייבים היו בעלי זכות במשק חקלאי, שנקלעו לקשיים. בניסיונם להבריח את המשק מידי נושים, התובעים עשו הסכמים פיקטיביים עם בני משפחה אחרים, ועל סמך הסכמים פיקטיביים הבנק נתן הלוואה תוך שעבוד המשק, והכספים הועברו לחייבים.

השופטת נועה גרוסמן, לאחר שמיעת הראיות, הגיעה למסקנה כי למעשה ההסכמים היו פיקטיביים וכי גם הבנק לא הקפיד לפי הזהירות הראויה, כפי שבנק נדרש לנקוט במקרים מעין אלו.

גרוסמן קובעת כי "לא יתכן שמשכנתא אשר הועמדה תחת שם פיקטיבי, לא תיפרע לידי הנושים של החייבים האמיתיים. המהלך הבלתי תקין בו נקט הבנק בעת העמדת המשכנתא באופן פיקטיבי לחייבים שונים מן החייבים האמיתיים, אינו יכול לשמש כלי להברחת הנכס העיקרי של החייבים האמיתיים לידי נושיהם הלגיטימיים".

יחד עם זאת, גרוסמן קובעת: "לא ארחיק לכת ואקבע כי הבנק צפה את פני העתיד וכי מגמתו המקורית הייתה לגרום להברחת נכסים בעת שהעמיד את המשכנתא. מן הסתם הבנק העדיף בעת העמדת המשכנתא לווים מסוכנים פחות מאשר בני הזוג אליהו, ולכן יצר בשיתוף היועצים את המנגנון של כניסת בני הזוג שנער בנעליהם, הא ותו לא".

לבסוף, בית המשפט קובע כי כספי המכירה של המשק יגיעו אל קופת הנאמן כשתהיה לבנק עדיפות בזמן חלוקה של כספי המכירה על-ידי הנאמן.

פסק דין זה חייב להעיר את עיני כל מי שעוסק במטריה להיזהר מביצוע כל סידור פיקטיבי, שיש בו כדי להבריח נכסים מידי נושים של חייב.

יש להדגיש כי המאורעות של פסק דין זה שייכים לתקופה שלפני כעשור. מאז הבנקים למשכנתאות מקפידים באופן מחמיר כדי שסיטואציות מעין אלו לא יחזרו על עצמן, וזאת על ידי בדיקה של כל הנפשות הפועלות והמעורבות, כולל עורכי הדין של העסקה ולרבות דיווחים לרשויות המס.

המחבר הינו מומחה למקרקעין ממשרד בלטר, גוט אלוני ושות'.