היטל השבחה: על הוועדה להוכיח

"היטל השבחה חייב לשלם בעליהם של מקרקעין ביום אישור התוכנית. ככל שהנישום לא היה בעלים ביום אישור התוכנית, אין לחייבו בתשלום. אין גם לחייבו בהצגת אישור שהמוכר שילם היטל השבחה".

הכותבים הם חברי לשכת שמאי מקרקעין והאקדמיה למחקר ויישום שמאות מקרקעין. צביקל היה בעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין.

מגרש מגורים במרכז העיר חולון, במתחם ח-300, חויב בתשלום היטל השבחה בגין רצף תוכניות. אגב הדיון בתיק, נדונה שאלת החבות בגין תוכניות היסטוריות. החוק קובע כי היטל השבחה יחול בגין כל תוכנית שאושרה החל מ-1.7.1975, והתשלום יחול במימוש זכויות: בנייה או מכירה.

במקרה הנדון טען שמאי הוועדה כי יש לחייב בגין השבחה החלה בגין כל התוכניות שקיבלו תוקף החל מ-1975 ואשר לא שולם בגינן היטל השבחה.

שמאי הבעלים טען כי הם רכשו את הזכויות בנכס בשנת 1987, וכראיה הציג את חוזה הרכישה. לפיכך אין לחייבם עבור שלוש תוכניות אשר קיבלו תוקף לפני מועד הרכישה. מנגד הוסיף שמאי הוועדה, כי כל עוד לא יוכח על ידי הבעלים הנוכחי שהיטל השבחה בגין תוכניות אלה שולם ע"י המוכר, יש לחייב את הבעלים הנוכחי בהיטל עבורן.

השמאית המכריעה, דורית פריאל, לא קיבלה את טענת שמאי הוועדה וקבעה כי "היטל השבחה חייב לשלם בעליהם של מקרקעין ביום אישור התוכנית. ככל שהנישום לא היה בעלים ביום אישור התוכנית, אין לחייבו בתשלום. אין גם לחייבו בהצגת אישור שהמוכר שילם היטל השבחה".

יצוין כי בערים מסוימות היה קיים הסדר לפיו דוחים את תשלום ההיטל עד לבנייה, בכפוף להחתמת הרוכש על מכתב התחייבות. הסדר דומה מופיע לאחרונה אף בתקנות תוכנית המרתפים בתל אביב. לגבי תוקפן החוקי של הוראות אלה חלוקות הדעות, שכן כידוע לא ניתן לשנות הוראות חוק ראשי במסגרת תב"ע.

בנוסף קבעה פריאל כי "על רשות ציבורית שמבקשת לגבות היטל השבחה להציג תשתית ראייתית ובסיס נתונים לדרישה זו לכל אחת ממדרגות ההשבחה. למרות הערותי בעניין, לא הוצג בסיס נתונים לרוב מדרגות ההשבחה". לאור זאת הטילה השמאית המכריעה 2/3 מהוצאות ההליך על הוועדה המקומית, במקום מחצית כמקובל.