משה פרל מוטרד: "באוצר לא מפיקים לקחים נכונים מהמשבר"

ספטמבר 2008, המערכת הפיננסית העולמית מתנפצת, בכל העולם בורחים אנשים מהבנקים שמתמוטטים אחד אחרי השני, ובישראל עמיתי קופות גמל מוציאים כספים מהקופות ומפקידים אותם בבנקים. מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל, לא הופתע. חמישה חודשים לפני קריסת ליהמן ברדרס הוא אמר לנו: "בגלל המשבר מתחילים להבין שהבנקים הם המבוגר האחראי ששומר על כספי הציבור. אחרי שאתה רואה את הצונאמי ששוטף את בתי ההשקעות, ברור לך איפה אתה רוצה לתפוס מחסה כשיש גשם - אצל המבוגר האחראי, שהם הבנקים".

היום פרל מוטרד. "במשבר התברר האמון הרב של הציבור בבנקים, אבל לצערי לא מפיקים באוצר את הלקחים המתאימים מהמשבר. לקחים מתבקשים לא מבוצעים, וחבל", הוא אומר.

מה למשל?

"הייעוץ הפנסיוני. למדנו במשבר את הצורך החיוני של הציבור במערך ייעוץ אובייקטיבי. זה אינו אינטרס רק של הבנקים אלא של הציבור. מדינת ישראל שילמה מחיר נמוך במשבר, אבל מי שאכל אותה הם אלו שפדו בפאניקה את קופות הגמל ונסחפו בעדר. מערך ייעוץ היה מונע את הפאניקה. אם אנשים היו מסוגלים לקבל החלטות באופן מושכל הם לא היו עושים טעויות. המדינה צריכה לעשות מה שלא עשתה עד היום ולאפשר ייעוץ לשכירים".

אבל האוצר כבר תיקן את עצמו, היום לבנקים מותר לייעץ לכל האוכלוסייה, שכירים ועצמאיים במרכז ובפריפריה.

"האוצר הוציא את המכונית מהחניה אבל לא ברור באיזה קצב היא נוסעת. בנו מערכת שלא מאפשרת את מימוש המטרות שלשמן היא הוקמה - ייעוץ למסה של שכירים. מותר לבנקים לייעץ לשכירים אבל במגבלות. אסור למשל לייעץ במקומות העבודה. אבל מקום העבודה הוא בדיוק המקום בו מתקבלות רוב ההחלטות הפנסיוניות. העובד מקבל את ההחלטה איפה לחסוך כשהוא מגיע למחלקת כח אדם, כשאומרים לו תחתום כאן וכאן. ומי נמצא במקום העבודה? סוכן הביטוח הסובייקטיבי, לא היועץ הבנקאי האובייקטיבי.

"ניקח למשל ייעוץ בבית, רק סוכן הביטוח יכול להגיע לבית הלקוח כי רק לו מותר, והסוכן לא אובייקטיבי, הוא גם לא אמור להיות. מעבר לכך, אין מסלקה. גם את זה האוצר עיכב ואני מקווה שעכשיו, לאחר ששינה את עמדתו, הוא יוציא לפועל את המסלקה".

"אני מצפה שהאוצר יעודד חיסכון"

כניסתו של פרופ' עודד שריג לתפקיד הממונה על שוק ההון מעוררת תקוות במערכת הבנקאית כי סוף-סוף הגיע אדם שלא יפחד להתבונן על המתרחש מנקודת המבט של הבנקים. אחד הנושאים הכאובים מבחינתם הוא העדר הטבת מס לחיסכון לטווח בינוני. מדינת ישראל נותנת הטבות מס לקרנות השתלמות לשש שנים ולחיסכון פנסיוני לשלושים שנה, אבל לכל מה שנמצא שבאמצע, בין הטווחים הללו - יוק.

"אני מקווה שהאוצר ישקול לתת לפיקדונות ארוכים הטבת מס. פיקדונות כאלו לא מתחרים במוצרים פנסיוניים, אבל בין עמדה השוללת לחלוטין עידוד חיסכון לאומי שאינו לפנסיה לבין הטבת מס לחיסכון לתקופה של 8-10 שנים, יש מרחק", מסביר פרל.

למה אתה מצפה?

"אני מצפה שהאוצר יעודד חיסכון, זה טוב למשק וטוב ללקוחות שמבקשים לחסוך. לא שייתן הטבה על ההפקדות כמו בקרנות פנסיה אלא רק פטור ממס על הריבית בחיסכון לטווח בינוני. זה אינטרס לאומי לעודד חיסכון פרטי. לצערי, עד היום אגף שוק ההון לא חשב שזה רעיון טוב ואני מקווה ששריג יהיה מוכן לשקול את זה שוב".

בינתיים מפנים הבנקים את מאמציהם כדי לטרפד את המלצות ועדת חודק. פרל הורג את הוועדה ברכות, ופותח במחמאות: "ועדת חודק באה ממקום נכון. נעשית בוועדה עבודה רצינית. יש בעיה בשוק המוסדי וצריך לטפל בה".

אבל?

"אבל הוועדה התמקדה בדגשים לא נכונים, עסקה יותר מדי במוצר ופחות מדי ביכולת ניהול הסיכונים של החוב. ועדת חודק מבינה ומתייחסת להבדל בין אשראי בנקאי וחוץ בנקאי. זו מערכת יחסים אחרת לחלוטין בין בנק לפירמה לבין יחסי פירמה עם שוק ההון. שם המוצר סחיר. המלווה לא מחזיק בהלוואה לאורך חיי החוב, ויש מספר גופים עצום.

"מבחינת שוק ההון, אג"ח היא עסקה פיננסית, בנק רואה את זה כאשראי. מכאן יש שתי אפשרויות, או להשקיע את רוב האנרגיה כדי לטפל בחוב כמו שמטפלים באשראי, וחודק עושה צעדים בכיוון. מצד שני, בגלל שהוועדה מבינה את הנכות והיכולות המופחתות של המוסדיים לטפל בחוב, היא מציעה לתת לשוק החוץ בנקאי מוצר חוב מועדף. זו טעות תפיסתית שמביאה לתוצאה קיצונית, שמפריעה לנו מאוד".

eran-p@globes.co.il