העליון: לא ניתן לקיים דיון בהארכת מעצר של חשוד שלא בפניו

כך קבע הרכב מורחב של 9 שופטים ■ זו הפעם השביעית בסך-הכל שבה ביהמ"ש מבטל סעיף בחוק ■ ריבלין: הסעיף המאפשר לקיים דיונים בהארכת מעצר של חשוד שלא בפניו סותר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של 9 שופטים, ביטל היום (ה') סעיף בחוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון), המאפשר לקיים דיונים בהארכת מעצר של החשוד שלא בפניו.

מדובר בפסק דין נדיר, שכן זו הפעם השביעית בסך-הכל שבה בית המשפט עושה שימוש בסמכותו החוקתית ומבטל סעיף בחוק.

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליעזר ריבלין, קבע כי הוראת החוק פוגעת באופן בלתי מידתי בזכותו החוקתית של עצור להיות נוכח בהליכי מעצרו, ובשל כך סעיף זה סותר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

"חובה לקיים את הדיון בהארכת מעצרו של העורר בנוכחותו", כתב ריבלין, בהסכמת כל יתר 8 עמיתיו. "מבחינה חוקתית משמעות הדבר היא שיש לקרוא מעתה את חוק המעצרים כפי שהיה קודם לחקיקת הוראת השעה".

לדברי ריבלין, זכותו של נאשם להיות נוכח במשפטו היא מרכיב גרעיני של הזכות להליך הוגן, המעוגנת בזכותו החוקתית של אדם לחירות ולכבוד.

"ההליך המשפטי אינו עוסק בפרטים-נעלמים אלא בפרטים-נוכחים", כתב, "הדברים יפים במיוחד להליך המעצר, שכרוך בפגיעה קשה בזכויות החשוד ומחייב הקפדה על הליך הוגן ועל ביקורת שיפוטית אפקטיבית".

לדבריו, אף שתכליתה של הוראת השעה שנחקקה - לשפר את יכולתם של גורמי האכיפה לבצע חקירה מהירה, רציפה ויעילה בתחום עבירות הביטחון - היא ראויה, האמצעי שנבחר אינו מידתי.

השופט סלים ג'ובראן השווה את הוראת החוק שבוטלה לספר "המשפט" של פרנץ קפקא. "נדמה כי אין לנו אלא להיזכר בחוויותיו של יוסף ק' ולייאושו התהומי בתורו אחר משפטו הנסתר מן העין, עד לסופו המר", כתב ג'ובראן. "בשונה מעולם המשפט הקפקאי, בעולם המשפט המודרני הליברלי לא ניתן כלל להעלות על הדעת אפשרות כי יועמד אדם לדין על מעשיו בלי שתינתן לו אפשרות להיות נוכח בעת בירור אשמתו".