ההודעה של "החברה לישראל" על תוכניותיה בתחום הפקת החשמל משלימה עוד פיסה בפאזל הגדול והמסתורי הקרוי "פרויקט בטר פלייס". התמונה שמתחילה לעלות היא של שרשרת אספקה סגורה עם אינטגרציה אנכית גבוהה, בטר פלייס מייבאת את המכוניות החשמליות, מקימה את תשתית הטעינה ורוכשת את החשמל באמצעות חוזים קיבוציים מיצרן החשמל, שיציע לה את המחירים הטובים ביותר.
ומי יהיה הספק הזה? לא צריך להתאמץ לנחש. בראיון טלוויזיוני, שנערך בשנה שעברה ציין שי אגסי את פרויקט הקמת תשתית החשמל של החברה לישראל בתוך מקור עתידי לרכישת חשמל. היתרונות לבטר פלייס מאינטגרציה אנכית שכזו הם ברורים. המודל העסקי של בטר פלייס, שנחשף לאחרונה במחקר של דויטשה בנק, מבוסס על פערי התיווך בין החשמל שרוכשת חברת הרכב החשמלי במרוכז לבין מחיר הטעינה כפי שהוא מחושב ללקוחות שחתומים על חוזים ארוכי טווח. אם מקור האספקה הראשי שלה הוא גם בעלת המניות הראשית שלה, הדבר יכול לסייע ל"בטר פלייס" משמעותית בכל הנוגע לשמירה על רווחיות בחוזי הטענה/תפעול ארוכי טווח לציי רכב ולייצב תנודות עתידיות במחירי החשמל.
יתר על כן, בתנאים של "רשת חשמל חכמה" (SMART GRID), היא יכולה למכור את עודפי החשמל שאגורים בסוללות הנטענות שנמצאות בתחנות ההחלפה שלה, ולקבל עליהם מחירי שיא. גם במקרה זה תמיד טוב שיש ספק חשמל "מקורב"
ומה יוצא לחברה לישראל מהסיפור? בתור התחלה לקוח יציב וקבוע, יש מי שיגיד "שבוי", שמבטיח ביקוש יציב לאספקת החשמל שלה לאורך זמן. בטווח ארוך יותר ובהנחה שהתוכניות הגלובליות של "בטר פלייס" יתממשו ויתרחבו למדינות נוספות, "השידוך" עם בטר פלייס יכול להעניק לחברה לישראל כרטיס כניסה למדינות נוספות - ולהפך.
ראוי לציין שהחיבור החוזי של "בטר פלייס" עם חברות חשמל במדינות היעד של הרכב החשמלי אינו חדש. בדנמרק הוא כבר קיים זה כמה שנים. אלא ששם מדובר בחברה מקומית עצמאית וחזקה וכאן, ככל הנראה, הספק הוא חברה "מהבית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
