שוק הרכב: המחירים עולים, היבואנים וחברות הליסינג שולטים

עד לשנה שעברה, מנגנון "קבוצות המחיר" של שווי השימוש קבע ספי מחיר עליונים ■ השינויים ברגולציה מאפשרים ליבואני הרכב לתרגם את השינוי בשערי המטבע לטובתם, תוך התעלמות גמורה מהלקוח ■ "גלובס" מציע 3 טיפים לרכישת רכב מבלי להיפגע מהשינוי בשערי המטבע

בענף ייבוא הרכב הישראלי קיים מאגר מרשים של הסברים מדוע לא ניתן להוזיל את מחירי הרכב החדש, ולחלופין מדוע חייבים להעלות את המחירים. אחד התירוצים השימושיים והנפוצים ביותר הוא שערי מטבעות הייבוא, שלטענת היבואנים הם המשתנה הדומיננטי, שמכתיב את המחירים ואת הרווחיות. מסתבר, שהתירוץ הזה הוא סלקטיבי מאד. נעשה בו שימוש כאשר שערי המטבע נוטים לרעת היבואנים, אבל לא כשהמגמה מתהפכת לטובת הלקוחות.

עד לשנה שעברה, הוגבלו מניפולציות שערי המטבע על מחירי הרכב באמצעות מנגנון "קבוצות המחיר" של שווי השימוש, שקבע ספי מחיר עליונים. האוצר אמנם אפשר ליבואני הרכב לייקר את כלי הרכב שלהם מעבר לסף העליון של קבוצות המחיר, אם שערי המטבע חרגו מעבר למדד הבסיס, אולם גם שמר על עין פקוחה בכיוון ההפוך ואם שערי המטבע חזרו לבסיס הוא אילץ את היבואנים הרלוונטיים לחזור לגבולות.

בינואר השנה בוטל מנגנון קבוצות המחיר ועמו גם מנגנון הפיקוח על שערי המטבע. מישהו רוצה לנחש מה קרה? טוב, זה לא קשה. שוק ייבוא הרכב מתעלם באופן גורף מכל נטייה של שערי המטבע לטובת הלקוח ומתרגם אותה ישירות להגדלת הרווחיות.

ניקח כדוגמה את מחירי היפניות. בינואר 2009 עמד המחיר הממוצע של משפחתיות 1.6 ליטר יפניות בסיסיות על 114 אלף שקל. שער היאן עמד אז על 0.045 שקלים. החודש נע שער היאן סביב 0.041 שקלים, ירידה של לא פחות מ-9%. ומה קרה למחירי הרכב? היום נע המחיר הממוצע של משפחתיות יפניות סביב 119 אלף שקל, עלייה של כ-4%.

דוגמה קיצונית יותר אפשר למצוא במחירי האירופאיות. בין נובמבר 2009 לפברואר 2010 צנח שער האירו ב-9%, שינוי דרמטי לתקופה כה קצרה. אבל המחיר הממוצע של משפחתיות אירופאיות בסיסיות דווקא התייקר בחודשיים הללו בשיעור של כ-3%.

קשה לבוא בתלונות לאוצר, שאינו אמור לבצע פיקוח מחירים. המעבר ל"שווי שימוש רציף" אמור היה לתת לכוחות השוק החופשי לעשות את העבודה ומה לעשות, שכוחות השוק נשלטים על-ידי השחקנים החזקים - היבואנים וחברות הליסינג.

איך שוברים את השיטה?

אבל, גם הלקוחות הפרטיים יכולים למצוא כיום דרכים לרתום את כוחות השוק לטובתם. הקפיצה ברווחיות היבואנים, שהולכת ומתרחבת ככל ששערי המטבע נוטים לחיוב, מגדילה את רמת הגמישות במחירים "הלא רשמיים" ומאפשרת לעקשנים להוזיל את מחיר הקנייה. להלן כמה טיפים:

התמקחו בלי בושה: ככל שהרווחיות עולה והשערים יורדים, כך גדל שיקול הדעת שניתן לאנשי המכירות באולמות התצוגה כדי לסגור עסקה. מי שמתעקש ומביא הצעת מחיר של המתחרים יכול היום לקבל בחלק מהסוכנויות הנחות ישירות ועקיפות של 5%-8% ויותר, בהתאם לדגם וללחץ.

נצלו את מועדוני הלקוחות: מועדוני הלקוחות, בעלי כוח קנייה לא מבוטל, זוכים להנחות שחותכות באלפי שקלים, לעיתים עשרות אלפי שקלים, את מחירי המחירון "הרשמיים". צריך להיות זריז; במבצע האחרון של ארגון "חבר" ויונדאי, שהסתיים החודש, נרשמו כמעט 40% יותר הזמנות מכמות הרכב הראשונית שהקצה היבואן למבצע.

שקלו ליסינג פרטי: חברות הליסינג ממשיכות ליהנות מהמחירים הישנים והדרך העיקרית של לקוח פרטי ליהנות מהם היא ליסינג "פרטי", שלא רק פורס את התשלומים על פני השימוש אלא גם מגלם בתוכו את המחיר האמיתי של הרכב.