בעוד הרכבת למעבר לרישיונות יצאה כבר מזמן, היא הותירה הרחק מאחור שני קרונות מיותמים. האחד הוא הכנסת הפרסומות לכבלים וללוויין, והשני הוא חבילת הבסיס הצרה.
אותם רישיונות שיקבלו הגופים שיבקשו לשדר בטלוויזיה המסחרית הם צורך אקוטי של שוק התקשורת הישראלי. שני הנדבכים האחרים, לעומת זאת, הם כרגע לא יותר מהדבקות מלאכותיות של האוצר, אשר באות להצדיק את הסעיף הראשון.
יש אמת בהנחת האוצר, כי רפורמה עושים מהיסוד וכי תהליך שמתייחס רק לטלוויזיה המסחרית, הוא חסר ועקר. אולם גם כך, חוק השידורים המוצע לא מדבר כלל על הגוף היקר ביותר בשידור הישראלי - רשות השידור, מתעלם מתחנות הרדיו ומתנהל כאילו אין אינטרנט בעולם.
אי-מתן תשומת-לב למכלול האמיתי של שוק התקשורת המקומי, מטיל ספק בהיות החוק הזה "רפורמה". לכן, מוטב להתקין חוק שיעצור את הדימום החזק ביותר כעת והוא מצוקת השידור המסחרי. אולי כשתהיה רפורמה אמיתית, יהיה מקום לשקול בתוכה גם פרסום בכבלים וחבילה בסיסית מוזלת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
