יו"ר מיטב צבי סטפק: "השקעה במניות חברת נדל"ן עדיפה על השקעה בנדל"ן"

מנהל ההשקעות הראשי במיטב בכנס ללקוחות עסקיים: "אין ארוחות חינם, ובכל השקעה יש סיכוי ויש סיכון - צריך לדעת מהו ואם ניתן לחיות עימו" ■ "אין מה לחשוש מתיקון טכני - לא רק שזה לא אירוע שלילי, אלא שזה חיובי; מה שכן צריך להטריד הוא שינוי מגמה"

"עברנו בשנתיים האחרונות טלטלה עזה, שלא זכורה לי בכל ניסיוני בתחום ההשקעות. 2008 חריגה לרעה ו-2009 חריגה לטובה. זה מזכיר את מה שקרה ב-2002-2003. עם הבדל אחד גדול - המשבר ב-2002 היה מקומי והמשבר ב-2008 מקורו בארה"ב ובכלכלה הגלובלית בכלל", כך אמר אתמול צבי סטפק, יו"ר מיטב ומנהל ההשקעות הראשי, בכנס ללקוחות עסקיים אותו קיים בית ההשקעות.

סטפק התייחס לסיכונים ולהזדמנויות שיצר המשבר ולהשפעת הגורמים הפסיכולוגיים על המשקיעים. "אין ארוחות חינם ובכל השקעה יש סיכוי ויש סיכון", אמר. "אין מוצר פיננסי שאין בו סיכון. צריך לדעת מהו ואם ניתן לחיות עימו".

"יש מצבים בהם הסיכון והסיכוי לא הולכים ביחד - אלו מצבי הקיצון של משבר ואופוריה. באופוריה, כשהמניות עולות בעוצמה גבוהה נוצר מצב שבו הסיכון הרבה יותר גדול מהסיכוי, לעומת המצב המשברי שמייצר את ההזדמנויות. את המצבים האלה צריך לדעת לנצל.

"הבעיה היא שרוב מנהלי ההשקעות יודעים לזהות את מצבי המשבר אבל לא יודעים לנצל אותם. לדעת שבסוף 2008 השווקים היו זולים מאוד, באג"ח הקונצרניות אפילו יותר מבמניות - אפשר היה לדעת. הבעיה היא שהפסיכולוגיה של המשקיעים מחייבת משמעת עצמית ויכולת לפעול נגד הזרם כדי לנצל זאת".

תיקון טכני אינו אירוע שלילי

"במהלך העליות האחרון נדמה היה שהשוק עלה ללא הפסקה אבל זה לא נכון. הראלי האחרון לווה במימושי רווחים - ירידות של 4%-8% - אותם אוהבים לכנות תיקונים טכניים. אנחנו כרגע בעיצומו של אחד ממסעות העליות הללו. אין מה לחשוש מתיקון טכני. לא רק שזה לא אירוע שלילי, אלא שזה חיובי. אף פעם אי אפשר לדעת מתי נכון לצאת ולהיכנס ולפיכך עדיף להיות בפנים, כל אחד לפי רמת הסיכון שהוא מוכן לקחת על עצמו. מה שכן צריך להטריד הוא שינוי מגמה ולא טכני".

סטפק התייחס בדבריו גם לסיכונים בשוק המניות ולדרכים להתמודד עימם. "כשמדברים על שינוי מגמה מדברים על שינוי כיוון לאורך זמן. יש שני סוגי סיכונים בשוק המניות המקומי וגם בעולם. סיכון אחד הוא סיכון נקודתי, מדינתי, וזה הסיכון שמתמקד באירופה. להבדיל ממשבר 2008 בארה"ב, שהיה משבר של חברות גדולות, היום אנחנו מדברים על סוג אחר של משבר, שמתייחס למדינות ריבוניות ולא לחברות עסקיות. זה סוג של עליית מדרגה.

"הבעיה היא לא כלכלית גרידא אלא בעיה של אמון. התברר שביוון הוצגו מספרים כוזבים, ובסיס האמון התערער. אם המשבר הנוכחי יתפתח, הוא עלול להיות בעל פגיעה גדולה יותר מהמשבר הכלכלי. אני לא מאמין שנראה את איחוד האירו מתפרק. האינטרס של המדינות לתמוך ביוון גדול מכדי שזה יקרה".

"הסיכון השני הוא סיכון תהליכי וקל יותר לזהות אותו כשהוא מתקרב. ההתראה המוקדמת יכולה לבוא מהכלכלה האמריקנית ומה שיקרה לה ברגע שינתקו את החולה ממכשירי ההנשמה. כאשר תתפוגג ההשפעה של תוכניות התמריצים צריך לבחון אם הסימפטומים יחזרו והכלכלה האמריקנית תחזור למיתון. בתסריט שלילי שכזה, עלולות לצוף מחדש הטראומות של סוף 2008. אני נותן לזה הסתברות של 20%. את התשובה לא נקבל מחר בבוקר אלא בנתונים שיגיעו מהמשק האמריקני בתוך כמה חודשים".

הגנה דרך אופציות

איך מתגוננים מפני הסיכונים הללו? "אחת הדרכים היא בהשקעה במניות דרך אופציות PUT. תשלום ביטוח על ישיבה בשוק המניות מתוך מחשבה שעלולים להתפתח סיכונים כאלו. היום פרמיית הביטוח הזו יחסית זולה. כמובן שהרווח עצמו קטן בשורה התחתונה, אבל זו המהות של ביטוח", הוא אמר.

"ההסתברות להמשך התאוששות וצמיחה הדרגתית היא 80%, ובמצב שכזה אנחנו חוזים עלייה של 15% בשוק המקומי ושל 10% בארה"ב ו-20% בשווקים המתעוררים. בתסריט של תחתית כפולה נראה ירידה של 30% בשווקים בכל רחבי העולם", אמר. "לפיכך, תיק שיש בו מרכיב מניות הוא פחות מסוכן מתיק שמושקע כולו באג"ח ממשלתיות או בפיקדונות. כל אחד משני התסריטים הללו ישפיע בצורה הפוכה על המניות ועל איגרות החוב הממשלתיות".

אג"ח ממשלתיות עדיין אטרקטיביות

סטפק ערך בדבריו גם השוואה בין ההשקעה בנדל"ן - שהפכה לאפיק פופולארי בקרב הציבור הישראלי - לבין השקעה בפיננסים. "השקעה בתחום הנדל"ן, להוציא מקרים ספציפיים, אף פעם לא הוכיחה את עצמה כעדיפה. השקעה במניות של חברות נדל"ן עדיפה יותר. בעשור האחרון מדד המניות עשה 120%, מניות הנדל"ן 88% והנדל"ן עצמו עלה בעשרות בודדות של אחוזים. אם מחשבים גם את כל ההוצאות מסביב, ההשקעה בשוק המניות עדיפה".

סטפק העריך כי סקטור הנדל"ן ימתן את העלייה במדד המחירים לצרכן בשנה הקרובה. "איגרות החוב השקליות בעיניי הן האפיק המעניין בשוק האג"ח", אמר.

"הסיכונים בשוק האג"ח הממשלתיות הם העלאת הריבית בשוק, שצפויה לפי הספר לפגוע בהן. במציאות זה לא חייב לקרות כי הריבית תהיה נמוכה, גם לאחר ההעלאות. הסיכוי נמצא באג"ח הארוכות, כך עולה מעקום התשואה שעודנו תלול.

"הסיכון לאג"ח של ממשלת ישראל נמצא מחוץ למדינה - בארה"ב. אם ההתאוששות הכלכלית בארה"ב תצבור תאוצה יכול להיות מצב שבו אג"ח של ממשלת ארה"ב ירדו, התשואה בהן תעלה, הריבית תעלה והעקום יזוז למעלה. מכיוון שאג"ח ממשלת ארה"ב הן בנצ'מרק, אג"ח של ממשלת ישראל תנוע ביחד איתה ויהיו ירידות גם כאן.

"הסיכוי נמצא בכך שיש המון כסף במערכת. יש כסף שעובר מהפיקדונות לקרנות האג"חיות. האג"ח הממשלתיות, למרות התשואות הנמוכות היום, בהחלט יכולות עדיין להניב רווחי הון בתקופה הקרובה".

33
 33