עתירת שלמה אליהו: הצדדים דחו שתי הצעות פשרה של גרסטל

תחילה הציעה השופטת לקבוע אסיפה לעוד 56 ימים - או להעביר את ההכרעה במינוי הדירקטורים בבנק לאומי לאסיפה השנתית - הצעה שנדחתה ע"י אליהו ■ לאחר מכן דחה בנק לאומי הצעת פשרה נוספת בעניין

שינוי חזית? נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז, השופטת הילה גרסטל, שינתה היום (ג') את עמדתה בעניין דרישתו של שלמה אליהו לקיים את האסיפה הכללית למינוי דירקטורים בבנק לאומי כבר ב-11 למארס.

בעוד שאתמול (ב') הקשתה גרסטל עם רשות ניירות ערך, שהתעקשה על דחיית מועד כינוס האסיפה, ונטתה לקבל את בקשתו של אליהו, המחזיק ב-9.6% ממניות בנק לאומי ודורש לקיים את האסיפה הכללית במועדה (ואף ציינה כי כל פיתרון אחר פוגע בזכות מהותית שלו כבעל מניות) - בדיון שהתקיים היום ציינה השופטת כי "האחריות הציבורית" מחייבת את דחיית הדיון למועד מאוחר יותר.

עם זאת, בתום דיון של 3 שעות ודחיית מספר הצעות פשרה מטעם בית המשפט, ציינה השופטת כי תיתן את פסק דינה בימים הקרובים והוסיפה: "כולכם רואים את הבעייתיות הגדולה. זה לא 'קליר קאט קייס'. המטוטלת יכולה ליפול לפה או לשם, ואף אפשרות היא לא אידיאלית".

כזכור, ב-18 בפברואר החליט דירקטוריון בנק לאומי לדחות את האסיפה הכללית למינוי הדירקטורים לחודש אפריל, אולם אליהו, שמקדם את מינויו של ד"ר דוד קליין לתפקיד יו"ר הבנק, הביע תרעומת על ההחלטה וטען כי היא עומדת בסתירה לחוק. אליהו, מייסד קבוצת הביטוח הקרויה על שמו, אשר מחזיק ב-9.6% ממניות בנק לאומי, הציע בינואר לכנס אסיפה כללית והצהיר כי יתמוך בקליין לתפקיד היו"ר. החוק מחייב לקיים את אסיפת הדירקטוריון תוך 35 יום, כלומר עד ה-11 במארס, אולם דירקטוריון הבנק החליט כאמור לדחות את האסיפה - ובתגובה עתר אליהו לבית המשפט נגד ההחלטה.

"טיעון מצוין"

במהלך הדיון הופיעה היועצת המשפטית של בנק ישראל, עו"ד טידה שמיר, שהעלתה לראשונה את הטענה, כי חוק החברות קובע במפורש כי דירקטורים ימונו באסיפה שנתית אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון, וכי תקנון הבנק לא קובע אחרת.

לדבריה, מדובר בחרישה בקרקע בתולה, דבר שבנקאים אינם אמורים לעשות. "נראה כי שוכחים שמדובר על מירוץ ליו"ר דירקטוריון הבנק. לאחר שגליה מאור ירדה, אין בחירה בין מועמדים ליו"ר הבנק. חייבים לאשר הליך נכון שיציע תמהיל ממנו ייבחר יו"ר".

עוד הוסיפה שמיר כי "לו היה מבקש שלמה אליהו לפטר דירקטור ולמנות דירקטור אחר, הייתי מבינה. אבל מחר הוא יבקש למנות דירקטור למי שיעזוב באסיפה שנתית עוד שנתיים". את זה, ציינה, הפיקוח על הבנקים אינו יכול לאשר.

בסיום טיעוניה של שמיר ציינה השופטת גרסטל כי הטיעון היה מצוין, ו"אם הוא היה מועלה אתמול, אולי לא היינו פה היום". לאחר מכן הפנתה לבאי-כוחו של אליהו את השאלה מהיכן נובעת הסמכות למנות דירקטורים באסיפה מיוחדת ולא באסיפה הכללית, ונדמה היה כי אינה מסתפקת בתשובתו של עו"ד ברק טל, לפיה סעיף 63 בצירוף עם סעיף 66 לחוק החברות, קובעים כי יכול להיכלל באסיפה הכללית כל נושא שיכול לעלות על סדר היום באסיפה הכללית.

עו"ד טל הוסיף: "האם חוק המניות הבנקאיות בא לשלול את הזכות הזאת? חוק זה לא שולל, אלא מדבר על ועדת המניות ונוקב במילים אסיפה שנתית כדרך המלך. אם מישהו לא מבקש משהו אחר מיוחד באסיפה מיוחדת, זו אסיפה שנתית. אין הוראה מיוחדת ששוללת את הזכות הזאת. זה גם לא דבר פשוט לשלול זכות כזו".

הצעת פשרה ראשונה

בשלב מסוים בדיון ציינה גרסטל כי "הגיע רגע האמת: לי יהיה מאוד מעניין לכתוב את פסק הדין בעניין הזה. אני חושבת שעם אחריות ציבורית נכונה, לא צריך לעמוד על כינוס האסיפה הכללית ב-11.3".

גרסטל הציעה לדחות את האסיפה למועדים מאוחרים יותר: "לדעתי יש פה שתי אפשרויות. אפשרות ראשונה היא כבר עכשיו לקבוע אסיפה לעוד 56 ימים. אפשרות שנייה היא להעביר את ההכרעה במינוי דירקטורים לאסיפה השנתית".

לדבריה, "זו לא הצעה שמעוגנת בהיבט המשפטי של הפרשה, כי בהיבט המשפטי אם אתן פסק דין יכול להיות כך או אחרת. ניסיתי למנוע את השלכות הרוחב שעשויות להיות לכל הכרעה שלי ולמצוא את כל הפתרונות האחרים. שמעתי אתכם גם היום וגם אתמול בסבלנות, וההצעה שלי היא לא משפטית טהורה, אלא של אחריות ציבורית".

הצעת הפשרה החדשה הפתיעה את הצדדים, משום שבדיון שהתקיים אתמול הציעה גרסטל לצדדים הצעה שונה לחלוטין, לפיה האסיפה תתקיים במועד המקורי, 11 במארס, והמועמדים לדירקטוריון שיידונו באסיפה יהיו אלה שהציעו את מועמדותם עד 18 בפברואר (המועד בו החליט הדירקטוריון לבטל את האסיפה). הצדדים דנו בפשרה שהוצעה. כידוע, רשות ניירות ערך דחתה את ההצעה.

לאחר הפסקה של מספר דקות הודיעו באי-כוחו של שלמה אליהו, עוה"ד ברק טל, שירי שחם, ניר רוזנר ויובל שלהבת ממשרד יגאל ארנון, כי הם אינם יכולים להסכים להצעה.

עו"ד טל ציין כי הם שקלו את ההצעה בכובד-ראש, אך הם "חושבים שהמבקשות נדרשות לשלם את המחיר ולוותר על זכות חוקית שיש להן בגלל כל מיני כשלים שנוצרו לא בגלל מעשיהן. לכן אנחנו חושבים שזה לא הוגן שדווקא המבקשות תיסוגנה מזכותן".

לדבריו, "הבעיה נובעת לעניות דעתנו מאותה תקנה 87, וקיום האסיפה בעוד 56 ימים לא יפתור את הבעיה הזו. דווקא בשל האחריות הציבורית של המבקשות כבעלות המניות הגדולות ביותר בבנק לאומי אחרי מדינת ישראל, כיום אנו סבורים כי נסיגה כזאת מזכותן החוקית עלולה להיות תחילתו של מדרון חלקלק. ניתן להקיף על העניין הזה במבט רחב יותר ולראות את הנזק הכללי יותר שיכול להיווצר מוויתור או מפגיעה בזכות הקוגנטית הקבועה בחוק".

הצעת פשרה שנייה

משלא התקבלה הצעתה, הציעה השופטת גרסטל כי יינתן פסק דין תוך זמן קצר, אך שוב נסוגה והציעה הצעת פשרה נוספת, לפיה תוך 56 יום תתקיים אסיפה, ובינתיים היא תכריע בשאלת תוקפה של תקנה 87 לתקנון. אם ייקבע כי היא תקפה - ייקבע אופן הפעלתה, ובינתיים בעלי המניות יפעלו כאילו היא תקפה.

לדברי גרסטל, המחלוקת המרכזית בפרשה היא נפקותו ויישומו של סעיף 87 לתקנון בנק לאומי, הסותר את סעיף 63 לחוק. "כל הכרעה שלי תכלול התייחסות לשאלה האם סעיף 87 לתקנון בתוקף".

לאחר הפסקה קצרה נוספת התחדש הדיון. בא-כוח בנק לאומי, עו"ד קדם, הודיע כי הבנק אינו יכול לקבל את הצעתה האחרונה של השופטת גרסטל, ונקבע כי תינתן הודעה לצדדים לגבי מועד מתן פסק הדין.

את שלמה אליהו ייצגו עוה"ד ברק טל, יובל שלהבת, ניר רוזנר ושירי שחם; את בנק לאומי ייצגו עוה"ד דרור קדם דליה טל ודולב; חלק מבעלי המניות יוצגו בדיון בידי עו"ד ישראל שמעונוב; ובשם רשות ניירות ערך, היועץ המשפטי לממשלה והפיקוח על הבנקים הופיעו עו"ד ליאב וינבאום ועו"ד שיראל גוטמן עמירה, ראש מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך; בשם בנק ישראל הופיעה היועצת המשפטית עו"ד טידה שמיר.