פדיון ענף ראיית החשבון לשנת 2009 מוערך ב-6.5 מיליארד שקל - עלייה שנתית ממוצעת של כ-5% לעומת שנת 2008. כך עולה מנתונים שפירסמה הבוקר (ד') חברת דן אנד ברדסטריט במסגרת דירוג Dun's 100 של משרדי רואי החשבון בישראל לשנת 2010.
עלייה זו מקבלת יתר חשיבות כאשר בוחנים את הצמיחה בפדיון הענף לעומת שנים קודמות, ועל רקע המשבר הכלכלי העולמי. הפדיון של ענף "הנהלת חשבונות וראיית החשבון" הוערך ב-5.7-5.9 מיליארד שקל בשנת 2007 וב-6.1-6.2 מיליארד בשנת 2008. כך שחרף המשבר נרשמה עלייה נאה יחסית בפדיון גם בשנת 2009.
השנה שחלפה על פירמות ראיית החשבון לא היתה אחת הקלות והמוצלחות ביותר שלהן. פירמות רואי החשבון BDO זיו-האפט, דלויט-בריטמן-אלמגור-זהר ו-PwC ביצעו השנה הפחתות שכר הנעות בין 5%-10%. פירמת ארנסט אנד יאנג הפחיתה במידה ניכרת את היקף השעות הנוספות, ו-KPMG סומך-חייקין צמצמו הוצאות ופיטרו מתמחים - ובכל זאת חל גידול משמעותי בהכנסותיהן הכוללות.
איך זה מתיישב יחד? מנכ"ל דן אנד ברדסטריט ישראל, ראובן קובנט, מבהיר. "ההערכה היא כי חציה הראשון של 2009 נפתח בצורה שונה עד מאוד, לרעה, מחציה השני, בדומה לכלל המשק. לאור השיפור שחל במחצית השנייה של השנה, ולנוכח צעדי ההתייעלות שביצעו המשרדים, אנו מניחים כי שיעור הגידול בפדיון הענף בשנת 2009 יהיה קרוב לממוצע השנתי בעשור החולף. הגידול צפוי להיות נמוך משנות השיא, אך להערכתנו הגידול יהיה קרוב לממוצע (ייתכן כי יהיה נמוך ממנו). אגב, חשוב לזכור כי חלק עיקרי מהפגיעה במחזור נכלל ברבעון האחרון של 2008, ולא בשנת 2009".
תדמית מכובדת
בשנים האחרונות שוק רואי החשבון עבר - ועדיין עובר - סוג של מהפכה שקטה, שמתבטאת בכמה מאפיינים: עלייה מתונה מדי שנה במספר הסטודנטים הלומדים את המקצוע, הכרה בכך שראיית חשבון מהווה מקפצה למשרות ניהוליות בכירות במשק, ומעבר מהדימוי האפרורי שהיה לתחום לתדמית מכובדת של איש סוד ויועץ לאנשי עסקים וליזמים - מעין שילוב של כלכלן, חשבונאי ואיש עסקים בעצמו - שרבים מרואי החשבון נהנים ממנה היום.
עוד סממן למהפכה בתחום הוא שינויים שחלים מדי שנה בחמישייה הפותחת - ה"ביג 5" - של פירמות ראיית החשבון. לאחר שנים של קיפאון בשדרת הכוכבים, שבמהלכן 5 הפירמות הגדולות שמרו על מקומן בנחישות, חלו ב-3 השנים האחרונות תזוזות משמעותיות בתחום.
הבוקר פירסמה חברת דן אנד ברדסטריט את דירוג Dun's 100 של משרדי רואי החשבון בישראל לשנת 2010. מהדירוג עולה כי "הכיסאות המוזיקליים" בין הפירמות נמצאים בעיצומם. במקומות הראשון והשני לא חלו אמנם שינויים - ובהם מדורגים בהתאמה כבשנה שעברה משרדי ארנסט אנד יאנג-קוסט, פורר, גבאי את קסירר במקום הראשון, ו-KPMG סומך-חייקין במקום השני - אך כבר מהמקום השלישי נרשמה תנועה ערה, לאחר שמשרד BDO זיו-האפט זינק שני שלבים למעלה, מהמקום החמישי בדירוג אשתקד למקום השלישי השנה, עם 358 רואי חשבון המועסקים אצלו.
ב-3 השנים האחרונות שינה משרד BDO זיו-האפט את מקומו בדירוג מספר פעמים. בשנת 2007 רשם המשרד צמיחה של כ-33% במספר הרו"חים שהעסיק, ועלה מהמקום החמישי לרביעי. עם זאת, בשנת 2008 שוב החליף מקומות עם משרד קסלמן וקסלמן (PWC), שחזר לככב במקום הרביעי בדירוג, ודחק את BDO חזרה למקום החמישי. כעת החליף משרד BDO מקומות עם משרד דלויט-בריטמן-אלמגור-זהר, שצנח מהמקום השלישי ישירות למקום החמישי. משרד PwC קסלמן וקסלמן שמר על מקומו השנה, ונותר במקום הרביעי בדירוג עם 353 רואי חשבון.
למקום השישי עלה משרד פאהן-קנה ושות'-Grant Thornton, לאחר שדורג אשתקד במקום השביעי. במקום השביעי נמצא משרד ברית פיקוח, ובמקומות השמיני והתשיעי לא נרשמו הפתעות ושינויים - משרד ליאון-אורליצקי ממוקם במקום השמיני, ומשרד שטראוס-לזר במקום התשיעי. את העשירייה המובילה חותם משרד שטיינמץ-עמינח, שזינק שני מקומות בדירוג.
השנה מבוסס הדירוג על פרמטר אחד: מספר רואי החשבון המועסקים במשרד, בעוד בשנים קודמות נספרו גם מספר העובדים הכללי בפירמה. בענף אומרים כי דווקא הדירוג לפי מספר העובדים נחשב לאמין יותר, כיוון שברבים מהמשרדים לפחות מחצית מהעבודה אינה נעשית על-ידי רואי חשבון. זאת, בעיקר במשרדים הגדולים, העוסקים רבות בשירותים כמו ביקורת, חשבונאות, מסים, ייעוץ עסקי וייעוץ כלכלי.
אם בוחנים את הפירמות לפי מספר המועסקים בהן, הדירוג נראה שונה במקצת: ארנסט אנד יאנג אמנם שומר על ההובלה בפער משמעותי מהמתחרים עם 1,630 עובדים, אך BDO תופס את המקום השני עם 1,050 מועסקים, ומשרד דלויט קופץ מהמקום החמישי ישירות אל המקום השלישי עם מספר מועסקים כולל של 1,020. משרד סומך-חייקין מוותר בדירוג האלטרנטיבי על מדליית הכסף ויורד למקום הרביעי, וקסלמן וקסלמן יורד למקום החמישי.
הנתונים האלה מוכיחים את מה שמנסים רואי החשבון לומר כבר שנים: מונח ה"ביג 4" העולמי אינו תקף בישראל. בארץ שולטות בשוק 5 פירמות גדולות, שההפרשים ביניהן הם במספר המועסקים הכולל והן במספר רואי החשבון המועסקים בהן הם זעומים.
עלייה במספר השותפים
לרגל 30 שנות פעילות לדירוגי Dun's 100 של חברת דן אנד ברדסטריט, מפרסמים השנה כלכלני החברה נתונים נוספים מלבד הדירוגים המפורסמים מדי שנה. בין היתר מתברר כי ב-2010 חלה ירידה של 4.3% במספר המתמחים ב-10 משרדי רואי החשבון הגדולים בישראל ל-2,200 לעומת כ-2,300 מתמחים שנה קודם לכן. יחד עם זאת, חלה עלייה של 7.9% במספר רואי החשבון ל-2,246, לעומת 2,081 רואי חשבון שנה קודם לכן. כן נרשמה עלייה של 1.4% במספר השותפים ב-10 המשרדים הגדולים, בעוד שבמספר העובדים הכללי ב-10 המשרדים הגדולים לא חל שינוי.
נתונים נוספים שעולים מהדירוג מראים כי בתחום ראיית החשבון והנהלת החשבונות מועסקים כ-30 אלף עובדים, מתוכם 75% שכירים במשרה מלאה, ו-25% מועסקים במשרה חלקית. כ-13 אלף מתוך כלל המועסקים עובדים בתחום ראיית החשבון, והיתר בתחום הנהלת החשבונות. סך-כל תשלומי השכר השנתי מוערכים בכמיליארד שקל, כ-75% מכך הם לתשלומי שכר רואי חשבון בדרגות השונות, וכ-25% לתשלומי שכר למתמחים.
לסיום מציגים כלכלני החברה נתון שלא כל-כך תואם את 2010: תחום ראיית החשבון עדיין נשלט על-ידי גברים. מסקרים שנעשו ביחס למועסקים בתחום עולה כי כ-75% מהעוסקים בראיית החשבון הם גברים.
דנס 100 2010 - דירוג רואי חשבון
ביג 5 ולא ביג 4
רו"ח דני מרגלית, השותף המנהל בפירמת רוה"ח BDO זיו-האפט, מסביר מדוע אינו מתרגש מקפיצת הפירמה מהמקום החמישי לשלישי. "אם מסתכלים על 5 הפירמות הגדולות בארץ, רואים שב-7-8 השנים האחרונות הן שומרות על ההובלה שלהן, עם שינויים קטנים ביניהן. נראה כי הבינו שבישראל - בשונה ממה שקורה בעולם - יש 5 פירמות גדולות ולא 4. יש מספר מדדים שאנחנו נבחנים על-פיהם - מספר רואי החשבון, מספר המועסקים הכולל, מספר חברות מבוקרות ועוד - ובתוך המדדים הללו, BDO נעים בין המקום השני לשלישי, לרביעי ואפילו לחמישי. זה מוכיח את העובדה שאני חושב שכבר ערים לה ולא חולקים, שבארץ קיימות 5 פירמות גדולות, והמונח 'ביג 5' הוא הנכון בישראל, ולא 'ביג 4'. זה לא אירוע חד-פעמי אלא אירוע מתמשך".
* ובכל זאת, צמחתם ועליתם בדירוג דווקא לאחר שנה קשה שבה התחולל משבר כלכלי עולמי?
מרגלית: "זה לא חדש שבשנת 2008-תחילת 2009, היתה האטה במשק, ובאופן טבעי ההאטה הזו השפיעה גם כל משרדי רואי החשבון, כי אנחנו מהווים איזושהי תמונת ראי של המשק. אבל כאשר אתה צריך לקבל החלטה מבחינה ניהולית אם לפטר עובדים, וליצור מצב שהוא אולי נכון לאותה נקודת זמן ונראה יותר נוח - עלייך לזכור גם את השנים הבאות.
"לנגד עינינו עמדה הסתכלות קדימה - שנתיים, 3 ו-4 שנים קדימה - והיה ברור לנו שאם נשחרר עובדים תהיה נקודת זמן, כשהשוק יחזור ליציבות ולצמיחה, שנצטרך אותם. לכן החלטנו לא לפטר עובדים, למרות ההאטה שהיתה ולמרות שראינו שהרבה מאוד חברות ומפעלי תעשיה במשק נקטו שיטה של צמצום עובדים.
"ההחלטה אצלנו היתה לדאוג לעתיד של הפירמה. אין לך שום מנוע צמיחה מלבד גיוס תמידי של עשרות סטאז'רים חדשים, שבסוף כל שנה מהווים את הבסיס להתקדמות ב-3-4-5 שנים הבאות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.