סרבן גט? הלך הפטור ממס

האם רשאי כונס נכסים, המוכר דירת מגורים השייכת לחייב במסגרת הליך הוצאה לפועל, לעשות שימוש בפטור ממס שבח ה"שייך" לחייב? שאלה זו עלתה פעמים רבות בפסיקת בתי המשפט. בהלכת לויאן (רע"א 4114/98), המנחה בהקשר זה, נקבע כי הזכות לפטור ממס שבח הינה זכות אישית של החייב. לכן, רק אם יש הוראה בשטר המשכנתא, המסמיכה את כונס הנכסים להשתמש בפטור בשם החייב, יוכל כונס הנכסים לבקש פטור בשם החייב, ואם נפטר - אף בשם יורשיו (רע"א 7816/06 בויאר).

אולם, הדיכוטומיה הברורה לכאורה שהוצגה לעיל מתערערת במספר פסקי דין שניתנו בשנים האחרונות. קיימים מקרים בהם פוסקים בתי המשפט כי ניתן לעשות שימוש בפטור ה"שייך" לחייב, גם בהיעדר הוראה מסמיכה. מקרים אלו מתאפיינים, בדרך כלל, בניצול לרעה של זכותו של החייב לפטור ממס.

בפסק דין שניתן לאחרונה על-ידי ביהמ"ש לענייני משפחה בראשל"צ (תמ"ש 44750/08 ויינברג), נקבע כי כונס נכסים יהיה רשאי לעשות שימוש בפטור ממס שבח גם ללא הסכמת החייב. במקרה שנדון בפסק הדין, היה הנתבע סרבן גט (שריצה מאסר בן 3 שנים בשל כך), שסירב לשלם מזונות לאשתו. בגין חוב המזונות נפתח נגד הנתבע תיק הוצל"פ, ונתמנה כונס נכסים שהוסמך למכור את זכויות החייב בדירת מגורים בבעלותו. הכונס הגיש בקשה לפטור ממס שבח בגין המכירה, אולם הנתבע סירב לחתום על הבקשה. כונס הנכסים פנה לביהמ"ש בבקשה למתן צו עשה, שיאפשר לו לחתום בשם הנתבע, על בקשת הפטור.

ביהמ"ש קבע, כי על פי הלכת לויאן הזכות לפטור היא זכות אישית, ואין לעשות בה שימוש ללא הסכמת החייב. אולם לדבריו, "מתחילים להישמע גם קולות אחרים בפסיקה", כגון אמרת אגב של השופט אליקים רובינשטיין בעניין בנק המזרחי (רע"א 9025/03) וכן פסיקת ביהמ"ש המחוזי בת"א בעניין גבאי (ה"פ 458/06) וביהמ"ש לענייני משפחה בת"א בעניין פלונית (תמ"ש 33349/96), שקבעו כי במקרים של שימוש לרעה בזכות - יוסמך כונס הנכסים על ידי ביהמ"ש לעשות שימוש בפטור של החייב.

שימוש לרעה בזכות

ביהמ"ש קבע כי לאור נסיבות המקרה, לרבות סרבנות הגט של הנתבע, אדישותו להליכים המשפטיים ונקמנותו כלפי אשתו וילדיו - יש להחיל את הגישה המאפשרת לכונס הנכסים להשתמש בפטור של החייב.

יצוין כי בנסיבות המקרה, תוצאת פסק הדין ראויה ביותר, אך הנימוק המשפטי לה אינו ברור. אנו סבורים כי ניתן לאבחן פסיקה זו מן המקרה שנדון בעניין לויאן כך, שלמרות שהפטור הוא זכות אישית של החייב - התעקשותו שלא לבקש את הפטור מהווה "שימוש לרעה בזכות", ולכן פסולה. כמו כן, ייתכן ולאור סרבנות הגט של הנתבע, ניתן לראות בו ובאשתו חלק מאותו תא משפחתי ולאפשר לאישה לעשות שימוש בפטור.