"התנהלותו של ישראל פרי נגועה באי-יושר שאין למעלה ממנו"

כך טוענת הפרקליטות, שהגישה לבית המשפט עליון את עמדתה בעניין הדיון הנוסף בהרשעתו של פרי בפרשת הפנסיה הגרמנית ■ ‏"פרי הותיר את פרמיות הביטוח בידיו ודרס ברגל גסה את הוראות ההסכמים עם הלקוחות"

‎‎‏"התזה שביסוד טיעוניו של ישראל פרי במסגרת הדיון הנוסף עומדת בסתירה לעובדות המקרה כפי שהוכחו ונקבעו" - כך טוענת פרקליטות המדינה במסגרת עיקרי טיעון שהגישה היום (ד') לבית המשפט העליון, במסגרת הדיון הנוסף המתקיים בעניינו של עו"ד ישראל פרי.

נזכיר כי לפני כשנה דחה בית המשפט העליון את ערעורו של פרי על הרשעתו בשורת עבירות בפרשת הפנסיה הגרמנית, אך קיצר את עונשו והעמידו על 10 שנות מאסר.

לפני כ-4 חודשים הסכים המשנה לנשיאת העליון, אליעזר ריבלין, לקיים דיון נוסף לפרי בהרכב מורחב, אך זאת רק בנוגע לעבירת הגניבה וחידוד ההבדל שבינה לבין עבירת קבלת דבר במירמה.

ריבלין הדגיש כי הוא אינו מורה על דיון נוסף בעבירות הביטוח ועבירת שיבוש מהלכי משפט, שגם בהן הורשע פרי. בנוגע לעבירת השיבוש הגיש פרי בהמשך בקשה למשפט חוזר, ובבקשה זו טרם ניתנה החלטה.

‏‎‎‏"רגל גסה"

‏‎‎בעיקרי הטיעון שהגישה הפרקליטות היום, היא מבקשת לשכנע את השופטים להותיר על כנה את עבירת הגניבה שבה הורשע פרי. "עבירת הגניבה בידי מורשה נעברת מקום שנפקד שולח ידו במירמה בפיקדון שנמסר לו, ונוהג בו מנהג בעלים שאינו עולה בקנה אחד עם מטרות ההפקדה", כתבו עוה"ד מיכל רוזן-עזר ויונתן קרמר מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות, "כך בדיוק אירע בענייננו".

‏לטענת הפרקליטות, "לקוחות תוכנית הפנסיה הסכימו לשלם את הפרמיה הכרוכה בעריכת ביטוח חיים תוך גריעת שוויה מהרנטה שלהם. פרי פעל בניגוד להרשאה המפורשת שניתנה לו והותיר את פרמיות הביטוח בידיו. הוא דרס ברגל גסה את הוראות ההסכמים עם הלקוחות, שפעולה לפיהן היתה מגנה על האינטרסים הרכושיים של הלקוחות. התנהלותו נגועה באי-יושר שאין למעלה ממנו".

‎‎מנהג בעלים

‏‎‎במסמך שהוגש לעליון מתמודדת הפרקליטות גם עם האתגר שהציב ריבלין בהחלטתו על דיון נוסף - האם יכול אדם לגנוב נכנס שנמסר לו כדי שישתמש בו לצרכיו?

"לתפיסתנו", כותבים אנשי הפרקליטות, "שאלה משפטית זו אינה נדרשת בנסיבות הקונקרטיות של הפרשה. הצבת שאלה משפטית זו בהקשרה של הפרשה דנן מתעלמת מהמערכת ההסכמית שבין הלקוחות לבין פרי. מעבר לזאת, בנסיבות מסוימות יכול אדם להיחשב כמי שגנב נכס שנמסר לו לצרכיו".

‏לפי עמדת הפרקליטות, "הזכות לקבל רנטה מגרמניה ניתנה ללקוחות, וסכומי הכסף ששולמו על-ידי ממשלת גרמניה במסגרת תוכנית הפנסיה שולמו עבור הלקוחות ולטובתם. שאלת היסוד בתיק זה אינה האם בסופו של יום נותר סכום כסף כלשהו בכיסי הלקוחות - אלא האם פרי והחברות שבשליטתו פעלו בניגוד להרשאה שניתנה להם והאם שלחו ידם במירמה בנכסי הלקוחות. העובדות מלמדות כי פרי נטל את נכסי הלקוחות, שיועדו למטרות מוגדרות, ונהג בהם מנהג בעלים בניגוד לרשות שניתנה להם על-ידי הלקוחות".

‏עוד טוענת הפרקליטות כי בעיקרי הטיעון שהגיש פרי, "נעלמו כלא היו ממצאי עובדה מרכזיים שלא ניתן עליהם דיון נוסף. קביעות העומדות ביסוד הרשעתם בעבירת הגניבה. התעלמות העותרים מעובדות יסודיות בתיק, לרבות כאלה שהודו בהם בעבר, מלמדת כי התזה שביסוד טיעוניהם עומדת בסתירה לעובדות המקרה כפי שהוכחו ונקבעו".

הדיון בהרכב מורחב של 7 שופטים יתקיים בעוד כשבועיים.

נזכיר כי השופט אדמונד לוי, שכתב את פסק הדין בערעור בעליון, פרש מההרכב לאחר שהודיע כי אין סיכוי שישנה את דעתו בדיון הנוסף. ‏‎‎‏(דנ"פ 2344/09). ‏‎‎‏

סניגורי פרי: "האשמת-שווא"

עורכי הדין של ישראל פרי מסרו בתגובה: "עיקרי הטיעון של המדינה מוכיחים שוב כי פרי הואשם על-ידי המדינה בהאשמת-שווא, וכי בפועל היטיב פרי עם לקוחותיו ולא פגע בהם בדבר.

"המדינה אף התעלמה למעשה מהשאלות המשפטיות היסודיות שהציב כבוד המשנה לנשיאה, וגורסת באורח לא פחות ממדהים כי 'השאלה אם אדם יכול לגנוב מעצמו', שהיא-היא השאלה שהציב כבוד המשנה לנשיאה, היא שאלה שלגישת המדינה 'אינה נדרשת בענייננו'. מכך גם עולה כי המדינה מודעת לכך כי התשובה לשאלה שהציב כבוד המשנה לנשיאה היא ברורה - אדם לא יכול לגנוב מעצמו, ומכאן שפרי לא יכול היה לגנוב פרמיות שנועדו לרכישת פוליסות עבורו, והרשעתו היא מוטעית.

"המדינה, שהיתה צריכה לפרט טיעונים משפטיים, כיאה לדיון נוסף, לא מצאה טיעון משפטי הולם, ותחת זאת שבה וציטטה מעדויות חסרות כל קשר לעניין. יתרה מכך, בעיקרי הטיעון המדינה שבה על טיעונים שאין בינם ובין המהות הכלכלית של העסקאות דבר וחצי דבר.

"המדינה שבה ומציגה את הפרמיות כרווח של העותרים, כאשר נגד הפרמיות ניתנה תמורה מלאה שהיתה שוות-ערך להיקף הפרמיות (אם לא למעלה מכך).

"המדינה שבה ומתעלמת מכך כי שני אקטוארים שמינתה המדינה לבחינת העניין תמכו בעמדת העותרים, וביניהם האקטואר נצר והאקטוארית דפנה קאופמן, שאישרה את הגינות הפרמיות לבקשת המשטרה שחקרה את הנושא. מעבר לאקטוארים תמכו בעמדה גם טובי הכלכלנים בארץ ובעולם, וביניהם פרופ' אמיר ברנע", לשון התגובה.