רון הדסי: "איקאה הפכה אותי לאדם אמיד - במובן מסוים זה כמו לזכות בלוטו"

אחרי האקזיט בעסקת איקאה, שהותיר אותו עם כ-17 מיליון שקל בבנק - הדסי, מנהל קבוצת ברונפמן-פישר בישראל, טוען כי "איקאה צריכה להגיע ל-3 חנויות; אני מעריך כי המחזור שלה יתקרב ל-1.2 מיליארד שקל"

אם לרון הדסי, מנהל קבוצת ברונפמן-פישר בישראל, היו אי-פעם ספקות באשר להחלטתו לעבור לקבוצת ברונפמן-פישר (וספק אם כך), הם נמוגו כבר בשנת 2005 כשמתיו ברונפמן החליט להעניק לו, יחד עם מנהלים אחרים, חלק בתרנגולת שמטילה ביצי זהב ושמה בישראל - כמו בכל העולם - איקאה. זה קרה כשברונפמן קיבל את הזיכיון למותג בארץ.

ברונפמן איפשר ל-4 מנהלים באיקאה ולשני מנהלים בכירים בקבוצה דאז - שלמה זהר, יו"ר בנק דיסקונט לשעבר, ורון הדסי - להצטרף לעסקה במחיר מלא ולרכוש 2.5% באותם תנאים שבהם הוא רכש.

"אני שמח לומר שהצלחנו להשביח את הנכס בצורה מאוד יפה במשך 4 השנים האלה", אומר הדסי, "וכידוע, במארס 2009, ברונפמן רכש את מלוא השליטה באיקאה והוא מחזיק כעת ב-100% מהמניות".

נציין, שבעוד שבשנת 2005 שילם ברונפמן על המותג לפי שווי של 50 מיליון דולר, במארס 2009 הוא קנה את חלקם של השותפים לפי שווי של 670 מיליון שקל. בחישוב מהיר - שווי של כפי חמישה. הדסי שלשל לכיסו 16.75 מיליון שקל וכך גם יתר השותפים. הסכום הזה אינו כולל את הדיבידנדים שחולקו להם במשך הזמן.

* כיצד מימנת את רכישת מניות איקאה?

"קיבלנו, כל 6 השותפים, הלוואה מברונפמן, שאפשרה לנו לבצע את העסקה".

* מאוד נדיב מצדו. לא?

"זה כמו אופציות. זה בעצם מתן אופציות במחיר מימוש שביטא את שווי החברה באותה עת, כפי שהיא נרכשה, ואני חושב שזה באמת נדיב ובהחלט יפה".

* אופציה אפשר בדרך-כלל לממש אחרי תקופה, אבל אתם קיבלתם את ההטבה מיד עם הרכישה.

"זה נכון, אבל אני לפחות הייתי באותה עת כבר יותר מ-3 שנים בקבוצה, וכך גם שלמה זהר, שליווה את הקבוצה בתור יועץ תקופה ארוכה".

* כשברונפמן העניק לכם את המניות, מתי סוכם שתצאו מהחברה?

"בתחילת 2009 הגיעה בקשה לצאת מהחברה. הקונטקסט של פתיחת החנות השנייה כבר היה בצנרת, ובאופן טבעי קל ונכון יותר לנהל מערכת זכיינית כמו איקאה ללא שותפים".

* אבל אתה יודע שזו לא הסיבה.

"חד-משמעית זו הסיבה".

* הוא נתן לכם מתנה לזמן מוגבל והוא לא היה צריך אתכם להמשיך ולהתחלק ברווחים.

"קיבלנו מחיר יותר מראוי, ואני שמח בכל רגע על העסקה שעשיתי".

* בתקשורת היו מי שכינו אתכם "העשירים החדשים", אבל בתכל'ס, ברונפמן משלם לכם את התמורה בתשלומים רבים, לאורך שנים שבהן לא תיהנו מדיבידנדים.

"נכון. וטוב שכך. אני באופן אישי אוכל את אותו אוכל וחי את אותם חיים. יש יותר שקט נפשי אבל החיים שלי ממשיכים באופן רגיל. הבעיה היחידה היא עם הילדים בבית-הספר, כי כשבבוקר בהיר אחד הילד שלך אומר לך שאתה שווה 17 מיליון שקל בבנק זה בעייתי".

* מה ענית לו?

"אמרתי לו שזה הסכם ארוך-טווח ושזה ייקח הרבה מאוד שנים".

* כמה שנים?

"אצלי זה הרבה שנים. פחות מ-10 שנים. בגדול ההסכמים היו בין 3 ל-10 שנים, אבל כל אחד והעסקה שלו".

* איקאה הפכה אותך לאדם עשיר?

"היא הפכה אותי לאדם אמיד".

* זה כמו זכייה בלוטו?

"במובן מסוים כן, ואני אסיר-תודה על כך למתיו ברונפמן ושולם פישר".

לא בכדי הדסי מציין את פישר. יודעי דבר מספרים כי פישר הוא זה שתפר את עסקת מכירת מניות איקאה בחזרה לברונפמן, ובעיקר את הסדר התשלומים.

* למה אתה מציין את שולם? הוא לא בעל מניות באיקאה.

"כי עצם העבודה עם שולם היא שהפכה אותי לאדם אמיד, לא רק איקאה. ב-2002 היתה לי משכנתא והיום, שמונה שנים אחרי, אני אדם אמיד ואני אסיר תודה לאנשים שאני עובד אצלם".

* אבל מה בעצם התמריץ שלכם כמנהלים להמשיך להשביח מעכשיו את הנכס? כבר אין לכם מה להרוויח מכך באופן אישי. ברונפמן מחזיק עכשיו בבעלות של 100%.

"גם אני כיו"ר וכבכיר וגם שלומי גבאי, המנכ"ל, ממשיכים מכאן ללוות ולהוביל את המערכת של איקאה ולכהן כמנהלים בחברה בלי קשר אם יש או אין לנו אקוויטי. אקוויטי הוא לא המוטיבציה היחידה, יש גם מוטיבציה אנושית ואישית. אין הרבה ארגונים במדינת ישראל כמו איקאה. יש גם נושא של סיפוק ועשייה, ובנוסף, בדרך של שכר ובונוסים אפשר למצוא מספיק נוסחאות תגמול שנותנות חבילה הולמת גם ללא המשך החזקת המניות".

מאמין בדו-קיום

"לפני כמעט שמונה שנים שולם פישר הציע לי להצטרף אליו ואל שותפו מתיו ברונפמן, להצטרף לקבוצה. התגובה הראשונית שלי היתה 'קודם תקנו, ואחרי זה אני אצטרף'".

* אילו עסקים היו בקבוצה?

"לא היה כלום. היתה רק תעשיית נרות קטנה בבאר-שבע שהתמזגה עם מפעל אחד בארה"ב ומפעל אחד בארץ. היתה החלטה בשנת 2002, באמצע האינתיפאדה, להרים את הכפפה ולהתחיל להשקיע בישראל, ומאז התחלנו להתגלגל".

* מתי הבנת שעשית צעד מבריק?

"מיד אחרי ההגעה שלי, בשנת 2003, התחלנו לעבוד במרץ על רכישת רבוע כחול יחד עם קבוצת אלון. בתחילה נכנסנו בגרעין השליטה (50%), בהמשך מכרנו לקבוצת אלון את השליטה ונשארנו עם מניות מיעוט, ובשלב ב' מכרנו את כל השליטה, ומספר חודשים לאחר מכן הצטרפנו לגרעין השליטה בשופרסל".

הדסי היה שם לאורך כל הדרך, גם בזמן השותפות עם קבוצת אלון ברבוע כחול, שלימים עלתה על שרטון.

* מה קרה במערכת היחסים בין דודי ויסמן לשולם פישר ברבוע כחול?

"אני לא חושב שקרה משהו מיוחד. אני חושב שהמודל של השותפות מבחינה עסקית עבד בצורה טובה מאוד ורבוע כחול הגיע להישגים. בסוף צריך להיות מישהו שיוביל את העסק ואני שמח שאחרי תקופה, שני הצדדים הבינו את זה ועברו למנגנון מאוד ברור, מי בעל-הבית ומי בעל מניות המיעוט. בהמשך הדרך ניצלנו הזדמנות נאותה לעשות אקזיט ויצאנו מרבוע. קבוצת ברונפמן-פישר הרוויחה הרבה מאוד כסף מהאקזיט הזה וגם למדה הרבה מאוד דברים".

* כמה כסף?

"יותר מ-50 מיליון דולר".

* התשובה שלך קצת תמוהה. זה נראה כאילו אתה מנסה לחפות על יחסים מאוד לא טובים ששררו בין שני הצדדים לפני פירוק השותפות.

"ממש לא נכון. במשך כ-90% מהזמן מערכת היחסים היתה טובה מאוד, קואופרטיבית, ושל עבודה משותפת. בסופו של דבר התעוררו חילוקי דעות וכל צד פנה לדרכו. עד היום קבוצת דור-אלון היא ספק בקבוצת פאלאס (ראו תיבה) ואנחנו עדיין רוכשים דלק ורוכשים קפה בקבוצת דור-אלון ויש לנו מערכת יחסים תקינה לחלוטין".

* כשהוכרז חרם החרדים על שפע שוק של רבוע כחול, בקבוצת אלון הפנו אצבע מאשימה, מאוד ברורה אמנם, נגד נוחי דנקנר, אבל בעיקר נגד קבוצת ברונפמן-פישר, שרקחה לדעתם את החרם.

"כאדם חילוני שיש לו דעות מאוד ברורות ואוהב את המדינה הזאת, אני נגד חרמות".

* ובכל זאת, לא שמענו אותך פוצה פה ומצפצף נגד זה.

"נכון. אני מתעסק יותר בעבודתי השוטפת בתחומים אחרים ופחות בנושא הזה. אבל באופן ברור, זאת העמדה שלי וזאת עמדה חד-משמעית. אני מאמין גדול בדו-קיום".

* למה שבקבוצת אלון ייצאו בהאשמה כזאת חריפה?

"אין לי שמץ של מושג. למיטב ידיעתי, ואני אומר זאת באחריות, אין לקבוצה שלנו יד ורגל בעניין הזה ואין לה גם שום עניין בזה".

* זה לא ממש מדויק, כי כאשר יש חרם על שפע שוק, שופרסל נהנית ממנו בעקיפין.

"אני לא יודע אם היא נהנית או לא נהנית, אבל יש גם פוטנציאל נזק, כי המדינה קטנה ויש מערכות יחסים בכל מיני מקומות ובכל מיני אזורים, ואני לא חושב שיש כאן עניין של תועלת כלכלית שצומחת למישהו. לגבי כל מה שקורה במגזר החרדי עצמו, אני פחות מכיר את הנושא ואין לי יותר מזה מה להתייחס לזה".

סגן היו"ר לא פעיל

"מבחינת הסדר הטוב, את השאלות על שופרסל תשימי קצת יותר למטה", מבקש הדסי כבר בתחילת הראיון. הוא אמנם דירקטור וגם סגן יו"ר, אך הוא דואג להדגיש שהוא "סגן יו"ר לא פעיל".

* איזו השפעה יש לך, אם בכלל, על מה שקורה ברשת הזו?

"בתור דירקטור בחברה, אני שומע מה קורה בה. השפעה כמו בכל דירקטוריון של חברה".

* למה צריך להחזיק בתואר סגן יו"ר לא פעיל אם אתה לא פעיל?

"האמת שלא חשבתי על השאלה. בזמנו, כחלק מהסכם השליטה שעשינו עם קבוצת IDB, הגדרנו את התפקיד. מדי פעם אם יש איזה נושא שאפשר לסייע בו, אנחנו צריכים לסייע בו. יש בשופרסל הנהלה דומיננטית והם עושים את העבודה".

* תן לי דוגמה לסוגיה שהיית מעורב בה באחרונה.

"אישור הדו"חות הכספיים לשנת 2009 ברמות של ועדות מאזן, תהליכים, תהליך גיוס האג"ח שבוצע בשופרסל בשנת 2009, השתתפות פעילה בנושא של איתור נכסי נדל"ן עתידי לחברה".

* תוותר על התואר סגן יו"ר?

למה לוותר? באיזה מובן?"

* מצד אחד, אתה מעיד על מעורבות מאוד מועטה אם בכלל במה שקורה בשופרסל, מצד שני, אתה מכהן כדירקטור בחברה ונושא מתוקף כך באחריות. אתה לא חושש?

"אני ממש לא חושש. אני חושב שהחברה מנוהלת יוצא מן הכלל וגם אמרתי את זה".

* איזו השפעה יש לקבוצת ברונפמן-פישר על מה שקורה בשופרסל?

"כשותף שמחזיק 20% בהסכם שליטה עם קבוצת IDB, לשביעות-צוננו המלאה".

* התוכנית ההתחלתית היתה אחרת.

"זה לא סוד שהקבוצה נכנסה כשותפה כדי לקנות את השליטה בשופרסל".

* לאורך זמן חשבת שתוכלו להגיע לשליטה?

"אני לא יודע אם חשבנו שנוכל להגיע לשליטה או לא חשבנו להגיע לשליטה. אני לפחות לא חשבתי. ראיתי כניסה לשותפות עם הגורם המוביל במשק".

* אי.די.בי הגישה באמצעות דסק"ש הצעת רכש כדי להגדיל את האחזקה שלה בשופרסל. מה זה אומר לגביכם?

"זה היה מתווה או אפשרות שהיתה קיימת בעבר. טוב לנו עם האחזקה הקיימת".

* במילים אחרות, אתה אומר שגם כך ההשפעה שלכם אינה גדולה.

"אני לא חושב שמשהו השתנה פה".

* מה אתה חושב על מינויו של ריצ'רד האנטר למנכ"ל שופרסל?

"הוא בחור מבריק".

* השתתפת בישיבה כשהדירקטוריון אישר את המינוי שלו?

"הייתי בפיליפינים בטיול. השתתפתי בטלפון".

* הבנתי שזה לא היה הבדל גדול אם השתתפת בטלפון או היית שם פיזית.

"יש בזה משהו. זה לא העסיק אותי".

* איך מתנהלות ישיבות בראשות נוחי דנקנר?

"ישיבות דירקטוריון כמו כל דירקטוריון".

* אומרים שאף אחד לא פוצה פה ושואל שאלות.

"לא יודע אם אף אחד לא פוצה פה. לא הייתי מגדיר את הדירקטוריון כאיזה דירקטוריון שחורג מהרבה דירקטוריונים אחרים שאני משתתף בהם".

* האם העובדה שמנהלי שופרסל ממשיכים לנהל את הרשת תחת כתב אישום, משפיעה על הניהול?

"לפי מיטב התרשמותי, ממשיכים להתנהל לגמרי כרגיל. אני חושב שחזקת החפות עומדת לזכותם וכל עוד הם לא נאשמים, אין שום סיבה שלא ימשיכו בתפקידם".

* אתה חושב שאנשים בשופרסל חצו את הגבול עם הכוחנות כלפי הספקים?

"אני לא מכיר את המקרה על בוריו. אני בטוח שביהמ"ש יעשה צדק ויקבל את ההחלטה הנכונה והמתאימה".

* אני יושבת מול דירקטור בחברת שופרסל וסגן יו"ר ועל כל דבר אתה אומר שאתה 'לא מכיר' ו'לא יודע'.

"יש דברים שאני מכיר ויש שאני לא מכיר".

* זה היה צעד חכם להקדים תרופה למכה ולמנות את ריצ'י האנטר לפני שהספינה מטלטלת?

"למיטב ידיעתי אין שום קשר בין הדברים".

* מה אתה חושב על הקרב בין רבוע ושופרסל עכשיו?

"אני חושב ששתי הרשתות חזקות".

* מגה בול יצאה בקמפיין ראש בראש נגד שופרסל דיל, שופרסל העלתה סרטון אנונימי ל-YouTube ורבוע כחול הגיבה בסרטון שצילמה בסניפי שופרסל. לא היתה כאן חצייה של קווים אדומים?

"אני לא עוסק בנושא הזה ביום-יום".

* זה נכון להעלות סרטים אנונימיים ב-YouTube?

"לא יודע. לא מבין בנושא הזה, ואין לי מושג. אני רק יכול להסתכל בסופו של דבר איפה רבוע כחול היתה כשעזבנו אותה בסוף 2006 ואיפה היא היום".

* איפה היא היום?

"יש ירידה בכוח היחסי שלה בשוק. היא עושה את כל הפעולות מבחינתה כדי להחזיר לה את היקף הפדיונות".

* מה אתה חושב שקרה לרבוע כחול?

"הכול מתחיל ונגמר בניהול".

* אתה רומז שהניהול של רבוע כחול אינו כשורה?

"ממש לא".

"איקאה זו המלחמה הכי גדולה במדינת ישראל"

למרות שסניף איקאה בראשון-לציון כבר נפתח, להדסי קשה "לדלג" על השנתיים שבהן נאבקה הקבוצה בפתיחת הסניף.

"איקאה זו המלחמה הכי גדולה במדינת ישראל. אנחנו באנו לעיריית ראשון-לציון, כמו לכל הרשויות אחרות, ושמנו על השולחן בדיוק מה הצרכים של חנות כמו איקאה כאשר היא באה לעיר. לאחר מכן, כשזכינו במכרז, באנו בריש גלי ביום הראשון לוועדה המקומית והודענו שאנחנו מבקשים לפתוח בשימוש חורג. לא הלכנו ובנינו בניין ובאנו בדיעבד כמו שהרבה אחרים עושים".

* אז למה נלחמו בכם?

"משתי סיבות. אחת - זה מקרה סקסי ומרתק, והדבר השני - בדיעבד המלחמה היתה נגד המרכז המסחרי הסמוך, שהיה אמור לקום ליד איקאה. גם המיזם שאנחנו רצינו ליזום וגם המיזם של גזית גלוב. אני חושב שלמלחמה לא היה שום קשר לאיקאה, אם היינו באים מלכתחילה לפרויקט שהיתה בו רק חנות איקאה לאף אחד לא היתה מילה להגיד. בשורה התחתונה, בחלק מהזמן נגרם לנו עוול והדחייה של שנתיים פלוס בפתיחת החנות היתה מיותרת לחלוטין".

* מה הפוטנציאל של איקאה בארץ?

"איקאה צריכה להגיע בעוד 5 שנים ל-3 חנויות. אני מעריך כי מחזור המכירות שלה יתקרב ל-1.2 מיליארד שקל. אני חושב שהפוטנציאל הגדול ביותר טמון בכך שאיקאה מחזיקה היום בנתח שוק של כ-6% מתוך השווקים הרלוונטיים שבהם היא עוסקת. זה נתח שוק נמוך יחסית לשוק מאורגן".

* בריהוט לבד היא מגיעה לנתח שוק של עשרות אחוזים?

"אני לא חושב. אני מניח שבשוק הרהיטים חלקנו מעט יותר גדול, אבל לא משמעותית".

* עובר את ה-20% נתח שוק?

"שאלה קשה".

הדסי מוסיף, כי "איקאה צריכה להגיע למצב שכל אוכלוסיית המדינה תהיה מכוסה בטווח תנועה סביר והגיוני, כדי שהיא תוכל להגיע ולרכוש את המוצרים. יחד עם זאת, אין ספק וצריך להגיד את זה, שצפון הארץ זה סיפור שונה. זה לא מרכז הארץ".

* למה כוונתך?

"בצפון הארץ אנחנו עומדים להיחשף לקהל חדש. זה לא מה שנקרא 'בין חדרה לגדרה'. כל פרמטר של רמה סוציו-אקונומית יראה לך, למשל, שראשון-לציון היא העיר הכי עשירה בארץ מבחינת הכנסה או מבחני הכנסה. בצפון אנחנו עדים לתהליך, לא רוצה להגיד של הגירה שלילית, אבל בטח לא לקצב צמיחה של אוכלוסייה כמו שיש באזור מרכז הארץ".

* במילים אחרות, הפדיונות שם יהיו נמוכים יותר?

"אני לא יודע להעריך כמה יהיו הפדיונות. בעוד שלגבי ראשון-לציון לא היתה דקה אחת של ספקות, בצפון אנחנו נצטרך בהחלט לעבוד קשה".

* לכמה סניפים בסך-הכל יש פוטנציאל בארץ לדעתך?

"שלושה. אם יהיה הסכם שלום, נשקול חנות רביעית אבל כרגע זה לא באג'נדה".

* הסוחרים בראשון-לציון לא קיבלו אתכם בזרועות פתוחות. חששו שהענק הבינל' יגיע ויפגע בעסקים הפרטיים הקטנים.

"דבר אחד בטוח, היתה להם עבודת יח"צנות טובה. התפתחות כלכלית צריכה להיות טבעית ומי שיתחרה טוב, ישרוד לאורך שנים. אני חושב שאיקאה מעלה מדי יום את הסטנדרט הכלכלי במדינת ישראל בצורה משמעותית, והצרכן וגם המתחרים שבסופו של דבר נשארים, רק נהנים מזה".

* כמה עסקים נסגרו עקב פתיחת איקאה?

"לי לא ידוע אפילו על אחד. אני רק ראיתי בנתניה שגשוג כלכלי אדיר ופתיחה של עשרות עסקים חדשים בעקבות הפתיחה של איקאה בנתניה".

* ראשון-לציון זו לא נתניה והיא ידועה כעיר של ריהוט.

"2 מיליון אנשים צריכים להגיע לאזור ראשון-לציון. כשהם יגיעו לראשון-לציון, סביר להניח שהם גם יבדקו את האלטרנטיבות. מי שיהיה טוב, ישרוד ואולי אפילו ישתפר".

* עברתם דרך לא קלה עם הסניף השני. אחרי כל מה שעברתם, האם ישראל לדעתך מבריחה משקיעים זרים?

"אם זה לא היה משקיע ברמה של ברונפמן, שמחויב למדינת ישראל, אני מניח שהפרויקט לא היה מגיע לסיומו, ולא היתה יכולת לספוג את נזקי העיכוב הגדול. יהיה מי שיאמר שבתוך 4 שנים ממועד זכייה במכרז לקרקע שלא אפשרה ייעוד מסחרי, נפתחה חנות על-אזורית, ובמדינת ישראל זה הישג יפה. מצד שני, מדובר בשנתיים איחור לעומת התוכנית המקורית ובפרויקט יותר מצומצם בהיקפו משתוכנן בהתחלה.

"המסקנה האישית שלי: בדיעבד המסלול של שימוש חורג או הרצון לפתח פרויקט בהיקף כזה הוא בלתי אפשרי, בלתי עביר. מומלץ למחוקק להגדיר חד-משמעית את המקומות שבהם ניתן להפעיל שיקול דעת של הרשויות ולאפשר פתיחת מתחמים בשימוש חורג ומקומות שבהם זה לא ניתן. כיום זה ניתן לפרשנות סותרת ואני חושב שאחידות בנושא הזה תסייע רבות ליזמים. למיטב הבנתי הרפורמות בחוק התכנון והבנייה אמורות לטפל בסוגיה".

* איך זה ישפיע על ההחלטות שלכם לגבי הסניף השלישי שתפתחו בחיפה?

"באזור הצפון לא נלך להליכי קרקע שדורשת שינוי ייעוד, היות שבישראל לא ניתן להתחייב על לוחות זמנים ברורים, אם בכלל ניתן להשלים תהליכים כאלה".

* האם ברונפמן מקדם קבלת זיכיון לאיקאה גם במדינות נוספות חוץ מישראל?

"זו החלטה אך ורק של איקאה העולמית, אם לגבי הרחבת הזיכיון בישראל ואם בחוץ. אם בבוא העת תהיה הזדמנות, זה יכול לעניין".

* מהם שעורי הרווחיות באיקאה?

"זו חברה פרטית שלא מפרסמת נתונים".

* אנחנו יכולים להניח ששיעור הרווחיות התפעולית היא בין 10% ל-15%?

"לא עשיתי אף פעם את המתמטיקה".

"העסקה באולימפיה לא היתה טובה"

הדסי מתייחס לבעיות בישראלום ולפיתוח העתידי של פעילות ה"ניר-פוד" באמצעות פאלאס.

* מה קרה לכם בישראלום?

"רצינו בה כפלטפורמה לפעילות הנדל"ן שלנו. עצם הרכישה של ישראלום היתה עסקה טובה וגם הפעילות. העסקה באולימפיה לא היתה טובה. הגענו למסקנה שחברה שיש לה כ-100 מיליון שקל הון עצמי, שחלק גדול ממנו מיוחד להשקעה באולימפיה, אין לה בעצם מה לחפש ושעדיף לבצע הצעת רכש במחיר הוגן ולהפוך אותה לחברה פרטית. מעבר לכך, אנחנו מתכוונים לצקת לתוכה תכנים חדשים".

* מה למשל?

"בתחום הקמעונאות או בתחום התעשייה, כי זו הפלטפורמה העתידית שבעזרתה יתנהלו עסקי הקבוצה. איקאה תישאר חברה פרטית".

הדסי מכוון לרכישת גרעין השליטה באולימפיה בקיץ 2007, ולהשקעה של 160 מיליון שקל שחלק לא מבוטל ממנה, נאלצה החברה למחוק.

* ישראלום זה כישלון. התיאור שלך הוא שהיה נפלא אבל בעצם הפסדתם עשרות מיליוני שקלים.

"הפסדנו בישראלום כסף לאור המשבר הפיננסי ומשבר הנדל"ן במזרח אירופה. אני לא חושב שיש מישהו שעסק בנושאים האלה ולא הפסיד. אנחנו יחסית לא הפסדנו הרבה. אם תסתכלי על כל הפעילות שלנו כקבוצה, אז רוב העסקאות שעשינו הן עסקאות טובות. אולימפיה היא בהחלט עסקה לא טובה".

* מה קרה לזרוע התעשייתית של ברונפמן, פאלאס, שהיא קטנה יחסית? יש לכם תוכניות לפתח את זה?

"פאלאס היא חברה ציבורית עם יותר מ-500 עובדים באזורי פיתוח בתחום הניר-פוד (Near Food). מגשי אלומיניום, כלים חד-פעמיים, מגבונים ונרות. הקבוצה עברה טרן אראונד ב-2009 ובעצם מהפסד די משמעותי לרווח של 6 מיליון שקל. הגשנו תשקיף מדף ואנחנו מקווים להוציא אותה להנפקה. התעשייה זה הבסיס - אנחנו אוהבים את זה גם כי זה מספק מקומות תעסוקה באזורי פיתוח. האם נתפח? חד-משמעית. היום פאלאס מוכרת ב-300 מיליון שקל בשנה ויש לנו בהחלט כוונה לפתח אותה בתחומי הניר-פוד בלבד. נבחן מיזוגים ורכישות והתרחבות עם חברות נוספות בתחום הזה".

הדסי: "יש לי מספיק על הראש חוץ מאשר בנק דיסקונט"

כאיש אמונם של פישר וברונפמן, האם על הדסי ללמוד משהו מעזיבתו של שלמה זהר את בנק דיסקונט?

הדסי בחור פיקח. הוא לרגע אחד לא שוכח שהוא שכיר, שעיקר כוחו הוא מכך שהוא נהנה מאמונם של פישר וברונפמן. הוא נזהר שלא לעלות על אף מהמורה בדרך וגם לא לשחרר כל התבטאות בשום נושא ובטח שלא לצאת בהתבטאות שעלולה להכעיס את יו"ר אי.די.בי, נוחי דנקנר.

אם הדסי חיפש עוד המחשה למשמעות של איש אמון, הוא קיבל אותה כשיו"ר בנק דיסקונט, שלמה זהר, נאלץ לוותר על כסאו. בין זהר, שהיה איש אמונה של משפחת ברונפמן והשלוח שלה בבנק דיסקונט, לבין משפחת ברונפמן, עבר חתול שחור. מה בדיוק קרה שם? קיימות שתי גרסאות. גרסה אחת טוענת שזהר לא סיפק את הסחורה. גרסה אחרת טוענת שמאבקי שליטה בתוך משפחת ברונפמן הביאו להדחתו. לפי אותה גרסה אב המשפחה, אדגר ברונפמן, לא היה מרוצה מביצועי הבנק ומינה את יוסי צ'חנובר לדירקטוריון הבנק. צ'חנובר חזר עם חוות דעת לא מחמיאות, בלשון המעטה, על מה שקורה בדירקטוריון, וזהר, שהיה איש של מתיו, שילם את המחיר על הקרב הפנים משפחתי ונפרד מהכסא. משפחת ברונפמן גם נאלצה לשלם לזהר מיליון דולר מכספה (לא מכספי הבנק) על-ידי שכירת שירותיו כיועץ למשך 3 שנים, וזאת כדי שיסכים ללכת.

* מה קרה בין מתיו לשלמה זהר?

"אין לי מושג".

* אתה חבר של שלמה זהר, לא?

"לא הייתי מעורב בנושא. אני יכול רק לומר שעבדנו ביחד או ששלמה זהר היה מעורב בעסקי הקבוצה בשבע שנים וחצי האחרונות".

* הרי אתה בקשר עם מתיו ברונפמן, עם שולם פישר ואתה חבר של שלמה זהר.

"אני בקשר אבל אין לי מושג על רקע הנושא הזה וזה בטח לא על רקע של נושאים מקצועיים. בצורת התנהלות, מותר אחרי שבע שנים וחצי להיפרד. לא קורה שום דבר. זה לגיטימי. לגבי דרך הפרידה אני תמיד בעד להתגרש יפה".

* הסקת מהאירוע הזה משהו לגבי עצמך? בכל זאת, הוא גם היה איש אמונו של מתיו ברונפמן, ותראה לאן הוא הגיע.

"קודם כל, אני לא חושב שצריך להקיש בין הדברים. כל אדם יש לו את האופי שלו ודרך ההתנהלות שלו. אני רק יכול לומר שאם וכאשר אנחנו ניפרד, זה יהיה בדרך יפה ומכובדת".

* הוא שכח מאיפה הוא הגיע לאן שהגיע?

"אין לי מושג. לא יודע להגיד לך. אני בשלב מסוים, במועד הסגירה של עסקת בנק דיסקונט, פניתי לעסוק בעסקים הריאליים של הקבוצה והם רבים ומגוונים. יש לי מספיק על הראש חוץ מאשר בנק דיסקונט".

22

צרו איתנו קשר *5988