השכר הריאלי במגזר הפרטי נשחק ב-3.8% בשנתיים האחרונות

נתוני הממונה על השכר באוצר מצביעים על שחיקה, התעשיינים מציגים תמונה הפוכה הסכם לתוספת יוקר לא נחתם מאז 2002

בזמן שכולם עוסקים בשכר המינימום, ובשעה שההסתדרות דורשת תוספת שכר למגזר הציבורי, מסתבר כי אף אחד לא מדבר על תוספת יוקר לעובדי המגזר הפרטי - זאת למרות ששכרם הריאלי נשחק יותר משכרם של עובדי המגזר הציבורי.

לפי נתוני האוצר שהגיעו לידי "גלובס", השכר הריאלי במגזר הפרטי נשחק בשנים 2008-2009 ב-3.8%. בשנת 2009 לבדה, נרשמה שחיקה של 3.1%. לעומת זאת, במגזר הציבורי נרשמה שחיקה מתונה יותר, בגובה 2.9% (2.1% ב-2009 לבדה).

ברית עם המעסיקים

בעוד שההסתדרות מנהלת מו"מ להסכם שכר נוסף במגזר הציבורי אחרי שהסכם כזה נחתם ב-2008, הסכם תוספת יוקר במגזר הפרטי לא נחתם מאז 2002. אפשר לטעון ששחיקה יש למדוד לאורך מספר שנים, אולם גם כשבוחנים את השכר משנת 2003 (אחרי תוספת היוקר) ועד 2009, מגלים כי השכר במגזר הפרטי נשחק - אולם בשיעור מתון של 0.3%. במגזר הציבורי, לעומת זאת, נרשם בתקופה הזו גידול שכר ריאלי של 0.2%.

אם להסתדרות יש לגיטימציה לדרוש תוספות שכר לעובדי המגזר הציבורי בגין שחיקת שכר, ואם האוצר כבר הצהיר כי הוא מוכן לתוספות שכר, אזי לגיטימציה שכזאת קיימת גם במגזר הפרטי. ואולם, לא בטוח שלהסתדרות יש מוטיבציה לחתום על הסכם חדש לתוספת יוקר. הסכם תוספת היוקר הראשון בישראל נחתם בשנת 1939. מאז ועד שנות השמונים, ההסתדרות ייצגה כ-80% מהעובדים במשק. היום, לעומת זאת, רק 25% מהעובדים מאוגדים - רובם כאמור מהמגזר הציבורי. בנוסף, ההסתדרות בראשות עופר עיני כרתה ברית אסטרטגית עם התאחדות התעשיינים וברור כי התעשיינים וארגוני המעסיקים בכלל מתנגדים לתוספת יוקר שתגיע מן הסתם מכיסם. למעשה, בהתאחדות התעשיינים כבר אמרו היום ל"גלובס" כי השכר במגזר הפרטי רשם גידול ריאלי משמעותי ביותר בשנים האחרונות, והציגו נתונים סותרים לאלה של האוצר. בהסתדרות סירבו להתייחס לנושא.

"הנושא של שכר מינימום ותוספת יוקר חייב לעלות שוב, וההסתדרות חייבת לחזור לתמונה בעניין הזה", אומרת דורית טנא פרצ'יק, לשעבר ראש אגף הפנסיה בהסתדרות. לדברי פרצ'יק, שראיון עימה יתפרסם בימים הקרובים ב"גלובס", "לא רק השכר נשחק, אלא גם מנגנון הפיצוי. היום, בתקופה של אינפלציה נמוכה, ההסתדרות והמעסיקים צריכים לגבש מנגנון חדש כדי שגם במגזר הפרטי יקבלו. הסכמי תוספת היוקר נועדו לעובדים שאינם מאוגדים, ובדיוק עבורם ההסתדרות חתמה בעבר על הסכמים לדמי הבראה והוצאות נסיעה. חשוב לטפל בתוספת היוקר לא פחות מבשכר המנהלים".

כששאלנו את משרד האוצר האם עובדי המגזר הפרטי אינם זכאים לתוספת יוקר על רקע הנכונות של האוצר לשלם תוספות שכר למגזר הציבורי למרות ששכרם דווקא עלה ריאלית, מסרו במשרד: "מנגנון תוספת יוקר נועד לשיעורי אינפלציה גבוהים וחריגים. לכן בשיעורי אינפלציה כפי שצופים היום (1%-3%) -- אין מה לדבר על תוספת יוקר. במגזר הציבורי נקודת המוצא שלנו היא שהשכר עלה ריאלית בארבע השנים האחרונות".

22
 22

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988