אין חדש: עשרות חברות פרסמו דו"חות גרועים ביום האחרון

ברשימה הזאת תמצאו זה לצד זה את יולי עופר ובני שטיינמץ', שעיה בוימלגרין וז'ק בר, עדי קייזמן, ויגאל זילכה, מאיר שמיר ואבי ורטהיים ■ כמדי רבעון אנחנו כאן כדי לפרוש בפניכם מי הפסיד, כמה ומדוע ברבעון הראשון של 2010

עשרות חברות פרסמו דו"חות גרועים ביום האחרון בו ניתן.

ארזים: בנק באנגליה מינה מנהל לנכסי החברה

חברת ארזים שבשליטת מאיר גורביץ' ממשיכה לספק הסברים מדוע הידרדרה לשווי של 50 מיליון שקל לעומת 1.2 מיליארד שקל ב-2007. ארזים סיימה את הרבעון הראשון השנה בהפסד של 85 מיליון שקל, והגירעון בהונה העצמי התרחב ל-254 מיליון שקל.

ארזים עוסקת בתחום הנדל"ן המניב כאשר עיקר נכסיה, בשווי 1.8 מיליארד שקל, מרוכזים באנגליה, והיתרה בגרמניה ובישראל. החברה נמצאת במשבר קשה ועלולה בקלות להידרדר לפשיטת רגל, על רקע חובות ענק של 2.6 מיליארד שקל וגירעון בהון החוזר של 1.7 מיליארד שקל.

ארזים אמורה להחזיר את חובות הענק האלה עם הכנסות של 59 מיליון שקל בלבד ברבעון. מדובר במשימה בלתי אפשרית, ומחזיקי האג"ח בישראל, להם חייבת החברה 343 מיליון שקל, מנסים להשלים עמה הסדר חוב.

בחו"ל, הבנקים מפעילים על ארזים לחץ כבד: בגרמניה נדרש פירעון מיידי של חוב בסך 280 מיליון שקל, בגין אשראי שניתן ל-2,119 דירות להשכרה. החברה ביצעה בתקופת הדו"ח הפרשה לירידת ערך הדירות בגובה של 63 מיליון שקל.

באנגליה הבנק המלווה דורש פירעון מיידי של 911 מיליון שקל, ואף מינה מנהלים מטעמו לחברה הבת המשכירה רשת של 64 בתי אבות. להערכת ארזים, מהלך זה גורם לאובדן השליטה על חברת הבת באנגליה, ובהתאם לכללי החשבונאות יש להפסיק את איחוד דו"חותיה הכספיים החל מהרבעון השני.

דבר רואי החשבון: מפנים תשומת הלב לתוכניות הנהלת החברה לשנה הקרובה, ומסכמים ב"ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כ'עסק חי'".

סקורפיו: גירעון של 318 מיליון שקל בהון העצמי

בעוד מלחמת הנושים בסקורפיו של בני שטיינמץ נמשכת, מצבה של חברת הנדל"ן ממשיך להידרדר והיא סיימה את הרבעון הראשון של 2010 בהפסד של 49.3 מיליון שקל, לאחר הפסד ענק של 313 מיליון שקל ב-2009 כולה.

סקורפיו פעילה ברומניה, אוקראינה, רוסיה, צ'כיה וסלובקיה, מדינות שנפגעו קשות בתחום הנדל"ן, ומרבית הפרויקטים של החברה בהקפאה. בפרויקטים שהחברה בונה היא מאחרת במסירת דירות וספגה מספר תביעות להשבת מקדמות.

מצבה הפיננסי של החברה איום: הגירעון בהון העצמי התרחב ל-318 מיליון שקל והגירעון בהון החוזר מסתכם במיליארד שקל. היקף ההתחייבויות של החברה - 2.1 מיליארד שקל, מתוכם 579 מיליון שקל למחזיקי אג"ח בישראל. החברה מפגרת בתשלום החוב ובתחילת השבוע נשלח אליה מכתב דרישה לפירעון מיידי.

מי שמחזיק באמת בשאלטר הוא בנק הפועלים, לו חייבת החברה 356 מיליון שקל. סקורפיו אינה עומדת באמות המידה הפיננסיות שנקבעו מול הבנק, ובחודש שעבר הבנק דרש פירעון מיידי של החוב וביטול של מסגרות האשראי לחברה.

בדצמבר 2009 הפחיתה S&P מעלות את דירוג האג"ח של החברה ל-D, הרמה הנמוכה ביותר המייצגת "דיפולט". באותו החודש הוגשה על ידי אחד ממחזיקי של החברה, גם בקשה לתביעה ייצוגית נגד סקורפיו, בעלי השליטה, מנהלים ודירקטורים בגין תשקיף החברה שלטענת התובעים לא שיקף את מצבה האמיתי של החברה. לטענת התובע "הנתבעים ידעו כבר בעת פרסום התשקיף כי החברה חיה על זמן שאול".

דבר רואי החשבון: "לאור אי הוודאות בהתממשות תוכניות ההנהלה, הרי שעולים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כעסק חי".

גילץ: הפסד לחברת האנרגיה הסולארית בחסות האירו

משבר החובות באירופה ששוחק את שער האירו ביחס לשקל, פגע גם בחברת גילץ שבשליטת צמד מייסדי אקסלנס, רוני בירם וגיל דויטש. ירידה של כ-8% שנרשמה בשער המטבע האירופי, הובילה את גילץ לרישום הוצאות של יותר מ-22 מיליון שקל ברבעון הראשון, בעיקר כתוצאה משערוכי הלוואות של חברה בת ספרדית.

הללו ניפחו את הוצאות המימון של גילץ ביותר מפי 3, ל-30.5 מיליון שקל, והובילו אותה להציג הפסד רבעוני של 19.5 מיליון שקל לעומת רווח של 7.4 מיליון שקל ברבעון המקביל.

בירם ודויטש רכשו את גילץ במהלך 2007, ובשנה שלאחר מכן החליטו לשנות את מיקוד פעילותה מנדל"ן לתחום האנרגיה הסולארית. בשנתיים האחרונות פעלה גילץ בתחום זה בעיקר בספרד, ובתחילת השנה הנוכחית החליטה גם להיכנס להשקעות בתחום באיטליה. הסטת הפעילות גררה ירידה ניכרת של כשני שליש בהכנסות החברה (29.4 מיליון שקל), וזאת בעקבות הצמצום במסירת דירות.

נציין כי מבחינה תזרימית מצבה של גילץ יציב ורווחי, כשהיא מציגה שיפור בהונה העצמי בעקבות הנפקה לקרן המנוף בראשית, ורושמת עלייה ניכרת במזומנים מפעילות שוטפת וביתרת המזומנים.

אלדן טק: בודנשטיין מחכה לבן דב כדי לשלם אג"ח

בעקבות עסקה משולבת בין טאו של אילן בן דב לחברת הנדל"ן אלדן טק של יוסף בודנשטיין, שנחתמה לפני חודש וחצי, העריך בודנשטיין כי "בשנה הקרובה יהיה לנו את כל הכסף לשרת את האג"ח, וגם מעבר לזה".

בתחילת השבוע אישר דירקטוריון אלדן טק את העסקה, במסגרתה תנפיק אלדן טק לטאו 10.6% ממניותיה תמורת 10.7 מיליון שקל, כדי להבטיח תשלום אג"ח בסך 9.7 מיליון שקל הצפוי בסוף החודש. במקביל, חברת הבת של אלדן טק, רילון, תרכוש מטאו קרקע ברומניה תמורת 8 מיליון שקל ומניות.

עד שיתקיימו כל התנאים למימוש העסקה, רואי החשבון של אלדן טק ספקנים, ואת דו"חות החברה לרבעון הראשון ממשיכה ללוות הערת "עסק חי". לאחר שמרבית נכסיה בארה"ב נמכרו או נתפסו על ידי כונסי נכסים, הכנסותיה של אלדן טק התאדו כמעט במלואן והסתכמו ב-1.6 מיליון שקל.

בשורה התחתונה עברה אלדן טק מרווח להפסד של 5.1 מיליון שקל, זאת כשהונה העצמי ויתרת המזומנים שלה ממשיכים להתכווץ והסתכמו ב-37.8 ו-1.5 מיליון שקל, בהתאמה.

דבר רואי החשבון: "אין בידי החברה אמצעים נזילים מספיקים לביצוע התשלום הקרוב, למימון פעילותה השוטפת וכן לפירעון של כ-9.3 מיליון שקל ב-31 במארס 2011. האמור לעיל מעלה ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כ'עסק חי'".

קבוצת כרמל: ז'ק בר מחפש מקורות לתשלום האג"ח

בעוד שבעסקי המשקאות שלו (טמפו) נהנה ז'ק בר מצמיחה ושיפור בתוצאות, הרי שפעילות הנדל"ן ברומניה, המתבצעת על ידי קבוצת כרמל , מניבה לו הפסדים וכאב ראש.

קבוצת כרמל צופה מחסור של כ-2 מיליון שקל בתזרים המזומנים הנדרש לפעילותה במהלך השנה, ורואי החשבון שלה מציינים כי לחברה אין כיום מקורות נזילים מספיקים לתשלום אג"ח בסך של כ-10 מיליון שקל הצפוי במאי 2011.

החברה מאמינה ביכולתה להתמודד עם התחייבויותיה, ומציינת כי בין היתר היא פועלת למכירת נכס בו היא מחזיקה בתל אביב, לקבלת הלוואות כנגד קרקעות שאינן משועבדות ולהכנסת שותף לפרויקטים שלה. למרות זאת, בכרמל מציינים כי "התמשכות המשבר והשלכותיו פוגעים ביכולתה של הקבוצה לפתח את עסקיה וליצור תזרים מזומנים ודאי".

קבוצת כרמל מפתחת ארבעה פרויקטים למגורים באזור בוקרשט וקלוז' שברומניה, וטרם ייצרה הכנסות. בשורה התחתונה גדל ההפסד הרבעוני שלה ביותר מפי 3.5, ל-10 מיליון שקל.

דבר רואי החשבון: "לחברה אין כיום מקורות תזרימיים שיאפשרו הן את המשך מימון פעילותה השוטפת והן את פירעון תשלום האג"ח בחודש מאי 2011".

אינספייר: מחפשת השראה שתעביר סוף סוף לרווח

גם הרבעון הראשון של אינספייר , חברת ההשקעות של אבי ורטהיים, לא הביא את המפנה המיוחל לו מצפה הקבוצה. עיקר האחזקות של אינספייר מרוכזות בחברות רבינטקס (61%), שעוסקת בתחום המיגון הצבאי ובתדיר-גן (65%), שמייצרת מכלולים לתעשיית הרכב.

הפסדי החברות הבנות המשיכו לגדול ברבעון זה, כאשר צניחה חדה בהכנסות רבינטקס הובילה להפסד של 9.2 מיליון שקל ברבעון הראשון. בתדיר-גן ההכנסות דווקא זינקו ביותר מ-50%, אבל שולי רווח נמוכים הובילו לכך שההפסד דווקא צמח במעט והסתכם ב-1.2 מיליון דולר.

כך הסתכם ההפסד הכולל של אינספייר ברבעון הראשון ב-8.7 מיליון שקל, והעביר אותה לגירעון בהון העצמי.

במהלך הרבעון הראשון קיבלה אינספייר הלוואה בהיקף של 80 מיליון שקל מקרן המנוף אוריגו, מה שהעלה את היקף החוב סולו של החברה, שמסתכם כעת ב-263.7 מיליון שקל.

דבר רואי החשבון: "הפנייה לצעדי התייעלות ומקורות המימון של החברה-בת תדיר-גן, נועדו לצמצם את הגירעון בהון החוזר שלה, שעומד על 21 מיליון דולר"

מעריב: לפני כניסת רכיב, עוד תוכנית קיצוצים בדרך

בשבוע שעבר נחתם הסכם להשקעה ב"מעריב " על-ידי ד"ר זקי רכיב, לפיו יזרים האחרון לקופת העיתון 12 מיליון דולר ויעמיד לו הלוואה נוספת בהיקף של 3 מיליון דולר תמורת 30% מהון העיתון. על רקע זה הציג אמש "מעריב" את דו"חות הרבעון הראשון, מהם עולה כי קבוצת התקשורת של נמרודי עדיין רושמת הפסדים.

הכנסות "מעריב" קטנו ברבעון זה ב-5% ועמדו על 91.5 מיליון שקל, בעקבות ירידה בהכנסות ממודעות והפצה. ההפסד של העיתון רשם אף הוא קיטון דומה, של כ-5%, והסתכם ב-10.7 מיליון שקל. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת היה שלילי ועמד על 14.8 מיליון שקל, חריגה של כ-600 אלף שקל מתזרים המזומנים שחזה העיתון.

לפי הדו"ח, במהלך הרבעון הראשון של 2010 החליט העיתון על ביצוע פעולות קיצוץ והתייעלות נוספות, אשר יביאו לחיסכון שנתי בהוצאות בהיקף של כ-16 מיליון שקל, וזאת בנוסף לקיצוץ שביצע ב-2009, שהביא לירידה של 75 מיליון שקל בהוצאות התפעוליות.

דבר רואי החשבון: יכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה מותנית בקיום הסכם ההשקעה עם משקיע, בעמידה בתוכנית העסקית ובתחזית תזרים המזומנים שנגזרת ממנה, במיחזור הלוואות והעמדת מסגרות אשראי על-ידי תאגידים בנקאיים והחברה האם.

ברן: חברת ההנדסה הגדולה בישראל עברה להפסד תפעולי

לאחר מספר רבעונים, בהם רשמה חברת ההנדסה ברן רווח בשורה התחתונה, חזרה זו להיות שלילית בדו"חות הרבעון הראשון, בעקבות ירידה חדה של כ-30% בהכנסותיה.

שחיקה ברווחיות בעבודות שבוצעו, שהעבירו את ברן להפסד תפעולי של כ-10 מיליון שקל.

מגזר התקשורת, שהיה אחראי על כמחצית ההכנסות בשנת 2009, רשם ירידה של 29.2% בהכנסות ל-78.6 מיליון שקל והיה אחראי על מרבית הירידה במחזור.

בחברה מסבירים כי תחילת השנה התאפיינה בהססנות בתחום ההשקעות והוצאה לפועל של פרויקטים.

על פעילות המגזר בהמשך השנה כותבת החברה כי "צבר ההזמנות לביצוע והמגעים לקבלת פרויקטים להמשך השנה, מצביעים על אפשרות למגמה שונה בהיקפי הפעילות והרווח של מגזר התקשורת בסיכום תוצאות שנת 2010 כולה, בדומה לתהליך שקרה גם בשנים קודמות".

בינתיים, רשמה ברן, המנוהלת על-ידי אלחנן אברמוב, הפסד של 19.1 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה.

זאת, לעומת רווח ברבעון המקביל אשתקד.

בוימלגרין קפיטל: "מורחת" את הסדר החוב

עשרה חודשים לאחר שמחזיקי האג"ח של בוימלגרין קפיטל, בעלת השליטה בחברת הנדל"ן אזורים, אישרו הסדר חוב בחברה, הם עדיין מחכים להשלמתו. הנהלת חברת ההחזקות שבשליטת שעיה בוימלגרין "מורחת" את הזמן, ובינתיים ממשיכה לשגר דו"חות מזעזעים לבורסה.

כך סיימה החברה את הרבעון הראשון בהפסד של 36 מיליון שקל, לאחר הפסד של כמעט חצי מיליארד שקל בשנת 2009. מלבד מניות השליטה באזורים, מחזיקה בוימלגרין קפיטל 50% ממתחם אסותא בת"א. החברה חתמה על הסכם למכירת הנכס לפני כחצי שנה, אך הקבוצה הרוכשת מתקשה להשיג מימון וקיום העסקה מצוי בסכנה.

המאזן של החברה מציג התחייבויות ענק של 4.8 מיליארד שקל וגירעון של 594 מיליון שקל בהון העצמי. מצבה של אזורים קשה, ולכן בוימלגרין סובלת מתזרים מזומנים שלילי ואינה יכולה לעמוד בהחזר החובות בזמן. החברה אינה משלמת למחזיקי האג"ח את התשלומים עוד מאפריל 2009, ושעיה בוימלגרין לא השלים עד היום את התחייבויותיו מהסדר חוב שנחתם עם בנק מזרחי-טפחות עוד ביולי 2009.

דבר רואי החשבון: "על פי תחזיות החברה צפוי בשנים 2010-2011 מחסור משמעותי במקורות מספקים לפירעון התחייבויותיה, והן מעוררות ספקות משמעותיים באשר להמשך קיומה של החברה כ'עסק חי' בעתיד הנראה לעין".

קווינקו: אופציה מפסידה על הכלכלה היוונית

כאילו לא הספיקו המאבקים המשפטיים בין בעלי המניות הישראלים בקזינו בעיר היוונית לוטראקי בעשור האחרון, הגיע המשבר בכלכלה היוונית שהפך את מקור הסכסוך מסיפור הצלחה מסחרר לאבן שואבת של הפסדים.

חברת קווינקו , שנשלטת בידי יגאל זילכה ומחזיקה כמחצית מזכויות השליטה בקזינו המדובר, ספגה בשנת 2009 הפסדים של כ-106 מיליון שקל, בגין פעילותה בתחום בתי הקזינו באירופה. ברבעון הראשון של 2010 הואצה המגמה, עם הפסדים של 41 מיליון שקל. קווינקו הפכה, בעל כורחה, להיות אופציה על הכלכלה היוונית וזו, כידוע, מדשדשת כיום בבוץ ולא צפויה לצאת ממנו בזמן הקרוב.

לקווינקו אין בשורות חיוביות עבור המשקיעים באשר להתפתחויות בעתיד. בדו"חות הכספיים נכתב כי "קיימת אי-ודאות לגבי אורך התקופה בה עשוי להימשך המשבר הפיננסי ולעוצמתו. כתוצאה מכך, קיימת אי-ודאות גם ביחס להשפעות שעשויות לחול על החברה ופעילותה".

ויש גם תחזיות עגומות באשר להוצאות העתידיות, שצפויות לגדול הודות להעלאת המיסים שביצע הממשל ביוון, כחלק מההתמודדות עם המשבר. הסוכרייה שממתיקה אך במעט את, היא תוכנית רכישה עצמית של מניות, בהיקף של כ-10 מ' ש'.

דבר רואי החשבון: "אנו מפנים את תשומת הלב למחלוקות בהם מעורבת החברה המאוחדת".

סנטראל יורופיאן: האירו חבט גם ביולי עופר

סנטראל יורופיאן (CEE), הנמצאת בשליטת יולי עופר ונמרוד רינות, עושה בימים אלו את דרכה לבורסה באמצעות הקצאת מניות לשלד הבורסאי שמיר השקעות.

בינתיים, מתברר כי למשבר באירופה השפעה מהותית על תוצאות החברה.

CEE פועלת במגזר הנדל"ן במרכז ומזרח אירופה, ועוסקת בפיתוח וייזום של פרויקטים בתחום הנדל"ן למגורים, מסחר, נדל"ן מניב ובתחום המלונאות. החברה גייסה בשנים 2007-2008 איגרות חוב ממשקיעים ישראלים בהיקף של כ-135 מיליון שקל, בשתי הנפקות.

הפסד החברה ברבעון הראשון עמד על 18.9 מיליון שקל, ורובו נבע מסעיף הוצאות המימון, שזינק ל-20 מיליון שקל.

האג"ח של החברה הינן צמודות למדד, ואילו מטבע הפעילות של החברה הוא אירו, וכתוצאה משחיקה של כ-8.3% של האירו מול השקל במהלך הרבעון נוצרו לחברה הפסדים בגובה של כ-2.3 מיליון אירו.

בנוסף, ל-CEE הלוואות בפרנק שוויצרי שנלקחו לצורך מימון נכס בסלובקיה. האירו, שנחלש גם מול הפרנק השוויצרי, יצר לחברה הפסד בגובה של 220 אלף אירו, כאשר הוצאות הריבית בגין ההלוואות הסתכמו ברבעון ב-1.35 מיליון אירו.

נקודת האור בדו"חות היא תזרים המזומנים מפעילות שוטפת, שהיה חיובי ועמד על 1.2 מיליון שקל, וזאת לעומת תזרים מזומנים שלילי של 18.6 מיליון שקל בכל שנת 2009.

דבר רואי החשבון: הפניה לגירעון בהון העצמי ובהון החוזר של החברה, ולהשלכות המשבר הפיננסי באירופה, איזור פעילותה של החברה.

מטיס קפיטל: למוני הראל אין הרבה סיבות לחגוג

מכירת החיסול של נכסי מטיס קפיטל , שבשליטת אמנון ברזילי ומוני הראל (מבעלי אלופת המדינה בכדורגל, הפועל תל אביב), לא עוזרת בינתיים. מטיס סיימה את הרבעון הראשון השנה בהפסד של 11 מיליון שקל (הוצאות מימון, הנהלה וכלליות), לאחר הפסד כבד של 42 מיליון שקל ב-2009 כולה.

בינואר חתמה מטיס על הסכם למכירת מלוא החזקותיה (50%) ביפנאוטו, יבואנית רכבי סובארו, לשותף גד זאבי. הנכס האחר בו היא מחזיקה, מניות השליטה בחברת פטרו גרופ, מפעילת תחנות דלק בארה"ב, נמצא בסכנה,ף והיא עלולה לאבדו בשל חוב של 123 מיליון שקל לבנק בארה"ב. פטרו גרופ הפרה את תנאי ההלוואה, והבנק כפה עליה לחפש משקיע שירכוש ממנה את פעילות תחנות הדלק עד סוף השנה.

הצרות של הראל וברזילי גולשות לחברה הפרטית אופקים קפיטל, שבאמצעותה הם מחזיקים במניות מטיס. בחודש שעבר הגיש בנק מזרחי-טפחות בקשה לביהמ"ש המחוזי בת"א למינוי כונס נכסים לאופקים.

דבר רואי החשבון: מפנים את תשומת הלב לתוכניות ההנהלה, להסכמי המימון וללוחות הזמנים לפירעון ההתחייבויות השוטפות, ומסכמים כי "גורמים אלו מעוררים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כ'עסק חי'".

סיביל יורופ: הערת "עסק חי" למפעילת הקזינו בגרמניה

עד שיתגשמו החלומות של פיני צרפתי, בעל השליטה בסיביל יורופ להיות איל קזינו, חברת הנדל"ן ממשיכה לייצר הפסדים כבדים למידותיה הקטנות: סיביל יורופ סיימה את הרבעון הראשון בהפסד של 8.5 מיליון אירו, על רקע הוצאות מימון גבוהות, בהמשך להפסד של 18 מיליון אירו ב-2009.

סיביל עוסקת בהחזקה וניהול של נכסים מניבים במדינות מזרח ומרכז אירופה באופן ישיר ובאמצעות החברה-בת סיביל ג'רמני, שאף זכתה בתחילת השנה בזיכיון להקמת קזינו ב-סקסוניה-אנהלט שבגרמניה.

סיביל צברה התחייבויות בסכום נכבד של 250 מיליון אירו, אך היא מייצרת מזומנים בקצב נמוך של 3.3 מיליון אירו ברבעון הראשון וסובלת מגירעון בהון החוזר בהיקף של 49 מיליון אירו. האתגר הבא של החברה בעוד חצי שנה הוא תשלום של כ-11 מיליון אירו למחזיקי האג"ח. רואי החשבון מזהירים מפני יכולת החברה להמשיך להתקיים כ"עסק חי".

האג"ח של סיביל יורופ נסחרת בתשואת זבל של 74% המשקפת את חששות המשקיעים מפני יכולת החזר החוב של החברה.

הקבוצה פועלת לשינוי התחייבויותיה המסווגות למועד הדוחות הכספיים כחובות לטווח קצר וזאת באמצעות הארכת תוקפם והמרתם לטווח ארוך. בכלל זה, סיכמה, החברה, עם המוסדות הבנקאיים אשר העמידו לחברות הקבוצה אשראי על הארכת המועדים לפרעון אשראי זה.

דבר רואי החשבון: "ישנם ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כ'עסק חי'"

מאיר שמיר התייאש מ-EVS: מימש השקעתו בחברה

לאחר חמש שנים נראה שמאיר שמיר התייאש מהשקעתו ב-EVS (סימול: EVSNF.OB). דו"חות מבטח שמיר שהתפרסמו אתמול, חושפים כי החברה הפחיתה את מלוא השקעתה ב-EVS, בסך 7.6 מיליון שקל, וחלק מהלוואת הבעלים שניתנה לה, בסך 215 אלף שקל.

מבטח שמיר לא הסתפקה בכך, ואתמול אף מימשה את מלוא החזקותיה ב-EVS. החברה החזיקה ב-47% ממניות EVS, לאחר שהגדילה בה את החזקתה בינואר האחרון. בינתיים, אף גוף או משקיע אחר לא דיווח על החזקה בחברה, כך שלא ידוע מיהו רוכש המניות.

EVS, ששמה המלא הוא אלביט מערכות ראייה, מפתחת ומייצרת מערכות אופטיות וקוליות לבחינת איכות, שמיועדות להגברת היעילות בייצור ושיפור איכות המוצר.

בשנים האחרונות החברה נקלעה לקשיים וביצעה קיצוצים, והיום היא נסחרת מעבר לדלפק בארה"ב לפי שווי שוק של כ-3 מיליון דולר. מבטח שמיר נכנסה להשקעה ב-EVS ב-2005, כשרכשה מניות מבעלי המניות הקיימים, ובמקביל הונפקו לה מניות נוספות. מחיר המניה בעסקה היה 50 סנט, לעומת 7 סנט היום.

מי שכיהן אז כיו"ר החברה ונמנה עם בעלי השליטה בה היה ניר אלון, שהכיר את שמיר היטב מעולם הכדורגל: אלון שיחק כבלם בקבוצת הפועל פתח תקווה, ששמיר היה הבעלים והספונסר שלה. אלון מחזיק (נכון למועד הדיווח האחרון) כ-6% ממניות EVS.

מבטח שמיר: הפסדים בלוויין הרומני ואף מילה על תנובה

בצל השעיית המסחר במניות החברה, בעקבות אי פרסום דו"חות תנובה המוחזקת על ידה, פרסמה מבטח שמיר דו"ח כספי לרבעון הראשון ב-2010. בהיעדר תוצאות תנובה, תופסת את עיקר תשומת הלב מחיקת ההשקעות בשתי חברות פורטפוליו - EVS ו-DTH.

מבטח שמיר היא בין החברות הישראליות שהצטרפו להרפתקת הלוויין הרומנית של משפחת דנקנר, כשרכשה 3% ממניות DTH.

לאחר שזו הגישה בקשה לבית המשפט ברומניה להכיר בה כחדלת פירעון, הוחלט במבטח שמיר למחוק את מלוא ההשקעה בחברה, בסך 6.2 מיליון שקל.

זוהי, כאמור, לא המחיקה היחידה שביצעה החברה ברבעון הראשון, ובאופן מפתיע למדי גם לא הגדולה שבהן. דווקא לאחר שהגדילה את החזקתה ב-EVS ל-47% והעמידה לרשותה הלוואות נוספות בסך 3.17 מיליון שקל, החליט דירקטוריון מבטח שמיר למחוק את מלוא ההשקעה ב-EVS בסך של 7.56 מיליון שקל, וכן 215 אלף שקל מתוך הלוואת הבעלים.

באופן מפתיע לא פחות, החברה הודיעה על מכירת החזקותיה בחברה בסמוך למועד פרסום הדו"ח (ראו ידיעה נפרדת).

שתי המחיקות הללו הובילו להפסד רבעוני של 18.6 מיליון שקל, הפסד המשתווה לסך ההפסד אותו רשמה מבטח שמיר בשנת 2009 כולה.

סביר להניח, שאם הייתה מצרפת את דו"חותיה של תנובה, כפי שדורשת רשות ניירות ערך, התמונה בעיני המשקיעים הייתה ורודה יותר.

דבר רואי החשבון: מפנים את תשומת הלב לביאור בקשר עם השקעתה בקבוצת תנובה והטיפול החשבונאי באותה השקעה, ולהשעיית מניות החברה מהמסחר בבורסה לניירות ערך בתל-אביב.

איי.די.או: מפסידה גם בלי המשקולת של אסים

על-אף שחברת אסים, שהייתה אחראית על מרבית ההפסדים של איי.די.או גרופ ב-2009, איננה כלולה בתוצאות החברה שבשליטת עדי קייזמן, מתקשה האחרונה לעבור לרווח.

איי.די.או פועלת בשוק הנדל"ן הגרמני, בעיקר בתחום השכרת בנייני מגורים בברלין. ברבעון הראשון נותרו הכנסות החברה ברמה דומה לזו שנרשמה ברבעון המקביל אשתקד, בסך של 10.8 מיליון שקל, וכך גם הרווח התפעולי שעמד על 2.7 מיליון שקל.

למרות הריבית הנמוכה באירופה, רווח זה לא מספיק כדי לשרת את הוצאות המימון של החברה שנטלה הלוואות לצורך רכישת נכסים. הוצאות המימון הסתכמו ברבעון הראשון ב-7.4 מיליון שקל, והעבירו את החברה להפסד של 5.1 מיליון שקל. למרות ההפסד - תזרים המזומנים מפעילות שוטפת היה חיובי, והסתכם ב-4.6 מיליון שקל.

להערכת החברה, חל שיפור ניכר ביכולתה למחזר חובות ולגייס הון. בנוסף, החברה מעריכה כי כתוצאה מההשקעות המהותיות בשיפוצים והגידול הצפוי בהכנסותיה, יעלה ערך הנדל"ן להשקעה שברשותה, שרשום נכון לדו"חות הרבעון הראשון לפי שווי של 458 מיליון שקל.

לאחרונה החליף שלמה זהר, יו"ר בנק דיסקונט לשעבר, את עדי קייזמן בתפקיד יו"ר דירקטוריון החברה.

זהר, שיכהן בתפקיד ברבע משרה, צפוי בכפוף לאישור אסיפת בעלי המניות להזרים לחברה כ-2.5 מיליון שקל, וזו תנפיק לו מניות בהיקף של 3.2%. לזהר תהיה אפשרות לרכוש עד חודש מארס 2011 כמות דומה של מניות בתמורה לאותו הסכום. בהודעה שמסרה החברה עם מינויו של זהר נכתב כי במסגרת תפקידו יעסוק זהר בהרחבה ובפיתוח פעילות החברה בתחום הנדל"ן למגורים.