התלת-ממד מחכה בצד

בשבוע שעבר הכריזו בזק ו-HOT על מהלכים שיווקיים חדשים בכל הקשור לעולם השידורים בתלת-ממד. HOT עורכת ניסויים בהעברת ערוצים שישדרו בתלת-ממד, ובזק הכריזה על התחלת השיווק של מחשבים ניידים שתומכים באותה טכנולוגיה חדשנית.

אין ספק כי העתיד בשידורי הטלוויזיה והאינטרנט הולך לכיוון הזה, אך יש ספק אם הרשתות של בזק, yes ו-HOT יהיו מסוגלות לספק את התשתיות כדי שניתן יהיה לראות שידורים חיים בתלת-ממד.

אחרי שחברות התשתית בזק ו-HOT מנפנפות כל הזמן בכך שאין ביקוש לאינטרנט מהיר שמעל ל-10 מגה, נדמה כי עולם הטלוויזיה החדש שמתדפק על דלתנו מגחיך את האמירות שלהן וסותם את הגולל על הטענה לחוסר ביקוש. ביקוש יש ויהיה גם בעתיד, אבל רצון להשקיע יש פחות.

דרושה מהירות גבוהה

המציאות בישראל 2010 היא שבזק ו-HOT לא רוצות למכור מהירויות גבוהות ללקוח. כלומר, הן רוצות, אבל רק על הנייר. במשך שנים מכרו לנו סיפורים על היעדר ביקוש. זה לא מונע מהם לנכס לעצמן את עולם התלת-ממד, כאילו שהן מסוגלות לספק עכשיו מהירויות שתומכות בטכנולוגיה. עכשיו, כשהן רואות בעצמן את עולם התלת-ממד מתקרב ואת הביקושים לקצבים גבוהים, מהירות של 20-30 מגה נראית פתאום לא רצינית.

"כל הסיפור של שידורי תלת-ממד מבחינת המפעילים או בעלי התשתיות זה רוחב הפס", מסביר מנהל תחום פתרונות IPTV באלקטל לוסנט ישראל, אסף כהנא. "כמובן שבצד הצרכני יש את הטלוויזיה שצריכה לתמוך, אבל בגדול זה הסיפור".

* אתם מזהים אצלכם את הביקושים לתופעת התלת-ממד? יש כבר ערוצים שמשדרים בתלת-ממד?

"כן, בודדים, אבל המונדיאל היה מה שנקרא יריית הפתיחה".

כהנא מסביר כי מלבד טלוויזיות המצריכות משקפיים מיוחדות, קיימים היום מסכים שמאפשרים לצפות בתלת-ממד גם בלי ציוד נלווה. "סמסונג כבר הביאה לארץ דגם אחד של טלוויזיה שלא מצריך משקפיים. זה עובד בצורה של 9 שכבות, כלומר כמו 9 טלוויזיות שיוצרות את העומק. בשביל לראות בטלוויזיה כזאת שידור חי, היא צורכת סדר גודל של פי 9 מהקיבולת הרגילה. זה בין 180 מגה ל-600 מגה, שטלוויזיה בלי משקפיים תדרוש. שידור ערוץ טלוויזיה בתלת-ממד עם משקפיים דורש סדר גודל של 60 מגה לערוץ HD".

* 60 מגה כשזה עובר על האינטרנט?

כהנא: "כן".

* ברגע שזה עובר על גבי רשת האינטרנט בשידור חי, אז זאת המהירות שנדרשת?

"בשביל שידורי ה-HD Ready שיש בארץ, אפשר להסתפק באזור ה-14 עד 20 מגה, אבל HD תלת-ממד זה כרגע כמה עשרות מגה".

אבל כש-HOT או yes רוצות להעביר טלוויזיה בתלת-ממד, הן לא מעבירות על גבי האינטרנט. אז לכאורה רוחב הפס לא משנה להן.

"הוא כן משנה, כי כמות המידע היא הרבה יותר גדולה. שידור עם משקפיים זה סדר גודל של פי 2 מ-HD רגיל. אז כל ערוץ תלת-ממד ייקח להם החל מפי 2 קיבולת מערוץ HD שהן משדרות. בסופו של דבר, כמות המידע שהחברות צריכות להעביר הוא כפול אלא דוחסים את זה, ואז זמן הפתיחה של המידע ייקח יותר זמן".

* בעצם מדובר בפרויקט שהוא נטו תשתיתי, כלומר הרחבת רוחב הפס המגיע ללקוח. ההשקעה במערכות נלוות כדי שניתן יהיה לשדר בתלת-ממד היא שולית?

"כן, זה מה שאני אומר".

* איך זה יושב ומתחבר לנושא ה-IPTV?

"IPTV זו הגדרה להעברה של שידורי טלוויזיה על גבי רשת IP. זו רשת מנוהלת, שמפעילה משאבים רק אם תבחר, למשל, ערוץ HD. אם יש לך מספיק משאבים כשתבחר את הערוץ, אז אתה תראה אותו כמו שצריך. לעומת HOT ו-yes שמעבירים לך היום את הכל לבית ואתה בוחר את הערוץ, ב-IPTV אתה מקבל רק את אותו ערוץ שאתה משתמש בו".

* מהיכרות עם הרשתות החדשות הקיימות של HOT ובזק, נראה שלאור הביקושים וההתפתחויות הטכנולוגיות לא יהיה תחליף לסיבים עד הבית?

"העתיד נמצא בסיבים, צריך סיב עד הבית. לא לשכונה, לא לסמטה ולא לבניין. כשיש סיב עד הבית, העתיד נראה אחרת כי הוא לא מוגבל בעצם. צריך להסתכל לעוד כמה שנים קדימה, לתלת-ממד ומעבר אליו. זה מה שבאמת חשוב מבחינת התשתיות".