כלכלני לאומי: משקי הבית עלולים לחשוש מרצף של משברים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה השבוע נתונים אודות הייצור התעשייתי בחודש אפריל. בניכוי ההשפעה העונתית של חג הפסח, הייצור התעשייתי עלה בשיעור חודשי של 1.7% בחודש זה. נתוני המגמה בשלושת החודשים האחרונים מצביעים על התרחבות של הייצור התעשייתי בשיעור שנתי של 9.9%.

פילוח נתוני הייצור התעשייתי לפי העוצמה הטכנולוגית מראה שעיקר העלייה מוסברת בעלייה בייצור בענפי הטכנולוגיה העילית והמעורבת עילית בעוד שבענפי הטכנולוגיה המעורבת מסורתית והמסורתית הייתה התרחבות מתונה. כלכלני בנק לאומי אומרים בסקירה שפרסמו היום (ה') כי מעניין לראות שבכל ענפי התעשייה, למעט בענפי הטכנולוגיה העילית, מספר שעות העבודה החודשי למועסק, שירד בשנת 2009, חזר לרמה שאפיינה אותו בשנים שקדמו למשבר.

בענפי הטכנולוגיה העילית, לעומת זאת, מספר שעות העבודה למועסק נשאר ברמה דומה לזו של שנת 2009 ולמרות זאת, התעשייה עתירת הטכנולוגיה הובילה בצמיחתה. ההסבר לתופעה זו נובע מהפריון הגבוה והמתחזק בענפי הטכנולוגיה העילית, ביחס לענפים ברמות הטכנולוגיה היותר נמוכות.

העובדה ששעות העבודה בענפי התעשייה, למעט בענפי הטכנולוגיה העילית, חזרו לרמתן הממוצעת בשנים 2004-2008 מרמזת על כך שהרחבת הייצור בפלח תעשייתי זה מתאפשרת רק באמצעות קליטת עובדים חדשים והיא תדרוש השקעה נוספת במכונות ובציוד. נתונים אלה, הנוגעים לתעשייה שאיננה ברמות הטכנולוגיה העילית, מחזקים את המגמה עליה מצביעים נתוני סקר כח אדם לפיה שיעור הבלתי מועסקים המשיך לרדת ברבע השני של השנה לרמה של 6.9% בחודש אפריל.

לעומת זאת, בענפי הטכנולוגיה העילית, יהיה ניתן להגדיל את הייצור הן באמצעות המשך הגדלת התפוקה לכל שעת עבודה והן באמצעות הארכה של שעות העבודה השבועיות, זאת גם מבלי לקלוט עובדים חדשים בשלב זה. סוג כזה של צמיחה, העושה שימוש בשיפור בפריון ובהארכת שבוע העבודה של עובדים קיימים, נוטה לתרום לרווחיות של חברות, דבר שעשוי להיות חשוב מאוד בעת הנוכחית שבה התחרותיות של התעשייה הישראלית מצויה תחת איום התיסוף הריאלי של השקל ואיומים אחרים.

עוד מציינים בלאומי מדד הפדיון ברשתות השיווק מצביעים על כך שבחודשים אפריל ומאי חלה ירידה בפדיון של רשתות השיווק בהשוואה לשלושת חודשי השנה הראשונים. בהשוואה לרבע המקביל שנה קודמת, מדדי הפדיון של רשתות השיווק, ירדו לראשונה מזה חמש שנים, כפי שניתן לראות בתרשים. התפתחות זו יכולה להצביע על אפשרות להתמתנות בקצב הגידול של ההוצאה על צריכה הפרטית, ברבע השני של 2010.

התמשכותה של תופעה זו בנתונים אלה, תוך יצירתה של מגמה, יחד עם חולשה בנתוני סחר החוץ כפי שפורסמו בשבוע שעבר, עלולה להצביע על האטה בקצב התרחבות הפעילות הכלכלית של משקי הבית החל מהרבע השני של השנה.

ראוי לציין בהקשר זה גם את נתוני המדד המשולב לבחינת מצב המשק אותו מפרסם בנק ישראל, אשר עלה בשיעורים מתונים של כ-0.1% בלבד, בחודשים אפריל-מאי. אינדיקטורים מובילים נוספים כוללים את: מדד ערך הרכישות בכרטיסי אשראי, שהתחיל אף הוא את הרבע השני של השנה בירידה קלה, ומדד הפדיון של ענפי המסחר והשירותים שנשאר יציב.

עם פרסום נתונים נוספים של האינדיקטורים המובילים ניתן יהיה לבסס במידה רבה יותר את ההערכה לגבי התפתחות הצריכה הפרטית. ניתן גם יהיה לבחון האם ישנה השפעה שלילית כלשהי על הציבור בישראל, באופן הגורם לצמצום הצריכה כבר כיום, כתוצאה מהתפתחות משבר החובות באירופה. ייתכן, אומרים בלאומי, ויהיה בכך ביטוי מוקדם מצד משקי הבית הישראליים לחשש מרצף של משברים העלולים להשפיע על פוטנציאל הצמיחה בעולם ובישראל בשנים הקרובות.