משרד האוצר פרסם הבוקר (ב') תיקון לחוק הבנקאות, המסדיר את השליטה בבנק ללא גרעין שליטה. תזכיר החוק - המהווה תיקון לחוק מראני מ-2005 - נועד להסדיר כיצד יפקח בנק ישראל על בנק לאומי לאחר שהמדינה תמכור את מניותיה בו, ולפני שהתגבש גרעין שליטה.
תזכיר החוק הופץ להערות משרדי הממשלה, ולאחר מכן יגיע לוועדת השרים לענייני חקיקה - ומשם לכנסת. את החקיקה מוביל החשב הכללי, שוקי אורן.
התזכיר מסדיר את דרך מינוי הדירקטורים בבנק לאומי במצב שאין בו גרעין שליטה, והנפגע העיקרי ממנו הוא שלמה אליהו - בעל המניות הפרטי הגדול ביותר בבנק לאומי (9.7%). ההוראה המרכזית בתזכיר מאפשרת לכל בעל מניות שמחזיק יותר מ-2.5% מהמניות להציע מועמד אחד לדירקטוריון, אך לא יותר מאחד.
בכך שולל החוק את היתרון שיש לאליהו כבעל מניות גדול מול בעלי מניות קטנים ממנו, הואיל והוא יוכל להציע דירקטורים בדיוק כמותם ולא יותר, אף על פי שהוא מחזיק כמעט 10% מהבנק.
נוסף על כך יוכלו בעלי מניות קטנים, שיחד מחזיקים 2.5% מהמניות, להציע במשותף דירקטור.
לא ברור אם יש סתירה חוקית בין התזכיר לסעיף 87 בתקנון בנק לאומי, המאפשר לכל בעל מניות - ללא קשר לשיעור אחזקותיו - להציע עצמו לדירקטוריון. אם יתברר שקיימת סתירה, יצטרך בנק לאומי לשנות את התקנון ולהתאימו לחוק.
איום על יציבות הבנק
התזכיר מתייחס לאפשרות שבשתי אסיפות כלליות רצופות לא התגבש רוב לבחירת דירקטורים חדשים. במקרה זה יירד מספר חברי הדירקטוריון ל-5, ויהיה איום על יציבות הבנק. לכן קבע התזכיר כי ועדה ציבורית שתוקם מכוח הוראות החוק תיהפך ועדה פעילה, ותמליץ לאסיפה הכללית מועמדים מטעמה לדירקטוריון.
נקבע כי הוועדה תכלול 5 חברים. היו"ר יהיה שופט בדימוס (עליון או מחוזי), שאותו ימנה שר המשפטים, שני חברים נוספים יהיו אקדמאים או אנשי משק וכלכלה שימונו בהתייעצות עם יו"ר רשות ני"ע, ושניים נוספים יהיו דח"צים מכהנים בבנק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
