"כשסיימתי את ההתמחות קיבלתי כל מיני הצעות להצטרף למשרדים כשכיר. אך אבי אמר לי 'אתה לא הולך להיות שכיר. תהיה עצמאי, אתה תסתדר לבד, אני סומך עליך. איילה, אשתי, עבדה אז כמורה, ואבי תמך בנו כלכלית. הוא לא היה בעל יכולות גדולות, אבל הוא רצה שאצליח ועשה הכול בשביל זה. הוריי אפילו מכרו את החנות והבית בחדרה ועברו לגור במרכז, כי הם האמינו שרק פה אני אפרח".
כך מספר ל"גלובס" עו"ד אהרון טירר, שפתח משרד עורכי דין עצמאי שבועיים לאחר שקיבל את רישיון עריכת הדין. היום נחשב משרדו למשרד המוביל והגדול ביותר בישראל בתחום המעמד האישי.
"שכרתי דירת שני חדרים ברמת-גן ופתחתי משרד", מספר טירר. "אבי שילם את השכירות והשלים לנו למחיה. חיינו מאוד בצניעות. עבדתי על הכול באותה תקופה. כל הבא ברוך הבא, הכול כדי להתפרנס. ב-1968 עורכי דין לא אהבו להתעסק בהוצאה לפועל, אז נכנסתי גם לנישה הזאת. לא בחלתי בכלום. לא הייתי בררן. לאט-לאט המשרד התפתח.
"במהלך העבודה הגיע אליי תיק קטן יחסית, כשמהצד השני היתה חברה-בת של בני משה קרסו. אחרי שהם ראו אותי מופיע, קיבלתי טלפון מהחשב שלהם, יצחק מטלון, שהוא ידיד יקר מאז, והציע לי לעבוד עם בני משה קרסו. זה היה מפנה בחיי. אני חייב הרבה מאוד למשפחת קרסו ולחיים קרסו באופן אישי. הם אפשרו לי את הקפיצה הכלכלית לנוחות, לא לחיי עושר עדיין, אבל לחיים נוחים יותר ללא דוחק. על זה אני מודה להם עד היום. אני תמיד זוכר מאיפה הגעתי".
מעמד אישי
"תיק הגירושין הראשון שלי הגיע אליי תוך כדי עבודה עם קרסו", נזכר טירר. "מהצד השני היה אז עורך דין מאוד טוב, מנשה בר-שלטון, שהיה מהמובילים בתחום, והצלחתי לנצח אותו. אז ראיתי שהשד לא כל-כך נורא, ויש הרבה ממון בצד. אני לא זוכר את פרטי התיק, אך היה בו הכול, מאבקים על כסף, על הילדים וגם בגידה. הכול ביחד. פתאום גיליתי תחום מעניין שמשלב גם אזרחי גם מקרקעין, גם פלילי וגם דיני נפשות, וגם הסיפוק שיש לך כשאתה מצליח בתיקים האלה הוא עצום. בתיקים אזרחיים כשזכיתי אז הרווחתי כסף, בתיקי מעמד לקחתי אנשים אומללים והפכתי אותם למאושרים. זה מצא חן בעיניי. כך נכנסתי לתחום.
"התיקים במעמד אישי הם לא שגרתיים. הם דורשים מחשבה טקטית והמון מהלכים לא משפטיים, ואני נשאבתי לתוך זה. התחלתי לעסוק בתחום בשנת 1973 בערך, והיום, 37 שנה אחרי, זה התפתח למצב שאנחנו אחד המשרדים הגדולים והמובילים בתחום".
חי בסרט
"הרבה פעמים שואלים אותי מה התיק שהכי ריגש אותי או התיק הכי מוזר שנתקלתי בו, והתשובה שלי היא ש'מרוב עצים אני לא רואה את היער'", אומר טירר. "כל-כך הרבה דברים מוזרים קרו במהלך הקריירה שלי, שאני לא יודע מאיפה להתחיל.
"היתה אם ל-4 ילדים מבית דתי שפנתה אלינו אחרי שבעלה יצא מהארון ואמר לה שיש לו חבר. אבל יש המון כאלה. או תיק של לסבית שילדה ילד בהפריה כשהיתה לבד, ומאוחר יותר חיה עם חברה שרצתה להשתלט על הילד, טענה שיש לה זכות ביקור וזכות ראייה וגייסה את כל הקהילה לצידה. ראינו בגידות, איומים ברצח, מוזרויות וקמצנות קשה. אתה רואה אנשים שיש להם בבנק מיליונים והם בוכים, אני יודע שיש לו בבנק 3 מיליון שקל, והם אומרים לי בדמעות ממה אני אחיה".
"לפעמים אני מרגיש שאני חי בסרט", הוא אומר, "ואולי זה מה שמעניין במקצוע הזה. אין פה רוטינה, אין שגרה. אחרי 42 שנה במקצוע אני כמעט לא מוצא דברים חדשים שממש שמפתיעים אותי, אבל פה ושם יש ניואנסים שהופכים את העבודה למגוונת. תמיד יש משהו".
תעודת היושר שלי
"שני הילדים שלי הלכו בעקבותיי, למדו משפטים, והיום הם המנהלים בפועל של המשרד שלנו", אומר טירר בגאווה. "אף פעם לא אמרתי להם שאני רוצה שהם יהיו עורכי דין. שניהם מאוד מוכשרים. הם היו תלמידים מצטיינים ויכלו לבחור בכל דבר, אבל שניהם הלכו ללמוד משפטים.
"כשהם היו ילדים הייתי מגיע מאוד מאוחר מהעבודה. לפעמים הם היו מחכים לי ערים, והייתי מצליח להשכיב אותם פה ושם, אבל הייתי אבא של סוף-שבוע יותר מאמצע שבוע. בשבתות הייתי שלהם. הייתי מכין להם ארוחות בוקר, לוקח אותם לטייל, וניסיתי בזמן קצר להספיק איתם את כל מה שלא יכולתי לתת לאורך השבוע.
"היום אני יודע שאפשר להיות אבא טוב ועורך דין טוב. עובדה שהם הלכו בעקבותיי ובחרו להיות אתי. זו לדעתי תעודת היושר שלי כאבא, או תעודת ההערכה שלהם".
הרהורי פרישה?
"אף פעם לא אפרוש", מכריז טירר, "החלום שלי הוא למות על הכיסא במשרד. כשהייתי צעיר יותר אמרתי שהחלום שלי זה למות עם הגלימה עליי, אבל מאחר שהיום בבית משפט למשפחה אין צורך בגלימה ובמחוזי ובעליון, שם נדרשת הגלימה, יש פחות הופעות, אז לא סביר שאמות כשאני עוטה את הגלימה".
"עד היום יש לי את הגלימה הראשונה שהוריי קנו לי", הוא מספר, "היא תלויה במשרד. תפרו לי אותה 20 אלף פעם מכל הצדדים, כולה טלאים ותפרים, אבל לא נפרדתי ממנה לעולם. אני והגלימה הזו נישאר במקצוע כל עוד כוחי במותניי".
* הראיון המלא עם עו"ד אהרון טירר - במהדורה המודפסת של "גלובס הערב".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.