בג"ץ: טיפים למלצר ייחשבו שכר לצורך קבלת קצבת ביטוח לאומי

‎בג"ץ ביטל את החלטת ביה"ד הארצי וקבע כי אין הבדל בין טיפים שמלצרים קיבלו ישירות לבין אלה שקיבלו מהמסעדה

הן טיפים שמקבלים מלצרים ישירות מהסועדים במסעדה, והן טיפים המועברים אליהם על-ידי המסעדה כחלק מהמשכורת - ייחשבו כשכר עבודה לצורך קבלת קצבת תלויים מהביטוח הלאומי - כך קבע היום (ב') בג"ץ בפסק דין חדשני שביטל את פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בעניין זה.

"מבחינת דיני המס", קבע בג"ץ, "כספי התשר היו הכנסה ישירה מן הלקוחות, בלא שהם עברו קודם לכן דרך המסעדה. הגענו למסקנה כי גם סכומי תשר אלה נחשבים להכנסה מעבודה, הגם שאין מדובר בהכנסה המגיעה מן המעביד".

את העתירה הגישה אסתר כהן, אלמנתו ואם ילדיו של עוזי כהן שהלך לעולמו ב-1996. לאחר מותו הגישה לביטוח הלאומי בקשה לקבלת קצבת תלויים, מאחר שמת בטביעה תוך שניסה להציל טובעים אחרים בחוף הים. הקצבה חושבה על בסיס תלושי משכורת שקיבל מעבודתו כמלצר במסעדת "דלי דג" בתל-אביב. לפי התלושים, הוא השתכר שכר ממוצע של 2,682 שקל בחודש, והביטוח הלאומי חישב את הקיצבה לפי סכום זה, ואולם האלמנה טענה כי בפועל השתכר בעלה 10,000 שקל נטו בחודש, מאחר שקיבל טיפים מהסועדים.

בית הדין האזורי לעבודה קיבל את תביעתה של האלמנה, ואולם בית הדין הארצי הפך את הקביעה ופסק כי יש להבחין בין טיפ שהתקבל באמצעות המסעדה, הנחשב לחלק משכר העבודה, לבין טיפים שניתנו למלצר ישירות מהסועדים, שאינם חלק מהשכר. על כך הגישה האלמנה עתירה לבג"ץ.

מתברר כי בית המשפט עסק עד היום בנושא הטיפים בהיבט של דיני המס רק מהפן של חובת רישום תקבולים על-ידי המעסיק, ולא בהיבט של חישוב הקצבה או שכר העבודה.

הכנסת עבודה

שופטי העליון דנו בשאלה האם ההכנסה מהטיפים שייכת למסעדה או למלצר עצמו. "אם התשר נחשב להכנסה של בית העסק", כתב השופט אשר גרוניס, בהסכמת השופטים אדמונד לוי וסלים ג'ובראן, "לא מתעוררת כל דילמה פרשנית לעניין סיווגו. מבחינת בית העסק, דין התשר כדין התשלום העיקרי אותו הוא מקבל עבור המוצר או השירות. מבחינת העובד, התשר, המגיע אליו דרך המעביד, הוא הכנסת עבודה לפי פקודת מס הכנסה. המעביד יידרש לנהוג בסכום התשר המועבר לעובד כפי שהוא נוהג בכל רכיב אחר של השכר. היינו, תחול לגביו חובת ניכוי מס במקור, תשלום דמי ביטוח לאומי וכדומה".

השופטים הבחינו בין שני סוגים של טיפים - טיפים שעל הסועד חלה חובה מפורשת לשלם לבית העסק, וטיפים שהם בבחינת רשות. עוד הם קובעים כי באופן עקרוני ניתן להכיר בהכנסה מעבודה שאיננה מגיעה ישירות מהמעסיק.

בסופו של דבר הוחלט להכיר גם בטיפים שאין חובה על הסועד לשלמם, והמועברים ישירות מהסועדים למלצרים, כשכר עבודה ולא כמשלח-יד - וזאת במטרה שאלה ייזקפו כהכנסה לזכותם במקרה שיתרחש אירוע המזכה אותם בקצבה מהביטוח הלאומי. זאת, אף אם בגין הכנסה זו לא שולמו על-ידי המלצר דמי ביטוח לאומי. (בג"ץ 2105/06).