אוליבר סטון חוזר בו מההערה האנטישמית: "מתנצל על הערתי"

על אף שהליגה נגד השמצה הודיעה כי היא מקבלת את התנצלותו המתוקנת של הבמאי האמריקני, בחוגים הימניים מסרבים לוותר: קוראים "להחרים את הבמאי אוליבר סטון"

הליגה נגד השמצה, הארגון היהודי המוביל בארה"ב במאבק נגד האנטישמיות, החליט לקבל את התנצלותו של אוליבר סטון על התבטאויותיו האנטישמיות, לאחר שהבמאי הנודע תיקן נוסח של התנצלותו הקודמת, שלא היתה מקובלת על הליגה. עם זאת, נמשכות הקריאות בימין האמריקני להטיל חרם על סרטי סטון. קריאות אלה מופנות בעיקר ליהודים, שהיו המטרה העיקרית של הבמאי בראיון שנתן ל"סאנדיי טיימס" השבוע.

בראיון אמר סטון, כי הלובי היהודי בארה"ב מכוון את מדיניות החוץ של ארה"ב ושיש להעמיד את פעולותיו של היטלר בפרספקטיבה המתאימה. הוא אך אמר, כי "השליטה היהודית במדיה" מסכלת כל דיון הוגן בשואה. "היהודים הם עובדים חרוצים. הם מודעים לכל התבטאות, (הם) הלובי החזק ביותר בוושינגטון", אמר סטון באותו ראיון. "(ישראל) דופקת את מדיניות החוץ של ארה"ב מזה שנים".

עוד אמר סטון בראיון, כי היטלר "חולל נזק הרבה יותר גדול לרוסים מאשר לעם היהודי, 25 או 30 מיליון (נהרגו). היטלר היה פרנקנשטיין, אבל היה גם ד"ר פרנקנשטיין - תעשיניים גרמניים, האמריקנים והבריטים. היתה לו הרבה תמיכה".

בעקבות הסערה העזה שחולל הראיון, פנה סטון ישירות לראש הליגה נגד השמצה, אייב פוקסמן, והתנצל לפניו כך: "אני מסכים ששגיתי באומרי שישראל או הלובי הפרו-ישראלי בוושינגטון הם האשמים במדיניות החוץ הלקויה של ארה"ב. כמובן שזה לא נכון ואני מתנצל על הערתי הפזיזה, שחיזקה את הסטראוטיפ השלילי הזה".

"אני רוצה שתדע שאני מתנגד באופן חד-משמעי לאנטישמיות ולאידיאולוגיות גזעניות אחרות", אמר סטון בשיחתו עם פוקסמן.

ראש הליגה קיבל את ההתנצלות ופרסם את ההודעה הבאה: "אני מאמין שעכשיו (סטון) מבין את הסוגיות והיכן הוא שגה, ובכך מושם קץ לפרשה הזו".

קודם לכן דחתה הליגה התנצלות קודמת של סטון. בהסבירו את הדחיה, אמר פוקסמן כך: "בעוד שסטון מודה עתה שהיהודים אינם שולטים בהוליווד, במדיה או במגזרים אחרים, הוא מתעלם מקביעתו שהיהודים הם 'הלובי הכי חזק בוושינגטון' וש'ישראל זיינה את מדיניות החוץ של ארה"ב'. זה עוד סיפור בדים אנטשימי וקונספירטיבי, שסטון צריך להתנער ממנו".

אילן סטיינברג, סגן נשיא של "האסיפה האמריקנית של נצולי שואה וצאצאיהם", אמר שהתנצלותו של סטון "היתה נחוצה ואנו מקבלים אותה". אך הוא הוסיף: "האם סטון התנצל בכנות או שהתנצלותו אינה אלא ניסיון נואש להגיב על הזעקה שנשמעת מהציבור, זו שאלה פתוחה. הוא ייצטרך להישפט על פי מעשיו והצהרותיו בעתיד".

הימין מנסה לזכות בתמיכת היהודים על רקע ההתבטאויות

אך בעוד שהממסד היהודי מקבל, ברובו, את ההתנצלות, בחוגים ימניים מנצלים את ההזדמנות כדי לקשור את הבמאי לשמאל הקיצוני ולעודד יהודים לזנוח את תמיכתם המסורתית בדמוקרטים.

"אוליבר סטון נמצא בשולי השמאל הקיצוני, יחד עם פינק קוד (ארגון נשים שמתנגד למלחמות) ושמאלנים דתיים כגון לואיס פראחאן וג'רמיה רייט (שלפי התעמולה הרפובליקנית היה בעבר כומר של ברק אובמה)", כתב השבוע האקטיביסט הקונסרבטיבי לארי גרינפילד. " יחד עימם הוא מרחיק לכת עד כדי הבעת תמיכה באויבינו. יש מהם שנודדים כדי להתייצב לצידם של טרוריסטים בעזה, עריצים במזה"ת ודיקטטורים באמריקה הדרומית ואמריקה התיכונה. הם שותים את הלקיר שלהם, מעשנים את הסיגרים של מארחיהם ומכריזים על עצמם כמתנגדים למדינית החוץ האמריקנית".

שלוש שאלות עולות בעקבות פרשת סטון: אחת להוליווד, האחרת לצרכנים האמריקניים והשלישית - ליהודים, כותב גרינפילד.

להוליווד: האם תדחה עיר הסרטים את סטון ואת עמיתיו לדעה, שמתנצלים על ("חטאי") אמריקה לפני אויביה, וחוגגים יחד עימם?

לצרכנים בארה"ב: האם ידחה הציבור האמריקני את האנטי-אמריקניות של סטון ואת משטמת היהודים שלו? האם הצרכנים יצביעו ברגליהם ובארנקיהם כדי לשלול מסטון את נתח השוק שלהם?

וליהודים האמריקניים: האם יוסיפו היהודים לקיים את ההתפכחות הפוליטית האיטית שלהם, ידחו את השמאל עוין ישראל, הזהות היהודית והמדינה היהודית, ויתמכו במדיניות ארה"ב נגד הטרור, שנחוצה לנוכח הגי'האד השלישי...?".