כאשר אושרו מספר תוכניות משביחות בזו אחר זו, מחויבים הבעלים בתשלום היטל השבחה בעבור כל ההשבחות. השאלה כיצד מחשבים את ההיטל במקרה זה העסיקה רבות את בתי המשפט.
בעוד שהיו שצידדו בקביעת ההשבחה לפי ההפרש בין השווי שלפני רצף ההשבחות לשווי שאחריו, פסק בית המשפט העליון בפסיקה תקדימית ומחייבת כי ההשבחה תחושב בעבור כל תוכנית ותוכנית בנפרד (פס"ד פמיני). נשאלת השאלה, מה תהא דרך החישוב כאשר אל בין התוכניות המשביחות משתרבבת תוכנית פוגעת.
כידוע, תוכנית פוגעת מזכה בפיצויים בשיעור מלוא הפגיעה, בעוד שהיטל השבחה אשר נגבה בעת השבחה מהווה 50% משווי ההשבחה. עם זאת, תביעת פיצוי מתיישנת בתוך זמן קצר ורבים המקרים שבעלי הקרקע נותרים ללא פיצוי.
בית המשפט העליון התייחס למקרה כזה (פס"ד בית הכרם) וקבע, כי תוכנית פוגעת קוטעת את הרצף וכי ההשבחה בגין התוכנית שבאה לאחר התוכנית הפוגעת תיגזר מהשווי הפגוע אל מול שווי הקרקע בתוכנית המשביחה.
מקרה דומה נדון בפני השמאי המכריע יצחק ברמן, אשר חרג מהחלטת בית המשפט העליון בפס"ד בית הכרם, ומכאן חשיבותו.
במזרח העיר ראשון לציון, באזור הידוע כ"טרפז צבי פרנק", אושרה בשנת 1970 תוכנית למגורים, ב-1978 הוגדלו זכויות הבנייה ובשנת 1981 שונה הייעוד לשטח ציבורי פתוח ודרכים (תוכנית פוגעת). ב-1995 הוחזר הייעוד למגורים.
השמאי המכריע ברמן קובע שמדובר במקרה ייחודי בו התחייבה הוועדה המקומית כי כנגד הסרת התביעות שהוגשו בעת שייעוד הקרקע שונה לשטח ציבורי, יוחזר ייעוד הקרקע למגורים. לפיכך קבע השמאי ברמן כי לא יהא זה מוצדק לגבות היטל השבחה בגין ביטול הפגיעה, ואימץ את עיקרון "הצדק החברתי" בכך שהתעלם מהתוכנית הפוגעת. באופן זה, גם מי שלא הגיש תביעת פיצויים ולמעשה תביעתו התיישנה - לא ניזוק מהתוכנית הפוגעת.
בדרך דומה הלכה גם השמאית המכריעה דורית פריאל, בשומה שערכה לחלקה סמוכה בגין תוכניות אלו.
הכותבים הם חברי לשכת השמאים. צביקל הוא נציג הלשכה במועצת השמאים, ובעבר יו"ר הלשכה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
