מחילה מפוקפקת לעבריינים כלכליים

מה ערך המשכורות השמנות, ועדות ההשקעה, הכבוד וההדר, אם המוסדיים נרדמים בשמירה?

בשנה וחצי החולפות עבר שוק ההון תהליך התמודדות מואץ עם חברות במשבר. השיא היה הטיפול בפרשת אפריקה ישראל שלו הוקדשו הרבה מאוד מאמצים ומחשבה. אלא שמאז נרשמת נסיגה משמעותית במוטיבציה של מרבית הגופים המוסדיים בהתמודדות עם החברות שעודן במשבר.

נכון להיום, רוב הגופים המוסדיים מאמינים שעיקר משבר האג"ח הקונצרני מאחורינו, ועל מה שהם מגדירים "שאריות" - חברות קטנות ובינוניות שלא עומדות בתשלומים שהתחייבו אליהן, אין טעם לבזבז זמן ואנרגיה.

בהסדרים שנחתמו באחרונה, מחלו לבעלי שליטה שרוקנו את קופת החברה בדרכים מגוונות על כל חטאיהם, ואפילו מסכימים להפוך לשותפים שלהם באמצעות המרת חלק מהחוב למניות. זה גם כאשר ברור שאין בחברה שום נכס ממשי שיכול לשרת את החוב, וגם כאשר אין תרומה אמיתית של בעלי השליטה להסדר.

המצב היום הוא כה קיצוני, עד שגם בעל שליטה שצריך היה להפשיטו מכל נכסיו בתביעות ובהליכי פשיטת רגל, מצליח להתחמק באמצעות עורכי דין מפולפלים ויועצים שמקורבים לאנשי שוק ההון, ששואבים בעצמם מיליוני שקלים מהחברה על חשבון הציבור.

יש אומנם קבוצה קטנה של נציגים מוסדיים שעושה ונלחמת, אבל היכולת שלהם להתמודד עם הריפיון הכללי לא גבוהה.

ואני שואל - על מה ולמה כל דמי הניהול, המשכורות השמנות, וועדות ההשקעה, הכבוד וההדר, וכל המערכות המשומנות של הגופים המוסדיים, אם בסופו של יום במקום לגבות בצורה אסרטיבית את כספי החיסכון הפנסיוני, הם מתנהלים בחוסר מוטיבציה ובריפיון שמאפשר ליועצים ולמקורבים לבשל הסדרים עלובים.

הדברים האלו חמורים במיוחד כאשר בעל השליטה מרשה לעצמו לעשות את אחת מהפעולות הבאות:

משיכת משכורות גבוהות - כאשר ביצועי החברה תחת ניהולו של בעל השליטה התדרדרו והחברה אינה יכולה לשלם למחזיקי אגרות החוב, בעוד הוא חוגג עם שכר מיליונים.

ריקון שעבודים ומצגי שווא - כאשר מתברר שסיפוריו של בעל השליטה לכך שיש לו נכסים "מדהימים" שהכסף מובטח בשעבודים, מתבררים בדיעבד כרחוקים מהמציאות וגם השעבודים מרוקנים מתוכן בעסקאות מפוקפקות.

הכנסת שותף עלום והברחת נכסים - כאשר מתברר שבעל השליטה הכניס שותף לשליטה בחברה - בלי לספר לאיש - והעביר אליו את השליטה בנכס העיקרי של החברה.

עסקאות מפוקפקות בנכסים של החברה עם בעלי עניין - כאשר בעל השליטה מכניס את העסק לחובות בהיקפים אדירים בעסקאות שעשה, אפילו כאלו שעשה עם מקורבים לו - למשל בהלוואות מפוקפקות בריביות של 50% ויותר.

הונאה ויצירת מצג שווא על עסקאות מוצלחות - כאשר בעל שליטה מוציא דיווחי סרק על עסקאות גרנדיוזיות שהתבררו כריקות מתוכן ממשי, רק כדי ליצור את האשליה שיש עסק אמיתי מאחורי מסך העשן שהוא מפזר.

עסקאות מפוקפקות באגרות החוב של החברה - כאשר בעל השליטה עושה בעצמו ובאמצעות החברה עסקאות עלומות באגרות החוב של החברה - רוכש אותן במחיר נמוך, מוכר אותן ומגדיל חזרה את החוב, מסתיר מידע בנוגע לעסקאות האלו, משתמש באנשי קש כדי להעביר החלטות באסיפות מחזיקי אגרות החוב, ומה לא.

אני סבור שאנשים כאלו - מבחינתי עבריינים כלכליים - לא צריכים להמשיך ליהנות מכספי ציבור והמקום הראוי עבורם הוא מאחורי סורג ובריח. צריך ללמוד מהתמודדות אנשי החוק ושוק ההון האמריקאי, אשר במקרים המתאימים מנהלים מהלכים משפטיים אסרטיביים עד לכדי פשיטת רגל בעלי שליטה שמעלו בכספי ציבור ואפילו מאסרים בפועל.

הדבר האחרון שצריך, זה לתת לבעלי שליטה עם ניסיון שלילי מוכח, להמשיך ולחגוג עם כספי החיסכון הפנסיוני שלי ושלכם.

לא יעזרו מסקנות הוועדות, ולא יעזרו תיקוני החקיקה שמוביל פרופ' גושן, אם אנשי שוק ההון לא יפנימו שהם צריכים להילחם על הכספים שנתנו ולא רק להגיע להסדרים בכל מחיר לגביהם.

גילוי נאות - עו"ד אופיר נאור הוא בעלים ושותף במשרד עוה"ד נאור - גרשט, עורכי דין, שמייצג מחזיקי אגרות חוב במספר חברות, ונטל חלק פעיל במספר הסדרי חובות ותהליכי מימוש חובות, לרבות בהסדר החובות באפריקה ישראל.