שטייניץ, אל תתערב בריבית!

לפני כ-15 שנים ביקר בישראל ז'ק דה לרוזייה. הוא כבר היה אז שבע קרבות ובעל ניסיון עצום. לא מדובר חלילה על לחימה בשדות הקרב הקונבנציונליים, אלא בדו-קרבות ומאבקים בין כלכלנים ובין שרי אוצר לנגידי בנקים מרכזיים. גם אלה יכולים להיות אכזריים לא פעם.

דה לרוזייה הגיע כאורח בנק ישראל והנגיד דאז יעקב פרנקל. את האחרון הכיר שנים אחדות קודם לכן, כשגייס אותו לכהן כראש המחקר והיועץ הראשי לקרן המטבע הבינ"ל, בראשה עמד. לפני כן כיהן דה לרוזייה, בין היתר, כנגיד הבנק המרכזי של צרפת.

ביקורו בארץ היה בעיצומו של ויכוח מתמשך בעניין גובה הריבית. בנק ישראל היה אז בתוך עין הסערה. הניסיון לשכנע את הציבור, התעשיינים ומשרד האוצר, כי יש חשיבות רבה בהפחתת האינפלציה לשיעור המקובל במדינות המערב (פחות מ-3%) נתקל במקרה הטוב בגיחוך ובביטול ובמקרה השכיח בהאשמות כי בנק ישראל הוא כמעט אויב העם כאשר במדיניות מוניטרית מרסנת הוא מביא לפגיעה בתוצר ובתעסוקה.

רבים לא האמינו כי ניתן באמת להפחית את האינפלציה לשיעורים המוכרים לנו היום, והעדיפו "מעט" אינפלציה עם שיעורי צמיחה ותעסוקה גבוהים יותר כאילו ניתן באמת להבטיח כי אינפלציה של 15% או אף 5% לא תהפוך במהרה לתהליך הרסני, כפי שכבר הכרנו עשור קודם לכן. הוויכוח והמאבק לא פסחו על שרי האוצר ומנכ"ליו. להיפך, אלה לא חסכו מבנק ישראל והנגיד את שבט לשונם ואיומיהם. כאשר הגיע לכאן דה לרוזייה, המאבק היה באחד משיאיו הבלתי מפוארים, והאורח היה מודע לכך כמובן.

שטייניץ והריבית

ומדוע אני מטריח אתכם בסיפור ישן זה? ובכן, אתמול (א') התבשרנו כי שר האוצר, יובל שטייניץ, התבטא בדיון סגור, כי ראוי שהנגיד יימנע מהעלאה נוספת של הריבית לאור ההשלכות השליליות על שער החליפין, הצמיחה והתעסוקה. אני גם מניח מניסיוני ארוך השנים כי מדובר בהדלפה מכוונת על דעת שר האוצר.

במצבים כגון אלה, ניתן לומר כי לשר האוצר ומשרדו יש זכות מלאה להביע דעתם, גם אם היא מנוגדת לזו של הבנק המרכזי, שהרי גם לנגיד יש לא פעם דעות המנוגדות לאלה של שר האוצר והוא מביע אותן בממשלה או בציבור, כיועץ הכלכלי של הממשלה. אלא שלא זה המצב. רק לאחרונה הועבר חוק חדש לבנק ישראל, המבסס את עצמאות הבנק וקובע את אחריותו העיקרית - יציבות מחירים.

מוטב לו לשר האוצר להימנע מוויכוח או דיון ציבורי בנושא הריבית, שיחליש את אפקטיביות המדיניות המוניטארית ואולי גם את הנגיד. האמת היא שבמצב הכוחות הנוכחי, ייתכן שאמירות כאלה מצד שר האוצר יפגעו דווקא בו עצמו.

לקח מצרפת

והנה הסיפור שסיפר לנו ז'ק דה לרוזייר כשביקר בארץ. ביום שנכנס לתפקידו כנגיד הבנק המרכזי של צרפת (בשנת 1987) הוא הגיע לביקור בלשכתו של שר האוצר, אדוארד בלאדור. האחרון בירך אותו והודיע לו כי הם עומדים לקיים ריב ציבורי בעניין גובה הריבית, כאשר הוא כשר אוצר יתנגד להעלאת הריבית בעוד הנגיד החדש יבקש להעלות אותה (מה שנדרש באותה עת כנראה).

לאחר הוויכוח, הוסיף ואמר שר האוצר, כי הנגיד הטרי יעלה את הריבית כפי שרצה ויבטא בכך את עצמאותו ועוצמתו של בנק המרכזי אל מול משרד האוצר, בענייני אינפלציה ויציבות פיננסית. כך, אמר בלאדור, יבינו כולם מהי עצמאות הבנק המרכזי ויעריכו את הנגיד החדש. סיפור אמיתי.

סטנלי פישר, במעמדו הנוכחי, אינו זקוק למריבות עם שר האוצר (אולי אפשר להפוך דווקא את היוצרות, כמו במחזה של מולייר...).

ובאשר לריבית - אני מניח כי יש מקום להמשיך ולהעלות אותה בהדרגה ובמתינות. אחרי הכל, מדובר בריבית ריאלית שלילית, תופעה לא בריאה ולא רצויה גם להבטחת יציבות וגם לצמיחה בת קיימא.

* הכותב כיהן בעבר כחבר הנהלת בנק ישראל