מיומנו של איש היי-טק: מהו חלומו של כל סטארט-אפיסט?

מהו חלומו של כל סטארט-אפיסט? הוא נמצא בעסק הזה בשביל דבר אחד ויחיד - האקזיט הדמיוני. אם לא החלום הנכסף על האקזיט המרשים, הרי שכבר מזמן היה פותח הסטארט-אפיסט המצוי בית קפה קטן בגבעתיים או הופך למורה למדעים בגבעת אולגה.

אם כולם יודעים את הסוד הגלוי הזה, מדוע אף אחד לא מוכן להודות בו?

חבריי הטובים לתעשייה פיתחו שיטות וטכניקות שונות בשביל להצטדק ולהסתיר את החלום הפופולרי כל-כך.

הצדקן. קל להבחין בו, הולך בין הבריות ודואג להוציא את סיפור צדקנותו לאור. "אני?" ישאל בפליאה, "אני לא פה בשביל האקזיט". "אני פה בשביל האתגר הענקי, אנחנו רוצים לבנות פה את הנוקיה הבאה".

היזם. טיפוס זה יציג את עצמו בתוספת המילה "סדרתי". הוא בכלל פה בגלל הריגוש שביזמות. מגיל 10 התחיל ליזום עם דוכן לימונדה שהקים ליד המתנ"ס, והיום הוא מקים סטארט-אפים בקצב מסחרר. הכסף לא מעניין אותו, רק מספר המיזמים שהקים. כששואלים אותו כמה מ-12 המיזמים שלו הגיע לאקזיט, הוא יספר רק על המיזם השלישי, זה שנמכר ב-17 אלף דולר לאיש עסקים אלמוני מנתניה. שאר המיזמים יתאדו כלא היו. באופן סדרתי, כמובן.

השקרן. את השקרן מוטב שתכירו אישית, כי אם לא כן, אתם עלולים ליפול ברשת השקרים שטווה. "איזה אקזיט בראש שלך? אני לא צריך את הכסף. כסף בכלל לא מעניין אותי". יתכן שהעובדה שכבר שנתיים הוא גר אצל ההורים בסלון קטן ברמת גן, לא מצליח לגייס כסף למיזם, ומציע תמיד שאתה תשלם על הקפה, עשויה להפליל אותו.

הבכיין. בו יש לחשוד תמיד. ראשית, רוב הבכיינים הם באמת בין יחידי הסגולה שעשו אקזיט וחלקם אפילו אקזיטים גדולים. שנית, הבכי הוא סוג של מיסוך מתוחכם שתפקידו להסתיר את ערימות המזומנים שגרף הבכיין. אז בפעם הבאה שחברכם הטוב יספר שקשה לו ויתלונן כמה מעיק תזרים המזומנים של המיזם הקטן שלו, או יפחית בערכה של המכירה האחרונה ("מאד התאכזבנו מהמכירה לאורקל, חשבנו שאנחנו שווים לפחות פי 3 יותר") - דעו כי נתקלתם במזיל הדמעות.

אני. ויש אותי. אני מאמין שצריך לבוא כל בוקר לעבודה עם חיוך, לאהוב את מה שאני עושה ולקפוץ על כל אתגר טכנולוגי או עסקי כמוצא שלל רב. אני עושה את עבודתי בנאמנות ובשקידה, בעמל רב ומתוך אמונה עמוקה. נו טוב, בואו ונשים את הכול על השולחן: אני פה בגלל האקזיט, בשביל האקזיט, מכיוון שאני מאמין באקזיט שיבוא.

אני רוצה שיפלו עלי כבר ערימות המזומנים הירוקות, ושאוכל סוף-סוף לצאת לטיול שלי למפלי האיגואסו בדרום אמריקה.

הכותב הוא יזם, מנהל ויועץ בתעשיית ההיי-טק