קשה להיות סטודנט בישראל: הוצאות של כ-50 אלף שקל בשנה

קרוב ל-50 אלף שקל מוציא סטודנט ממוצע בכל שנת לימודים מעבר להוצאה על שכר הלימוד - בעיקר על דיור, מזון, תחבורה ותקשורת ■ 28% מהסטודנטים גרים בבית ההורים

עשרות אלפי שקלים מוציא סטודנט ממוצע במהלך שנת לימודים אחת על דיור, תחבורה, מזון וגם בילויים - מלבד הוצאות שכר הלימוד הנכבדות בפני עצמן; בין 36 אלף ל-49 אלף שקל (בחישוב 10 חודשי לימוד) - עד פי חמישה מעלות שכר הלימוד עצמו (כ-10,000 שקל לכל הפחות).

הנתונים נאספו במחקר שערכו מכון המחקר "פאנלס" וחברת הפרסום והשיווק לצעירים "לעומק התודעה", ובו נשאלו מעל 300 סטודנטים לתואר ראשון בנוגע לכמות ההוצאות החודשיות שלהם בתחומים שונים, באמצעות פאנל המשיבים האינטרנטי Panel4all.

28% מבסטודנטים גרים בבית ההורים ובכך חוסכים את עלויות השכירות וקניית המזון השוטפת לביתם; בקרב מי שאינם גרים בבית ההורים, 32% ציינו כי הם מקבלים עזרה בהוצאות הדיור, וכ-40% מקבלים עזרה מההורים בהוצאות המזון.

אבל גם סעיפים אחרים הם סעיפים שמכבידים על הסטודנטים אך לא ניתן היום להסתדר בלעדיהם: הוצאה על טלפון סלולרי והוצאה על חיבור לאינטרנט הן הוצאות של מאות שקלים בחודש.

"עבור תחבורה מוציאים הסטודנטים מאות שקלים בחודש, ולאחריה בתור - הוצאות הסלולר, שעבורן נעזרים כשליש מהסטודנטים בהוריהם בתשלום החודשי", מספרת שרית שטרנברג, סמנכ"ל המחקר בפאנלס.

11
 11

ההורים מממנים

באילו תחומים נעזרים הסטודנטים בהוריהם? קרוב למחציתם - בהוצאות המזון (47%), 43% בהוצאות הדיור (חלק ניכר מהם מתגורר עם ההורים), שליש מהנשאלים נעזר בתשלום חשבונות הסלולר, ו-27% נעזרים בהורים בהוצאות התחבורה והאינטרנט. כחמישית ממשתתפי הסקר נעזרים בהוריהם ברכישות חד-פעמיות של מחשב וציוד אלקטרוני ומשרדי.

תחום הבילויים הוא התחום בו הסטודנטים נעזרים הכי פחות בהורים; הסטודנטים אף מאמינים כי בתחום הזה יהיה להם קל יותר לקצץ במקרה הצורך, כפי שמעידים קרוב למחצית הנשאלים.

"ניתן לראות שחלק גדול מהסטודנטים לתואר ראשון בישראל גרים בבית הוריהם ונתמכים על-ידם", אומר זיו פופלבסקי, מנכ"ל ובעלים משותף בחברת לעומק התודעה, "דבר המאפשר להם להתפנק בבילויים וברכישות נוספות המוגדרות כמותרות ופינוקים. למרות שזה הדבר הראשון אותו יקצצו הסטודנטים אם יתבקשו לחסוך בהוצאות, הם נמצאים בתקופה בחייהם שעדיין אין להם מחויבות ברמה המשפחתית, מבחינתם הם מרכז העולם, ומאוד חשוב להם לפנק את עצמם כתגמול על התקופה הקשה שהם משקיעים בלימודים. לכן קהל זה מהווה מקור משיכה גדולה בעיני המשווקים".

"כאשר נקודת ההתחלה היא פעמים רבות עבודה במשמרות ותקציב לא גבוה", אומר איציק אליאסי, אחראי מגזרי צמיחה (צעירים, חיילים וסטודנטים) בבנק לאומי, "חשוב מאוד לבנות פרופיל הכנסות - משכורת, מלגות, העברה בנקאית מההורים ועוד - ופרופיל הוצאות מפורט, כדי להימנע מחריגות ומהפתעות לא צפויות".

באמצעות אורי היימן, מנכ"ל חברת "אוצר" ייעוץ ואימון כלכלי, מגיש "גלובס" את המספרים - ואת השיטות לצמצם בהוצאות עבור כל סעיף.

דיור: ההוצאה החודשית הכבדה ביותר: 2,000-3,500 שקל

22
 22

בקרב הסטודנטים שלא גרים אצל ההורים, מדובר על עלויות של בין 2,000 ל-2,500 שקל - כך השיבו 24% ממשתתפי הסקר. כ-20% משלמים עד 2,000 שקל, ו-16% - בין 2,500 ל-3,500 שקל. 28% מהנשאלים, מתברר, מתגוררים בבית הוריהם - ולכן פטורים לכל הפחות מן הסעיף הנכבד הזה.

- איך לחסוך?

אורי היימן מחברת "אוצר" ממליץ:

* שותפים לדירה: דירת שותפים מוכיחה את עצמה כחסכונית, מעצם ההסתפקות בחדר מגורים אחד וחלוקת שאר מתקני הדירה וההוצאות הקבועות בין מספר שותפים. רצוי לחפש את הדירות הפחות מבוקשות, קומות גבוהות ללא מעלית וכדומה.

* דירה לטווח ארוך: בעל נכס ישמח להתעסק כמה שפחות עם מציאת דיירים חדשים, לכן נקודת לחץ במשא-ומתן יכולה להיות הנכונות שלכם לגור בדירה משך כל שנות הלימודים.

* סבסוד מקומי: ערים מסוימות, כמו ירושלים, מעודדות סטודנטים להגיע וללמוד באמצעות סבסוד שכר דירה באזורים מסוימים - סבסוד שיכול להגיע למאות שקלים בחודש עלות.

* עלויות נלוות: במשא-ומתן על השכרת הדירה יש לנסות ולהפחית עד כמה שניתן את העלויות הנוספות לשכר דירה, כגון ערבויות בנקאיות (להתעקש על ערבות בסכום נמוך כמה שיותר או להציע חלופות כמו המחאות ביטחון במקום, חתימה של הורים כערבים וכו'), העמסת ביטוחים על בעל הנכס וכדומה.

* מיקום: ברור הדבר שעלות השכירות של דירה בבאר-שבע למשל זולה יותר מאשר בתל-אביב; גם שיקולים כאלה כדאי להביא בחשבון במכלול השיקולים לבחירת המוסד הלימודי.

תחבורה: הוצאה כבדה ובלתי נמנעת של מאות שקלים בחודש

33
 33

סעיף התחבורה אינו נפקד מרשימת ההוצאות של מרבית הסטודנטים - בין אם מדובר באחזקת רכב פרטי, על כל המשתמע ממנה, ובין אם הסטודנט נעזר במערך התחבורה הציבורית (רכבת, אוטובוסים).

ההוצאה אינה מבוטלת: 30% מהסטודנטים משלמים מעל 500 שקל בחודש כדי להגיע ממקום למקום. 29% משלמים 200-300 שקל, 22% - 300-400 שקל, ו-14% מוציאים 400-500 שקל בחודש.

- איך לחסוך?

* תחבורה ציבורית: למרות הסרבול והקושי, מומלץ להשתמש בתחבורה ציבורית עד כמה שניתן. כרטיס מוזל לתחבורה עירונית - כמו "סטודן" או "חופשי חודשי" - יהיה לרוב הפתרון הזול ביותר.

* אופניים: אם ניתן להתנייד על בסיס אופניים או קורקינט חשמלי - מה טוב.

* נסיעה בקבוצות: מומלץ לגבש קבוצות נסיעה של סטודנטים ברכבים פרטיים, שיערכו ביניהם תורנויות רכב או יחלקו בהוצאות הדלק.

טלפון ואינטרנט: פחות יקר מדיור, יקר כמעט כמו אוכל

44
 44

התקשורת היא דבר יקר, והסטודנט הממוצע מוציא על סלולרי ואינטרנט יחד כ-500-600 שקל בחודש. סעיף הסלולרי הוא הסעיף הכבד יותר, ו-80% מהסטודנטים מוציאים עליו 200-400 שקל. מיעטום מוציא יותר מזה, עוד פחות מוציאים בין 600 ל-800 שקל. 13% מאמינים שזו ההוצאה שקל ביותר לחסוך בה, אם רק רוצים.

האינטרנט עולה להם בדרך-כלל לא יותר מ-100 שקל לחודש, כאשר 16% כלל לא משלמים עבור אינטרנט, ומנצלים ככל הנראה אלטרנטיבות גלישה אחרות.

- איך לחסוך?

"הטריק האמיתי הוא לדבר כמה שפחות", ממליץ אורי היימן:

* מסלולי סטודנטים: יש לבדוק מסלולים, תוך ניצול הטבות סטודנט שמציעות החברות השונות - הן בסלולר והן באינטרנט.

* גלישה חינם: ניצול אלטרנטיבות חינמיות לגלישה, כמו עמדות המחשב הפזורות במוסדות הלימוד השונים.

* פלאי הטכנולוגיה: שימוש בטכנולוגיות "חינמיות" כמו skype.

בילויים: דל בהוצאות וקל לקיצוץ

סעיף הבילויים הוא הראשון שבו יקצצו הסטודנטים בהתאם למצבם - כך על-פי מה שהעידו 48% מנשאלי הסקר. זו אולי הסיבה לכך שקרוב למחצית הנשאלים מוציאים 250-500 שקל על סעיף זה, ו-35% מוציאים אף פחות מכך. רק 14% מוציאים מעל לסכומים אלה על תרבות ופנאי.

קרוב למחצית הנשאלים מאמינים כי יוכלו לקצץ בסעיף זה בהתאם למצבם בקלות יתרה, לעומת סעיפים אחרים.

- איך לחסוך?

היימן ממליץ להגדיר מסגרת תקציב ברורה לבילויים ולתרבות, וכך לשמור על גבולות סבירים ללא בורות מיותרים. "גם לשתות בירה זולה יותר יכול להתברר כלא רע בכלל", הוא אומר.

* חפשו הנחות: אליאסי מבנק לאומי מוסיף: "זכרו לשאול בכל מקום האם יש הנחות לסטודנטים. לא תאמינו לפעמים איפה תזכו להנחה, רק בגלל היותכם סטודנטים".

מזון ומחיה: 20% מוציאים יותר מ-1,000 שקל בחודש

55
 55

לא רק הצבא צועד על קיבתו - יעיד כל סטודנט ממוצע עד כמה האמרה הזו תקפה גם לגביו. הסטודנטים משתתפי הסקר התבקשו להעריך את סך ההוצאות עבור אוכל, כולל אוכל בחוץ. 32% מהם השיבו כי הם מוציאים 500 עד 700 שקל על סעיף זה. 28% מוציאים פחות מ-500 שקל על אוכל, 20% - מעל 1,000 שקל, ו-18% - בין 700 ל-900 שקל. 8% מכלל הנשאלים סבורים כי זה הסעיף הראשון לקיצוץ בהוצאות במידת הצורך.

הנתון המעניין ביותר הוא זה שמגלה עד כמה נסמכים הסטודנטים על שולחנם של הוריהם - כמעט מחציתם נעזרים בהם.

- איך לחסוך?

תקציב סביר לאדם יעמוד על כ-600 שקל לחודש. כיצד תחסכו?

* איפה קונים: מומלץ לרכז את הקניות לפעם בשבוע, רצוי כמובן ברשת זולה.

* כריך מהבית: כדאי להכין סנדוויצ'ים (או אוכל אחר) בבית, ולא להתפתות לאכול קבוע בקפיטריות או בחוץ.

אלקטרוניקה וציוד משרדי: כ-2,000 שקל בשנה

66
 66

בניגוד לשאר הסעיפים, התבקשו כאן הנשאלים לתת הערכה שנתית ולא חודשית - שכן לרוב מדובר ברכישות חד-פעמיות ולא בהוצאה מתמשכת. 16% "סימנו" אותה כהוצאה שבה יוכלו לחסוך בקלות יתרה.

32% מוציאים בין 500 ל-1,500 שקל בשנה. 25% מוציאים פחות מ-500 שקל, ו-22% - בין 1,500 ל-3,000. אחוז גדול יחסית (9%) התקשה לכמת את הוצאותיו.

ומה עם ספרי לימוד, מחברות ושאר ציוד משרדי? הרוב הגדול - 60% - מוציאים על כך פחות מ-500 שקל בשנה. 23% מוציאים עד 1,000 שקל, ו-10% - בין 1,000 ל-2,000.

- איך לחסוך?

* מבצעים: ציוד משרדי אינו מתכלה ואינו מתקלקל, ולכן כדאי לנצל מבצעים כמותיים.

* ספרי לימוד: כדאי לרכוש משומשים. השאלה מהספרייה ודאי מומלצת, כמו גם התייעצות עם סטודנטים מהשנה מעליכם - לגבי שימוש בספרים מסוימים וחוסר שימוש באחרים.

* הימנעו מהדפסות: כסף רב מוקצה לטובת צילום והדפסה. חשבו פעמיים על כל הדפסה.

מבצעים לסטודנטים

* הלוואה לדיור: כלל מימון מקבוצת כלל ביטוח מציעה הלוואה לשכר דירה. מדובר בתוכנית מימון חודשית ל-12 חודשים המעניקה לסטודנט 1,500 שקל בחודש לשם תשלום שכר הדירה. ההחזר מתחיל כעבור שנה בפריסת תשלומים נוחה, המותאמת אישית ליכולת ההחזר.

* פיננסים: בנק לאומי משיק משחק ב-facebook: על הסטודנטים יוטלו משימות מגוונות ומאתגרות במרחב הפיסי והווירטואלי, שכרוכות מן הסתם בגריפת מספר "לייקים" גדול, צבירת כסף וירטואלי ולבסוף - סיכוי לזכייה בפרסים כספיים של 2,500 עד 10,000 שקל למחזיקי חשבון סטודנט בבנק. עוד בלאומי: בפתיחת חשבון סטודנט מקבלים 1,500 שקל במתנה ב-36 תשלומים חודשיים (או 1,300 שקל בתשלום אחד).

* אשראי: סטודנטים שיפתחו חשבון בדיסקונט ויזמינו כרטיס אשראי "מפתח סטודנטים", יקבלו שוברי שי בסך 100 שקל במגוון רשתות מובילות. מי שיפתח הוראת קבע לתוכנית חיסכון בסך 250 שקל ומעלה לחודש, יעביר משכורת חודשית מעל 1,000 שקל או יעביר לחשבון תיק השקעות בסך 25 אלף שקל ומעלה, יוכל לבחור לילה זוגי בצימר, שוברי שי בסך 250 שקל או הנחה למרכזי ספורט בקמפוסים.

* תחבורה: חברת הנסיעות מטרופולין מציעה לסטודנטים מסלולים מוזלים: אשכול דרומי (רלבנטי לאוניברסיטת בן-גוריון ולמכללות באזור) - מנוי המאפשר נסיעה חופשית בקווי מטרופולין בדרום ב-50% הנחה: כרטיס סמסטריאלי - 1,021 שקל, כרטיס שנתי - 2,502 שקל. ניתן לשלם ב-5 תשלומים.

* מדיה: HOT מציעה "טריפל סטודנטים" - חבילה הכוללת כבלים (ממיר, בסיס 3 חבילות), תשתית אינטרנט במהירות 1.5/150 (לא כולל ספק) טלפון קו לייט (12 אגורות לדקה לנייחים), בעלות חודשית של 245 שקל בהתחייבות לשנה. מחיר התקנה: 179 שקל. 013 נטוויז'ן מציעה אינטרנט במהירות 2.5, 5, 10 ו-12 מגה ב-10 שקלים לחודש למשך חצי שנה. בתום חצי השנה התשלום החודשי יעלה ל-29-79 שקל.

* ציוד משרדי: חברת 3M האמריקנית מציעה 20% הנחה על מגוון מוצרי המותגים "פוסט איט" ו-"סקוטש" ברשת קרביץ, ומבצע 3+1 מתנה (הזול מביניהם) על מגוון מוצרי אותם מותגים באופיס דיפו.

* ציוד אלקטרוני: iDigital, נציגת Apple בישראל, מעניקה לסטודנטים שירכשו Mac מדפסת משולבת של Canon במתנה ומגוון הטבות נוספות - 120 שקל הנחה על מגוון תיקי לפטופ, רמקולים למחשב בהנחה, אחריות חינם ועוד. ב"עולם הקולנוע" 20%-30% על מסכי טלוויזיה, מסכי מחשב, מחשבים ניידים ומערכת קולנוע ביתית.