שי אגסי משיב אש: חרל"פ מפחד - ואני מבין אותו. הוא שייך לעבר

אני מכיר היטב חששות הנובעים מקיבעון של אנשים: ההתנגדות לשינוי נובעת מהפחד מהלא-נודע, מהידיעה שהעתיד מעבר לפינה, ומהחרדה של ענקי העבר שעומדים לאבד משהו

מאמרו התוקפני ורצוף אי-הדיוקים של מר חרל"פ אינו מפתיע: לא היה לי ספק שמובילי עולם הרכב המסורתי יחששו מאוד מהרכב החשמלי, כל עוד לא ייקחו בו חלק. לא היה לי ספק שינסו לשמר את הקיים למרות חסרונותיו הרבים, מתוך פחד משינוי.

כמו כל מעבר לחשמל שראתה האנושות, גם תהליך המכונית החשמלית יהיה מהיר וחסר פשרות. כך ראו סוחרי הנפט לתאורה את השוק שלהם מוחלף במנורות חשמל, סוחרי הקרח למזון הוחלפו במקררים, הדואר באי-מייל, הדיסקים במוזיקה דיגיטלית, ובאחרונה החלו להתחלף העיתונים והספרים באייפדים. כל חברה שהתעקשה להפיץ את שירותי הדור הישן במולקולות במקום פתרון אלקטרוני טוב יותר, נעלמה תוך פחות מעשור. כולנו רואים כי עלויות רכיבי החשמל ממשיכים לצנוח, ובמקרה שלנו ב-50% כל שנתיים. אם מר חרל"פ "לא אוהב" את המודל העסקי שלנו, שיחכה שנה...

מר חרל"פ לא לבדו בניתוח שוק מבוסס עבר. ב-1878 נבנה מגדל אייפל שהואר בהמצאה החדשה של אותם ימים - המנורה החשמלית. היא גרמה לפרופסור ידוע באוקספורד לחזות כי "לאחר שהתערוכה תיסגר, ייסגר איתה האור האחרון בפריז". לורד קלווין, שהיה ראש האקדמיה למדעים של אנגליה, חזה שמכונות כבדות מאוויר לא יעופו אף פעם ושהרדיו הוא תופעה זמנית. גם קונגלומרט AT&T חזה כי שוק הסלולר העולמי יסתכם בפחות ממיליון משתמשים (כנראה שכולם התרכזו באחרונה בחלק הצפוני של תל-אביב). בקיצור, מר חרל"פ משתייך לקבוצה מכובדת. בכל זאת, אענה כאן על חלק מטענותיו התמוהות.

מחיר זול ונוחות מוכחת

הבטרייה ברכב החשמלי היא רכיב מתכלה, ממש כמו נפט, רק ללא זיהום. בעבר ניסו יצרני הרכב למכור את הסוללה יחד עם הרכב, מה שהפך מכוניות חשמליות ליקרות. בעולם הדלק זה אחרת: המכונית לא נמכרת עם מלאי דלק לשמונה שנים, מה שהיה הופך גם אותה ליקרה מדי. ההפרדה בין בעלות על הרכב לבעלות על הסוללה מייצרת הקבלה למצב אותו מכיר הנהג היום - הוא קונה רכב ומשלם על הנהיגה השוטפת כשהוא נוסע, לא מראש. הפרדה זו גם מאפשרת לנהג לא להיות תלוי בטעינת סוללה כשהוא רוצה לנסוע מרחק ארוך מטווח הסוללה. התשתית שלנו מאפשרת להחליף סוללה בתהליך אוטומטי פשוט שלוקח פחות זמן מתדלוק. הנוחות, אם כן, מוכחת. והמחיר? מחיר קנייה ותחזוקה של רכב חשמלי יהיה זול יותר מזה של מכונית המונעת על-ידי דלק. זה כל הרעיון.

חיי הסוללה

מכיוון שהנהג הוא לא בעל הסוללה, כל מסע ההפחדה לגבי אורך חיי הסוללה לא רלוונטי למכוניות של Better Place. הנהג תמיד יקבל סוללה בעלת יכולת למרחק מובטח המתאים לחוזה עליו הוא חתם. להיפך, אותו נהג יקבל סוללות טובות יותר עם הזמן כאשר הטכנולוגיה תשתפר.

העולם כבר הבין

מעבר לנהיגה חשמלית שנראה לא פעם עתידני, נראה כעובדה מוגמרת בתערוכת הרכב בפריז לפני שבוע. אם לפני שלוש שנים נשיא המדינה ואנוכי חיפשנו חברה אחת שתפתח רכב חשמלי עבור ישראל, בתערוכה האחרונה לא הייתה חברה אחת שלא הציגה רכב חשמלי, כולל חברות הרכב אותן מייצג מר חרל"פ. אגב, אחת מאותן החברות, מיצובישי, הצליחה לפני כשני עשורים להפוך למובילת שוק בישראל ולנשל את סובארו משליטה חסרת עוררין, בזכות חידוש מהפכני: חלונות חשמליים. אם כל-כך הרבה ישראלים קנו בזמנו מיצובישי בשל חלונות חשמליים כלולים במחיר, תארו לעצמכם איזה שינוי יתחולל כאשר כל הרכב יהיה חשמלי, מהיר, נקי וזול יותר.

פיתוח מקומי במימון פרטי, וגאווה ישראלית

כל ההשקעה בתשתית של Better Place מומנה מכספים פרטיים, בפיתוח שכל ישראלי יכול להיות גאה בו. מאות מהנדסים ישראלים ועשרות חברות ישראליות מעורבים בפיתוח הזה. גם הפריסה של תשתית הטעינה וההחלפה נעשית ללא סיוע כספי ציבור מתוך השקעות שרובן (פרט להשקעת עידן עופר והחברה לישראל) נעשות מכספי משקיעים מחו"ל. פרויקט זה מממש את חזון ממשלת ישראל להשקעות עתידיות בתעשייה למטרות יצוא, וכן לעידוד מעבר לרכבים ללא זיהום בשל היתרון למדינה בחיסכון יבוא נפט וניקיון האוויר בערים.

מה גודל ההשקעה בתשתית זו? ובכן, עלות הפתרון זהה להיקף ההוצאה של נהגי ישראל על שבעה ימי דלק. שבוע אחד של דלק ואנחנו יכולים להראות לעולם איך להתנתק מנפט. אולי באמת תעשיית הרכב, כולל החלק הישראלי שלה, מעדיפה להגן על הנפט?

הלוגיסטיקה האמיתית

התסריט הלוגיסטי המתואר של שינוע מסורבל של סוללות, תמוה. ברור מתיאורו של מר חרל"פ כי הוא אינו מבין את טבע הפתרון של Better Place. אין אנו מוציאים סוללות באמצע הכביש ומסיעים אותן. מכוניות חשמליות יטענו רוב הזמן בעת החניה בבית או בעבודה, מקום בו כולנו מחנים את הרכב כעשרים שעות ביום. רק בפעמים בהן אנו נוהגים מרחק של יותר מ-160 ק"מ בנהיגה ללא עצירה (מרחק נסיעה מתל-אביב לירושלים וחזרה), רכבים יעברו באחת מעשרות התחנות הנבנות כעת ברחבי המדינה ויחליפו סוללה ריקה באחת מלאה.

היתרון הגדול של חשמל על פני דלק היא היכולת שלנו למלא את הסוללה בתחנה ללא צורך בשינוע, וסוללה זו תיכנס לרכב אחר 30 דקות לאחר מכן. מכיוון שכל תחנה מחזיקה כ-15 סוללות המספיקות לפעילות רציפה, יחס התחנות למכוניות הוא תחנה אחת ל-2,500 מכוניות חשמליות - יחס של פחות מסוללה אחת ברשת לכל מאה מכוניות על הכביש, כאשר כל הסוללות נמצאות בתחנות ההחלפה.

סוללת הקסמים הדמיונית

מר חרל"פ אומר לנו שעוד מעט תהיה סוללה שתוכל להסיע אותנו מרחק של טנק דלק, 600 ק"מ, ונוכל לטעון אותה בקלות בפחות זמן משלוקח לנו למלא טנק דלק, משהו כמו חמש דקות. לצערנו אין סוללה כזו עדיין, כי לו הייתה כבר היינו משתמשים בה. אבל בואו נבדוק את הפיזיקה מאחורי טענותיו של מר חרל"פ: כדי לנסוע 600 ק"מ אנו צריכים סוללה של כמעט 100 קווט"ש. אם נשאיר דקה לחיבור וניתוק, יש למלא אותה בארבע דקות. לפי חוקי פיזיקה בסיסית אנו יודעים כי דרוש כבל של 1.5 מגה וואט לביצוע טעינה זו. כבל כזה נמצא בבסיסו של בניין האמפייר סטייט בניו יורק... כך שאני לא בטוח שאף אחד מאיתנו היה מחבר כבל כזה למכונית שבה יושבים ילדינו בכיסא האחורי גם אם הייתה ברכבו סוללת קסמים.

זעקת מונופול?

כלמוביל של חרל"פ מוכרת כלי רכב בכ-6 מיליארד שקל בשנה. ברור מדברי מר חרל"פ כי הוא רואה את המכונית החשמלית כחלק מאותו שוק מכוניות, שכן אם לא, מדוע הוא צריך להיות מודאג כל-כך מהשפעת המכונית החשמלית על שוק המכוניות? אני מסכים עמו כי המכונית שלנו צריכה להיות תחרותית גם באיכות וגם במחיר בהשוואה ליונדאי או למיצובישי ממוצעת. לכן, מוזרה "זעקת המונופול" מול חברה שטרם לקחה שקל אחד מכיסו של אף אחד. בנוסף, תמיד אמרנו כי אנו שמחים לספק שירותי טעינה לרכב החשמלי העירוני של חברת מיצובישי, כאשר ימכרו אותו בישראל. כך שאם בהמלצות עסקינן, אולי כדאי שמר חרל"פ יחפש דרך לשכנע את חברות הרכבים אותם הוא מייבא לייצר לו רכב המתאים לרשת שלנו, כדי שיוכל גם הוא ליהנות מהשוק הפתוח החדש.

סיום שלטון הנפט הוא אינטרס של כולנו

המהפכה של Better Place תביא את העולם למקום טוב יותר: פחות מזוהם, פחות תלוי בדלק, ולכן פחות כוח למדינות מסוכנות המחזיקות במאגרי הנפט הגדולים. מר חרל"פ, אני מאחל לך שלמרות הפחד שלך משינויים, תהנה בעתיד גם אתה ומשפחתך מעולם טוב יותר בזכות הרכב החשמלי.

לסיום, אזכיר מדוע בחרתי לעזוב קריירה מצליחה בחברת ענק בכדי לבצע את הפרויקט שלנו בישראל, לבקשת נשיא המדינה. חשבתי אז, כי לא יהיה ישראלי שיטען כי יש לנו אינטרס מדיני גדול יותר מסיום שלטון הנפט בעולם. אני מופתע במיוחד מהטענה כי Better Place "חוטאת בשיכרון כוח וצריכה להיגמל מהתמכרות למצברים". עוד לא פגשתי חברת ייצור מצברים אחת המממנת ארגון טרור. תקנו אותי אם אני טועה, אבל אני לא בטוח שמר חרל"פ יכול לומר את אותו משפט לגבי ההתמכרות העולמית לדלק.

צרו איתנו קשר *5988