השר כחלון התבלבל קצת

בדרכו "לעשות סדר" בשוק הטלוויזיה, כדאי שיבחין בכמה הבדלים בינו לבין שוק הסלולר

אתם מוזמנים לבקר בבלוג שלי www.theothersideblog.com

האם יש גבול לערבובים הרגולטוריים הלא-אחראיים בשוק הטלוויזיה הישראלי? או שבמקרה הזה, כל המרבה הרי זה משובח?

ההברקה האחרונה של שר התקשורת, משה כחלון: להפקיע מידי ערוצים 2 ו-10 את האפיקים הנוכחיים שלהם בשלט. התירוץ: הגברת התחרות. הדרך: כחלון ימכור את האפיקים במכרז וישתמש בכסף להפקות. הסלוגן: ערוץ 22 אינו שלך, אבי ניר.

אני לא יודעת מה עם כחלון, אבל הנה תיאור של איך שאני רואה את שוק הטלוויזיה הישראלי: זהו שוק שאינו מצליח לפרנס את הערוצים הקיימים, ללא יוצא מן הכלל, כולל אבי ניר. זהו שוק של מפסידים, החל מ-HOT ו-yes וכלה בערוצים 2 ו-10.

זהו שוק שכל התכנונים הרגולטוריים לגביו קרסו - מאז המכרז השני על ערוץ 2 הזכיינים רק מפסידים, על ערוץ 10 ודאי שאין צורך להכביר מילים, מכרזים על ערוצים ייעודיים נוספים שהיו אמורים לחיות מכספי פרסום נכשלו, ואלה שלא נכשלו - העניקו לזוכים זיכיון להפסיד כסף.

עכשיו, כשהשוק אמור לעבור למתכונת של רישיונות, וצצה הזדמנות אולי קצת לשחרר אותו מעודף הרגולציה ולהוביל אותו לכיוון של שוק שהמדינה פחות מתערבת בו אלא נותנת לו להתנהל באופן טבעי - כחלון משום מה מרגיש שיש צורך בעוד ערבוב קטן. אולי כי משעמם לו, ואולי כי זה נשמע טוב בכותרות העיתונים.

זה עבד עם שוק הסלולר - אז למה לא לנסות עכשיו עם הטלוויזיה?

הכסף שתקבל המדינה ממכירת האפיקים 22 ו-10 יילך להפקות. זה באמת נשמע מקסים - אבל לא עדיף שאולי המדינה תיקח את חצי מיליארד השקלים שקיבלה כ"ביד" במכרז השני של ערוץ 2 ותשקיע אותם בהפקות? במקום זה, מה שקרה עם הסכום-העתק הזה הוא שהכספים הלכו לקופת האוצר, והניחוש שלכם לגבי השימוש שנעשה בהם הוא טוב בדיוק כמו שלי.

אולי כדאי שכחלון יציין לעצמו עוד כמה הבדלים בין שוק הסלולר לשוק הטלוויזיה: באחד מרוויחים מאות מיליונים, ובשני מפסידים. באחד משלמים תמלוגים בגובה 1% בלבד למדינה, ובשני יש תמלוגים בגובה 4% - וזה בלי לקחת בחשבון את ה"ביד" המופקע.

בלי קשר, אין ספק כי כל העידוד היזום הזה ל"הפקות" ול"יצירה ישראלית" בעיקר נשמע טוב על הנייר. תכל'ס, התערבות היתר של הרגולציה יצרה מודלים עסקיים בלתי אפשריים עבור זכייני הטלוויזיה המסחרית בארץ, וגרמה לזכייני הטלוויזיה המסחרית לרוץ אחרי הרייטינג בכל מחיר. לכן, מה שקיבל הציבור הישראלי על המסך בשנים האחרונות, זה בעיקר ריאליטי מציצני ורדוד.

מתי יבינו שרי התקשורת המתחלפים והרגולטורים למיניהם כי ההתערבות המוגזמת שלהם בשוק הטלוויזיה בדרך-כלל רק מפריעה - ולא עוזרת?

אולי זה יקרה כשהם יפסיקו לקבל כותרות פופוליסטיות בתקשורת על כל שטות שיוצאת להם מהפה. בואו נגיד שכל שאר האינדיקטורים לעניין הזה כבר ניתנו להם, וזה בכל זאת לא גרם להם להפסיק או לשנות כיוון.

כך שאולי בעצם האחריות על העניין הזה היא גם של העיתונאים - לא כל ציטוט פופוליסטי של שר צריך לקבל הדים כאלה. במיוחד לא כשזו התועלת היחידה שתצא ממנו - כותרת.