השוטר מספר אחת

3 שנים חלפו מאז מונה דודי כהן למפכ"ל, ומאז מינויו המשטרה נותרה אותה משטרה

והרי הודעה מרגיעה: אזרחי המדינה יכולים סוף-סוף לישון בשקט. אמנם חלה בתקופה האחרונה עלייה מדאיגה במעשי הפשיעה בישראל, הכבישים רוויי אלימות והרחובות כבר אינם בטוחים, אבל יש נחמה: אחרי חקירה מאומצת, יסודית ומקיפה, מצא השבוע השוטר מספר אחת, רב-ניצב דודי כהן, בכבודו ובעצמו את האשמים הראשיים בפרשת ההטרדות המיניות שבהן חשוד ניצב אורי בר-לב: אנשי התקשורת.

‏"אנשי התקשורת עושים עוול למשטרה, פועלים מתוך אג'נדה אישית, מטים את העובדות ונותנים אינפורמציה לא נכונה", אמר כהן השבוע (ג') בכנס אילת לעיתונות, שבו התייחס לראשונה לפרשה שהסעירה השבוע את המדינה.

משמצא את האשמים, התפנה המפכ"ל להכחיש את השמועה שהמשטרה עוברת טלטלה בעקבות הפרשה, והוסיף כי הניסיון לקשור את פרשת בר-לב למירוץ על המפכ"לות הוא "מגוחך".

זאת - בשעה שאחד המועמדים למפכ"לות נחקר במח"ש בחשד לאונס, שמו של מועמד אחר נזכר כמי שהביא את התלונה למח"ש, שאר הבכירים "מתכנסים בחוריהם", והיועץ המשפטי לממשלה מנחה את השר לביטחון פנים לעכב את הליך מינויו של המפכ"ל הבא. אכן מגוחך - השאלה היא רק מי.

אם לומר את האמת, דבריו של המפכ"ל אינם מפתיעים. באפריל 2007 מונה כהן במפתיע לתפקיד, אחרי שיעקב גנות, המועמד המועדף על השר לביטחון פנים דאז, אבי דיכטר, נאלץ להסיר את מועמדותו עקב עתירה לבג"ץ נגד מינויו. כשמונה כהן למפכ"ל, שאלו אזרחים רבים את עצמם - "כהן מי?"

לצד המאבק בפשיעה המאורגנת, שבו קצרה המשטרה הישגים לא מבוטלים, במידה רבה בזכות בתי המשפט ויישום החוק למאבק בארגוני פשיעה, חלה מאז מינויו של כהן למפכ"ל הידרדרות במצב ביטחון הפנים.

מספר מעשי הרצח במדינה עלה, וכך גם מספר מעשי השוד החמורים, מספר עבירות הסכינאות ומספר עבירות הסחר והשימוש בסמים קשים. כמו כן הצטברו במשטרה פרשות חמורות רבות שהיא כשלה בפענוחן, למשל רצח עורך הדין יורם חכם ביוני 2008, רצח העבריין יעקב אלפרון בנובמבר 2008 ורצח הצעירים ניר כץ וליז טרובישי ב"בר-נוער" שבלב תל-אביב, באוגוסט בשנה שעברה.

בתקופת כהונתו של כהן גם לא חל שיפור בתנאי העבודה של שוטרים. במשטרה משרתים מאות פקידים ופקידות, ואילו משכורות השוטרים ה"אמיתיים", אנשי השטח, נמוכות מאוד. הסיבה המרכזית לכך היא התעקשות היסטורית, חסרת היגיון, להצמיד את שכר השוטרים לשכר מקביליהם בצה"ל.

זה טוב מאוד לבכירים, אבל רע מאוד לשוטרי השטח, בעלי המשפחות, שנשארים בתפקיד שנים ארוכות, בעוד מקביליהם בצבא הם צעירים בתחילת שנות ה-20 לחייהם שקידומם בצבא הקבע מהיר.

הבעיה הזאת מביאה לעזיבת שוטרים מצטיינים, ואם לא ייעשו צעדים מהירים ונחושים כדי לפתור אותה - נמצא את עצמנו במהרה עם משטרה כושלת ובלתי מתפקדת.

3 שנים חלפו מאז מונה דודי כהן לתפקיד המפכ"ל, ומאז מינויו נותרה המשטרה אותה משטרה, העבריינים אותם עבריינים, והשאלה,"כהן מי?" עודנה תלויה באוויר.

‎‎קלסתרון המפכ"ל הבא

‏עוד מעט יבוא שוב אביב. אלף פרחים יפרחו, הכנרת תעלה ב-2-3 סנטימטרים, ובחודש מאי יסיים דודי כהן את משמרתו ויילך הביתה. צחוק הגורל - בדומה למינוי של כהן, גם הפעם לא יוכל כנראה השר לביטחון פנים, היום זה יצחק אהרונוביץ', למנות לתפקיד את המועמד המועדף עליו.

את הקלסתרון של המפכ"ל הבא עוד מוקדם לשרטט, אבל כבר ברור שהאתגרים שיעמדו בפניו הם עצומים. יקראו לו פרנקו, בר-לב, דנינו, קורן או איילון - יש לקוות כי יידע להתעסק בעיקר ולא בתפל: בשיפור תנאי עבודתם של השוטרים הזוטרים ולא בשיפור נוסף בשכר המפקדים הבכירים; בלחימה בסוחרי הסמים הקשים ולא במאבק במעשני המריחואנה; בביקורת עצמית ולא בביקורת התקשורת. ‏‎‎‏