להגדלת היצע הדירות: אטיאס מציע להגדיל הפיצוי לחקלאים

כמו כן, שר השיכון מציע תמריצים לראשי ערים שיאשרו תכנון של דירות קטנות, והנחות לקבלנים שיסיימו מהר את הבנייה ■ ההכנסות משיווק קרקעות ישמשו בין היתר למימון מבני ציבור

צעדי הממשלה להגדלת היצע הדירות בישראל בטווח הקצר נכנסים עתה לשלב המעשי. שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, יקיים בשבוע הבא ישיבה מיוחדת של מועצת מקרקעי ישראל במטרה לאשר צעדים להגדלת היצע הקרקעות ולזירוז התחלות הבנייה, וזאת בין היתר באמצעות הגדלת הפיצויים לחקלאים במרכז הארץ שישחררו קרקעות לטובת דירות, תמריצים לראשי ערים שיאשרו תכנון של דירות קטנות, והנחות לקבלנים שיסיימו מהר את הבנייה.

זאת, לצד צעדי הממשלה מהתקופה האחרונה, שכוללים הסרת חסמים ושחרור קרקעות לבניית אלפי דירות ברחבי הארץ. ההחלטות שיתקבלו במועצת מקרקעי ישראל נועדו להעצים את מספר הקרקעות לשיווק למגורים מעבר לגלי השיווק שהובילו משרד הבינוי והמינהל בשנה האחרונה.

תוספת של 50%

הצעד הראשון שבכוונת המועצה לאשר הוא הגדלת הפיצויים שיינתנו לחקלאים, למושבים או לאגודות שיתופיות שישחררו קרקעות חקלאיות באופן מיידי לטובת מגורים. לדברי משרד הבינוי, קיימות היום קרקעות ל-12 אלף יחידות דיור שנמצאות בתהליכי תכנון מתקדמים לשינוי ייעוד מחקלאות למגורים באזורי ביקוש (בין חדרה לגדרה).

ההצעה שתובא לאישור המועצה היא שחקלאים שישחררו קרקעות באופן מיידי יקבלו תוספת של 50% לפיצוי על הקרקע שנקבע לפי סוג הגידול החקלאי, בנוסף לאפשרות לרכוש 20% מזכויות הייזום לדירות בקרקע בפטור ממכרז, לפי המחיר שבו שווקו 80% מזכויות הבנייה בקרקע.

צעד זה יובא לצד הצעת השינוי לחוק סילוק פולשים, שנידונה בוועדת הכספים במסגרת המדיניות הכלכלית לשנים 2011-2012, ושמטרתה לאפשר למינהל להכריז על חוכרים ותיקים כפולשים, ולסלקם מאדמותיהם החקלאיות בצו מינהלי, ללא צורך בצו ביהמ"ש.

תיקון להיעדר התקצוב

הצעד השני שיעלה לאישור המועצה הוא תמרוץ של ראשי ערים לאפשר שיווק דירות בתחום אחריותם באמצעות מימון של הקמת מבני ציבור. הצעה זו מועלית לאור בדיקת המשרד, שמצאה שישנן רשויות רבות שהמתנגדות לשיווק יחידות דיור בשטחן בשל היעדר תקצוב המדינה לעלויות הפיתוח לביצוע מוסדות ציבור ושטחים ציבוריים.

התקציב שעומד היום בפני משרד הבינוי והשיכון הוא 21 מיליון שקל לכלל המדינה. ההצעה אמורה לספק מענה לנטל הקמת מוסדות הציבור והשטחים הפתוחים על הרשויות המקומיות, באופן שבו המימון יתקבל משיווק הקרקעות. כך, יופרשו לרשות המקומית 4,500 שקל על כל דירה שתשווק במרכז הארץ ו-7,000 שקל על כל דירה שתשווק בפריפריה לטובת מבני הציבור.

הצעד הזה מחייה למעשה את תקן ברודט לקביעת היחס של היקף מוסדות הציבור על כל כמות של יחידות דיור. במשרד מעריכים שאישורו של צעד זה ישחרר בקרוב את שיווקן התקוע של 1,142 יחידות דיור בשכונת עיר ימים בנתניה, שהתעכב מטעמים אלו. צעד זה יחול רטרואקטיבית על שיווקים שבוצעו בתקופה שבין אישור הממשלה לגבי תקן מוסדות ציבור באוגוסט 2008 ועד לאישור ההחלטה הנוכחית.

בנוסף, מתכוון אטיאס להעביר החלטה שתתמרץ ראשי רשויות לאשר תוכניות ליחידות דיור קטנות ברחבי הארץ, מה שיגדיל את שיווקן של דירות כאלה, שיאפשרו הוזלת מחירי הדיור והנגשתו לזוגות הצעירים.

חששות מאוכלוסייה חלשה

עד כה נרתעו הרשויות המקומיות מהדירות הקטנות, מחשש שאלה ימשכו אוכלוסיות חלשות, אולם לטענת משרד הבינוי, "דירות קטנות חייבות להיות על המדף". לפי ההצעה, רשויות מקומיות שיאשרו הגדלת מספר הדירות באמצעות הקטנת שטחן, תוך הוספתן לתוכניות מאושרות, יזכו למימון שדרוג תשתיות בשכונות הוותיקות של היישוב. הקריטריון של דירה קטנה בהצעה זו הוא דירה בשטח של עד 85 מ"ר במרכז הארץ ובשטח של עד 100 מ"ר בפריפריה.

הצעד האחרון שיובא בפני המועצה הוא הנחה של 15% מערך הקרקע לקבלנים שיזכו במכרזי המינהל ויקבלו טופס 4 (טופס אכלוס) תוך 30 חודשים מיום הזכייה במכרז. הטבה זו אמורה לחול בכל אזורי הארץ.